"היום שאחרי הוא טיפול שמתחיל היום, אי אפשר לחכות ליום שאחרי"

ליאור גלפנד, יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, ריאלי מאוד. מצד אחד, מבין גלפנד שייקח זמן עד שהתיירות תחזור לישראל, מנגד הוא סבור שחברי הלשכה חייבים להתחיל להתכונן, אחרת זה יהיה מאוחר מדי

בראיון לפספורטניוז, גלפנד משתף: "נכון שקיבלנו איזושהי זריקת עידוד עם כ-35 מיליון שקל לשימור העובדים , ואתה מבין כאשר אתה מחלק בין 150 חברים בלשכה לשלושה חודשים, זה לא איזה דרמה. זה כסף שנועד אך ורק למטרה אחת - לא למלא את כיס חברי הלשכה, לנסות לשמר חלק ממצבת העובדים המבורכים. חובת ההוכחה עלינו שנתחיל להניע גם אם זה אומר שאתה בונה ועוד לא משחרר.

היום שאחרי הוא טיפול שמתחיל היום ואי אפשר לחכות ליום שאחרי. אתה לא יכול לחכות ליום שאחרי ואז להתחיל לדבר. כל הדברים האלה צריכים להיעשות היום, אנשים צריכים לחזור למשרדים ולעשות את ההתאמה לשווקים. יש מפונקים שעד היום לא עסקו בסוג כזה של תיירות, כיום יעסקו. שיש לך קצביה לא כולם קונים סטייק פילה, יש שקונים קבב. כל אחד צריך להתייעל, לצאת עם רעיונות חדשים. דברים שבעבר חשבת שלא תיגע, כן תיגע עכשיו. אני למשל פחות חשבתי שאעסוק במשרד שלי בסיורי סולידריות לישראל, וכיום עושה זאת באהבה ורצון".

גלפנד ממשיך ומתאר את המצב: ״אנשים צריכים לחזור למשרדים, להבין שהמלחמה תהיה באיזשהו שלב אחרינו, לנצל תמיכה חלקית ממשרד תיירות. שאתה לא רואה שיש אופק - מי שמגיע למשרד בוכה ולא בדיוק עובד.

גם ישראלים יכולים להיות תיירים בישראל. עם כל המומחיות שהצטברה, חברי הלשכה יכולים לתרום לנושא הזה. לדוגמא, לישראלים אין כיום סיורים למצדה. אם רוצים לטייל, אומרים לך, תארגן קבוצה נסדר. אין אפשרות כמו בחו"ל להצטרף כיחיד לסיורים למקומות שונים. אין שום סיבה שלא נעשה התאמת שווקים, וחלקנו נשווק תיירות פנים בישראל, לא קרה כלום".

אילו תגובות אתם מקבלים מחו"ל?

"מקבלים המון סימפטיה מלקוחות, אבל עד שהעולם לא יבין שיש רגרסיה רצינית במצב הביטחוני תישאר רק עם תיירים אמיצים או כאלה שבאים להביע סולידריות. רובה של התיירות מגיעה מארה"ב , שמורכבת גם מכתבים ודיפלומטיים. יש ניצוצות לבקשות ברבעון שלישי ורביעי של 2024, בזה צריך להתרכז. צריך להחזיר עגלה למסלול. צריך להבין, במצב כיום בשנת 2024 ירדנו מהאפשרות של החברות בחו"ל, הברזנו להם, או שהם ביטלו או שעברו ליעדים אחרים. הם כבר עובדים כיום על 2025, והחברים בלשכה חייבים להחזיק אותם על אש קטנה ולהגיד להם שלא יעזו להוריד אותנו מהתוכניות של 2025״.

ליאור, חברי הלשכה יוכלו לשרוד בלי עבודה של שנה?

״אני רואה שמ-2,500 עובדים שהיו לנו לפני מלחמה הצטמצמנו כבר לחצי מסיבות מקצועיות או שחלקם הקפיאו חלק תיירותי בו עבדו. יש כיום 1,000 עובדים בענף מסודרים לעבור שרידות מבחינת היותם שכירים. צריך לשאול לגבי החברות עצמם שלא מקבלות שום תמיכה".

ומה קורה מבחינת החברות והיכולת הכלכלית לעבור תקופה כל כך ארוכה בלי מקורות הכנסה?

"סיפור קשה, צריך להמשיך להילחם עם מיעוט סיכונים. צריך להבין, משרד האוצר לא ישחרר את מה ששחרר בחודשים אוקטובר-דצמבר. תעשה התאמה, תצמצם שטח, תעשה הסבות מקצועיות בתוך העסק שלך, תחליף שווקים שלא התכוונת להגיע, תוריד הוצאות למינימום. תעבדו על משהו שיש לו עתיד מבחינת התרומה שלו למשרד".

מדברים אצלכם על פנייה למשרד החוץ כדי שמדינות יורידו אזהרות מסע לישראל, זה נראה כמו חלום רחוק.

"זו תקווה, אני חושב שזה מוקדם מדי, לא יקרה כל עוד הצבא בעזה, הצפון חם והמדינה מכריזה שהיא במלחמה. כל הזמן יש תקווה שזה אוטוטו יקרה".