טביעת ספינת היהודים ובית הקברות הנאצי: זיכרון השואה בכרתים
סיפורי שואת יהודי יוון נקשרים לרוב בהשמדת הקהילה הגדולה בסלוניקי. אבל גם בכרתים, לימים אחד מיעדי הנופש המובילים והאהובים על הישראלים, התרחשו קרבות קשים - וספינת היהודים שגורשו לפיראוס - הוטבעה. זיכרון צורב באי החלומי
אם גם אתם "סגרתם" חופשה בכרתים בקיץ הקרוב, לא בטוח שהכרתם את סיפורו של האי במלחמת העולם השנייה ובשואה. סיפור עם לא מעט זוויות ופנים שלפעמים גם קצת קשות לנו, היהודים והישראלים, לעכל.
"מבצע מרקורי" היה שמו של מבצע הפלישה המוצנחת של גרמניה הנאצית לכרתים, שיצא לפועל ב-20 במאי 1941. רבים מהחיילים, בעיקר הצעירים והפשוטים שבהם, כלל לא ידעו היכן הם צונחים - אבל המטרה היתה ברורה. השתלטות על שדה התעופה מאלאמה באי היווני, אותו ניתן היה לראות בבירור מן האוויר.
זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה ניסו לפלוש באמצעות כוח מוצנח, אך הנאצים לא ידעו באיזו התנגדות קשה הם ייתקלו על הקרקע.
מורשת הקרב של תושבי כרתים מספרת כי המקומיים, רבים מהם חקלאים עובדי אדמה, המתינו לצנחנים הנאצים עם קילשוני ענק ואף הצליחו להרוג רבים מהם. אבל בפועל, מי שבלמו את ההשתלטות על האי היו הכוחות הבריטיים לצד בעלות הברית מאוסטרליה וניו זילנד ששהו באי האסטרטגי להמשך המלחמה.
אבל למרות שבעלות הברית הצליחו בקרב הבלימה הראשון, ולמרות אבידות אדירות לגרמנים, מספר החיילים הנאצים שנשלחו והאינטנסיביות של הקרבות (בתוספת צנחנים נוספים שהגיעו בהוראה מפורשת מהיטלר) הביאו לנפילת שדה התעופה לידי הגרמנים.
האי כרתים היה כאמור נקודה אסטרטגית. בין יוון ואירופה כולה בצפון, ישראל וקפריסין במזרח ואפריקה בדרום - אחת הנקודות שעבור הנאצים היו חשובות על פי ספרי תכנון המשך הלחימה שנמצאו. לכן, הקרבות היו עקובים מדם ואף אחד מהצדדים לא התכוון לוותר. אבל כשלים צבאיים בעיקר של הבריטים הביאו לנפילת האי לידי הנאצים.
ועם זאת, לאחר הכיבוש הגרמני שלקח כעשרה ימים, התושבים החלו בהתנגדות האלימה שאף הביאה את הנאצים לנקמה והרג אכזרי של מקומיים - וסללה את הדרך להשמדת יהודי כרתים.
אסון יהדות כרתים
ביום הכיבוש הגרמני, על פי הרישומים הרשמיים, חיו בכרתים כ-370 יהודים, מרביתם בחאניה, שם עד היום פועץ בית הכנסת "עץ החיים". בחודש יוני 1944 ובשיא ההתנגדות מצד התושבים באי, הם נעצרו ונשלחו לעיר הנמל הגדולה, מאז ועד היום, הרקליון.
מהרקליון הועלו היהודים על הספינה "טאניס", שאמורה היתה לקחת אותם לנמל פיראוס הסמוך לאתונה ומשם ככל הנראה הנאצים תכננו להעלותם על רכבות בדרך לטרבלינקה כפי שנהגו ביהודי סלוניקי, הקהילה הגדולה ביוון של לפני המלחמה. על סיפון הספינה היו עוד מתנגדי משטר ואסירים יווניים אחרים.
אבל הספינה מעולם לא הגיעה לפיראוס. ככל הנראה, בשל טעות בזיהוי ומחשבה כי מדובר בספינה גרמנית, צוללת בריטית הטביעה את הספינה באמצעות טיל טורפדו, כנראה באזור האי סנטוריני.
כלל היהודים, אנשי הצוות והאסירים שהיו על הספינה טבעו למוות, ובכך באה לקצה יהדות כרתים רובה ככולה. בודדים שהצליחו לא לעלות על הספינה "טאניס", שרדו.
אחרי מרחץ הדמים על החוף: לזכור ולא לשכוח?
ובחזרה להרג הרב ששרר על האי. עוד לפני תום המלחמה ושחרור כרתים, הגרמנים החליטו שלא לשלוח חיילים נוספים לאי. גם אם לא הבינו מדוע, הם הבינו היטב את מספר האבדות לצבא הנאצי. הגרמנים סיפרו על כ-6,500 הרוגים, בשל ההתנגדות הקשה מצד המקומיים.
עם תום המלחמה, בעלות הברית דיווחו על 1,700 חיילים שנהרגו. מספר החיילים הגרמנים שנמצאו מתים על האי עמד על 4,465.
בממשל היווני שלאחר המלחמה, כאשר בדומה לישראל החלו להיווצר קשרים בין הממשל הגרמני החדש לבין יוון שהחלה תהליך של שיקום לאחר המלחמה, התלבטו מאוד מה לעשות עם גופות החיילים הנאצים.
בהחלטה משותפת לשתי המדינות, ובמימון גרמני מלא, הוקם בית הקברות הגרמני בעיירה מאלאמה, הסמוכה לחאניה. כאמור, 4,465 חיילים גרמנים-נאצים קבורים במקום, שנראה כבית קברות מרשים ומכבד במיוחד, כזה שכישראלים ויהודים קשה להבין כיצד הסכימו לכך בממשל היווני.
אבל המוזיאון הפועל במקום, שהכניסה אליו חינם, מסביר למעשה שהכוונה – דומה לעיכול אסונות מלחמת העולם השנייה כפי שאנחנו הישראלים חווינו וחווים אותם: "לזכור ולא לשכוח".
בממשלה היוונית החליטו, שכחלק מהרצון שלא לשכוח "את שעשו להם הנאצים", הם יסכימו להקמת בית הקברות – כאמור במימון גרמניה, על שטח עצום, לצד הסברים מפורטים מה עלה בגורל יוון במלחמת העולם השנייה, מה עשו הנאצים ומה עלה בגורל קהילת יהודי כרתים בת אלפי השנים – שנחרבה כולה.
אפשר להתייחס לבית הקברות ולהנצחת החיילים הגרמנים כאקט שנוי במחלוקת. אבל ביקור במקום, יכול להסביר את החלטת היוונים ואת הפרשנות שלהם לאותן שלוש מילים שמלוות אותנו בישראל של אחרי השואה מאז ועד היום, לזכור ולא לשכוח.
רוצים לבקר בבית הקברות ובמוזיאון?
בית הקברות נמצא בעיירה מאלמה, כ-15 ק"מ מערבית לעיר חאניה. ניתן להגיע ברכב בחיפוש במפות של גוגל - Deutscher Soldatenfriedhof. אפשר גם להגיע באוטובוס מהתחנה המרכזית של חאניה. תחנת האוטובוס הקרובה ביותר: מלון CRETA PRINCESS, משם אפשר להמשיך ברגל, בהליכה של כ-10 דקות אל שער הכניסה. במקום ישנה חנייה חופשית ופועל בית קפה קטן עם שירותים.