"השנה המעבר מיום הזיכרון לעצמאות קשה במיוחד"

בין השמשות. הזמן שבו מתחלפים היום והלילה, זמן שאינו זמן, מחוץ למציאות ובתוכה. השנה זמן בין השמשות, המעבר מדכדוך יום הזיכרון אל השמחה המתפרצת בשערי יום העצמאות קשה במיוחד. השמחה על קיומה ועצמאותה של ישראל, המאותגרת ללא הרף, מהולה בחרדות וכאב על אלו שנפשם נמסרה עבורנו.

"וְכָל-אֶחָד וְאֶחָד עִם נֵר הָאֱלֹהִים שֶׁבִּלְבָבוֹ, יָצָא בִּזְמַן בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת לְבַקֵּשׁ כּוֹכָבוֹ וְהַשָּׁעָה שְׁעַת תֹּהוּ וָבֹהוּ, שְׁעַת עִרְבּוּב הַתְּחוּמִים שֶׁל אַחֲרִית וְרֵאשִׁית שֶׁל סְתִירָה וּבִנְיָן, שֶׁל זִקְנָה וַעֲלוּמִים".

(המורה/חיים נחמן ביאליק)

יום העצמאות הוא יום חגיגת הריבונות של ישראל. השנה הריבונות שלנו נסדקה ונפצעה שוב. הריבונות בארצנו איננה מובנת מאליה. עצמאותנו והיותנו עם חופשי בארצו הריבונית נאבקת על קיומה.

מלחמת העצמאות שפרצה ביום הקמת המדינה נמשכת עד ימנו. ״שְׁעַת עִרְבּוּב הַתְּחוּמִים״ שבין יום הזיכרון ליום העצמאות היא גם זמן של חשבון נפש על מה שכבר נעשה ועל מה שיש עוד לתקן ולעשות בכדי לבצר את עצמאותנו והיותנו עם חופשי בארצו.

״וְהָאָרֶץ מְחֻלֶּקֶת לִמְחוֹזוֹת הַזִּכָּרוֹן וּגְלִילֵי הַתִּקְוָה וְתוֹשְׁבֵיהֶם מִתְעַרְבְּבִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה כְּמוֹ חוֹזְרִים מֵחֲתֻנָּה עִם חוֹזְרִים מִלְּוַיַּת הַמֵּת...וְהָאָרֶץ אֶרֶץ חֲבִילָה וְהִיא קְשׁוּרָה הֵיטֵב וְהַכֹּל בָּהּ, וְהִיא קְשׁוּרָה חָזָק וְהַחוּטִים לִפְעָמִים מַכְאִיבִים ...וְהָאָרֶץ יָפָה״. (אהבת הארץ/יהודה עמיחי)

מאז ניתנה לנו הארץ המופלאה, המיוחדת והנשגבת הזו, חי עמנו על חרבו ונאבק על הישרדותו בה ללא הרף, החל ממלחמת כיבוש הארץ של יהושע ועד מלחמות ימנו.

מידותיה הפיזיות של ארצנו אינן מעידות על מידות רוחניות עצומות. ישראל היא מדינה צינית אך בעלת לב חם, מדינה שתושביה מתווכחים ללא הרף אך בשעת מבחן מתלכדים ללב אחד. נברך על נופיה המסחררים מן הדרום המדברי החשוף בנוף ועשיר בהשראה ועד הצפון המלא גוונים ופריחה מפעימה.

לָלֶכֶת שֶׁבִי אַחֲרַיִךְ, לִנְשֹׁם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹרֵב לַחֲלוֹם אוֹתָךְ מוּל שָׁמַיִךְ, לִכְאֹב אוֹתָךְ – וְשׁוּב לְהִתְאַהֵב. לְהִוָּלֵד כֹּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ עִם כֹּל מִילַת פְּרִידָה לָמוּת מְעַט וּלְהָבִיא אֶל הָעוֹלָם עוֹד בֵּן וּבַת בְּאֶרֶץ שֶׁל חָלָב, מָרוֹר וּדְבַשׁ. (ללכת שבי אחרייך/אהוד מנור)

יוסי פתאל. צילום רמי חכם