רחוב דיזינגוף מתחדש בבר אוכל תאילנדי לוהט במיוחד

אני אוהבת אוכל תאילנדי ובלי אפילו לבדוק את זה לעומק, די ברור שהקהל הישראלי מת על המטבח הזה גם. חוץ ממסעדות איטלקיות והמבורגריות, אין מה לומר שהמסעדות התאילנדיות תפסו פה הכי חזק וכמעט ואין בה עיר שאין בה מסעדה תאילנדית אחת לפחות. היופי הוא שאפשר בקלות גם להפוך אותן לכשרות ולכן זה מתאים לכולם.

תאי148 היא תאילנדית קצת אחרת . אולי זה בגלל שהמקום הקודם היה בר שכונתי מצליח, אולי זה האנרגיות של דיזינגוף, כך או כך, תאי148 היא לא מסעדה קלאסית תאילנדית אלא יותר מקום בילוי עם מלא אוכל טוב ודרינקים.

דרינקים לפני הכל. אסף קרלה

התפריט של תאי 148 מבוסס על חלוקה, יש פה אישיות מוקפצות וכד' אבל ברגע שמתיישבים מבינים שהסיפור הוא הוא בילוי ולא רק אוכל, יש שולחן אבירים ענק בחלל המסעדה שבה אפשר לשבת עם עוד אנשים שרתם לא מכירים ושפע של שולחנות גבוהים בחוץ לצד בר פנימי ושילוב מתויין של אלגנטיות וקזואל תל אביבי
.
כדי להתחיל לבלות- צריך לשתות משהו ויש במקום רשימה מגניבה של קוקטיילים שעליהם עומלים ללא הרף שני ברמנים בפנים המסעדה. לדרינקים יש וויב אסייאתי אבל גם מתיקות ולכן לא תמיד זה עובד. אנחנו לקחנו "קראבי" ששיחק על חריפות של גינגר עם טקילה ובזיליקום תאילנדי, ו"קוטאו" על בסיס ג'ין עם תיבול עלים אסייאתים כגון כפיר ליים ולמון גראס. שניהם מרעננים אבל גם מעט מתוקים בשבילי ומאד מהר עברנו לבירות ויינות לבנים חומציים וקלילים כי תכלס אוכל אסייאתי עובד נהדר עם משקאות רעננים, פחות מתוקים.

יאללה שנאכל משהו?

מתחילים עם כמה ביסים מגולגלים, כלומר דג פריך או שקדי עגל צלויים שיושבים בתוך עלה של חסה , עם אטריות אורז ומעט חריפות והמון עשבי תיבול , ביסים נהדרים שעובדים טוב עם האלכוהול ופותחים רעב.
נגסנו גם ברעבתנות בפופיה - עלה של סיגר שמולא בפרגיות ותפוחי אדמה עם בוטנים בתיבול הודי קליל. זה לקח יותר לכיוון האחר של אסיה אבל היה ביס פריך וטעים.
הנאם טוק פיקניה הוא בעצם ורסיה של המנה האיסאנית הקלאסית רק עם פיקניה צלויה ותועפות עשבי תיבול טריים לצד אותו תיבול תאילנדי יבש וחריף ממש- כדאי מאד לאכול את זה עם ערימה של מלפפונים טריים ואורז דביק אחרת אתם תלהטו יותר מהדביקות שיש בחוץ.

הכל מדוייק. תאי148. אסף קרלה

למרות המלפפונים, הלהיטות של האוכל התאילנדי מתחילה להשפיע כיאה לאוכל תאילנדי, ואפילו שהחריפות פה מתונה עדיין בא לנו משהו יותר קליל ואחת ההמלצות שלי פה זה לא רק הסלט פאפאיה שהוא סבבה אלא דווקא הסלט מנגו בוסר! ה"ים מאמונג". את הסלט מנגו בוסר אכלתי לראשונה בתאילנד בשוק קטן בצ'אנג מאי ומאז התאהבתי בסלט הזה, ולרוב גם הייתי אוכלת אותו עם עוף צלוי, פה הסלט מנגו בוסר מגיע עם נתחי דג בטמפורה שמעט מאבדים מהקריספיות שלהם בגלל הרוטב של הסלט . לדעתי היו צריכים ללכת על דג צלוי ולא טמפורה אבל בביס עצמו עפתי על המנה, הרוטב היה מושלם, חריף, מתוק חמוץ ומלא עשבי תיבול.

שתי בירות קרות קרות כבר על השולחן ואנחנו שולחים ידיים לנתחי עוף חמים שטוגנו בטמפורה קרנצ'ית ממש, כזו שמשאירה את הבשר של העוף לבן, רך ומלא מיצים ואז הקרנץ מתערבב עם עסיסיות הזו . אוף. כמה אני מתגעגעת לעוף המטוגן של תאילנד

כמה אני אוהבת עוף מטוגן. אוסנת גואטה

אם אתם מתעקשים לאכול מנות אישיות אז תמצאו פה כמה מוקפצים וכמובן קארי שמגיע עם אורז וגם הוא בחלט מנת חלוקה שווה אבל שחררו אתכם מעוד קארי ותקשיבו לי היטב. יש פה מנה מטריפה ואולי אחת המנות הטובות שאכלתי מזה הרבה זמן.

קאי סמון פאי- מדובר על עוף שנצלה ארוכות בכדי חרס תאילנדים מלאים בפחמים שהובאו במיוחד לבישול הזה. העוף נעטף בתיבול לא דומיננטי ומהצליה הזו, שמרככת את הבשר ומחדירה את הטעמים הוא עובר לגריל לעוד בישול. וואו מטורף. הבשר רך כמו חמאה עם טעמי עישון וחריכה משולבים בלמון גראס ולימוניות. העור פריך, הבשר עסיסי ואי אפשר להפסיק לאכול את המנה הזו. זו מנה זוגית מושלמת ששכדאי להזמין מראש כי לוקח לה איזה 20 דקות. שלא תעזו לפספס אותה.

אלגנטי אבל גם קליל. אסף קרלה

ביס מתוק וקדימה הביתה

אל תדאגו גם במתוקים תמצאו ביסים קלאסיים כגון טפיוקה, אורז דביק עם מנגו ואפילו בננה מטוגנת עם גלידה.
בסך הכל, תאי148 עושה את העבודה נהדר. היא לא מספקת עוד יציאה למסעדה אלא בילוי שיכלול כמה דרינקים וביסים כיפיים או ארוחת ערב ומשהו לשתות . שמח ותוסס במקום וזה לא מפתיע בהתחשב בגישה הבליינית של הבעלים.
לכו ותהנו

דיזינגוף 148. לא כשר להזמנות