מנכ״ל ישראייר: "קיבלנו בישראייר החלטה לא לנהוג בחוסר פרופורציה במדיניות המחירים"

ישראייר רשמה בחודש יולי שיא כל הזמנים במספר הנוסעים, עם 165,442 נוסעים ונתח שוק של 9.32%.

החברה, כמו שאר חברות התעופה הישראליות, מוצפת בימים האחרונים בביקושי שיא מציבור הנוסעים הישראלי לנוכח ביטולי הטיסות הרבים של חברות התעופה הזרות.

אורי סירקיס, מנכ"ל החברה, מדבר על הכל בראיון מיוחד לפספורטניוז: על עליית מחירי הטיסות הוא אומר שבישראייר יש החלטה לשמור על פרופורציות במדיניות המחירים ואף שולח חצים לעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהאשמה של עליית מחירי הטיסות.

איך נראה לוח הטיסות שלכם בתקופה הלא יציבה הזאת?

"בשבעה באוקטובר, לבקשת רשות התעופה האזרחית, ביצענו שינויים מרחיקי לכת בלוח הטיסות שלנו והתמקדנו בשני היעדים שמשמשים כ-HUB – לרנקה ואתונה. הפעם החלטנו לנקוט בתפישת הפעלה שונה. אנחנו עושים את כל המאמצים להמשיך ולקיים את לוח הטיסות שלנו. על אף המשבר, אנחנו מבצעים טיסות למלאגה, אוסלו, ברגן, ליסבון ועוד. לכאורה, זאת החלטה לא כלכלית, שכן היינו יכולים בזמן סבב אחד לאוסלו לבצע 3 סבבים לאתונה. אבל החלטנו להעביר מסר של מחויבות ללקוחות הקצה ולסוכני הנסיעות. נכון, יש שיבושים בלו"ז, איחורים הנגרמים בשל המטוסים החכורים בחכירה רטובה, אבל בסוף הלקוחות שלנו יודעים שאיתנו, הם ימריאו וינחתו.

מתחילת המשבר ביצענו כ-360 קטעי טיסה, נאלצנו לבטל לחלוטין פחות מ-2.5 אחוזים מהן. התוצאה מאד בולטת בצבר ההזמנות שלנו, היציבות הזאת מתבקשת מצד הסוכנים והלקוחות, ומדי יום אנו מקבלים למעלה מ-2,500 הזמנות חדשות".

איך אתם מתמודדים עם המטוסים החכורים בחכירה רטובה, המופעלים על ידי צוותים זרים, והחשש שלהם מהמצב בישראל?

"למודי ניסיון, לצערי מאירועי השבעה באוקטובר, קיבלנו העונה שתי החלטות חשובות. שתיהן קשורות בביזור הסיכון.

ההחלטה הראשונה, במקום לעבוד עם חברה אחת ולחכור ממנה מספר מטוסים, לעבוד עם מספר חברות. זה יוצר קושי ועומס תפעולי אצלנו אבל זה מבטיח, ביזור בניהול הסיכונים, שכן חברה אחת יכולה לקבל החלטה מסוימת, שלא בהכרח משפיעה על החברה השנייה. מעבר לכך, הסיכון של החברה הבודדת הוא למטוס אחד, ואז רמת הלחץ של אותה חברה פחותה. אנחנו מפעילים כעת 4 מטוסים חכורים בחכירה רטובה. המטוסים נחכרו לפרקי זמן שונים. שניים עד לאחר החגים, אחד לשנה והאחרון עד סוף דצמבר. 4 מטוסים, אחד מדנמרק, אחד מאוקראינה, אחד מבולגריה ואחד מרומניה. כאמור, זה מאתגר את הצוות המחסרי והתפעולי שלנו, אבל בסה"כ ההחלטה מוכיחה את עצמה.

ההחלטה השנייה, הייתה להקדים רפואה למכה ולהעביר את המטוסים וצוותי האוויר החכורים לשהיות בחו"ל. בשבעה באוקטובר הפעלנו כאן 3 מטוסים חכורים מאותה חברה, ומהר מאד הם ביקשו לעזוב את ישראל וחזרו לארצם. כעת בנינו HUB אחד בלרנקה, ובתכנון שלנו HUB נוסף בפאפוס. כך המטוסים והצוותים רגועים יותר, ובמקרה קיצון, נוכל להבטיח את המשך הפעילות כשהמטוסים החכורים יפעלו מקפריסין ליעדים השונים שלנו באירופה, ומטוס של ישראייר ייבצע 6 סבבים ביום ללרנקה".

המסקנה היא יותר מטוסים בהפעלה עצמית ופחות חכירות רטובות?

"מודל ההפעלה שלנו משלב בין מטוסים בהפעלה עצמית למטוסים חכורים. אנחנו חייבים להישען על מטוסים חכורים בשל היכולת לתת מענה בשיאי הביקוש – לא בונים בית כנסת ליום כיפור בלבד... אבל לא רק שיאי הביקוש, גם הגמישות התפעולית והתזרימית משחקת כאן תפקיד מרכזי. ב-2012, כשהגעתי לישראייר, לא היו לנו מטוסים חכורים בחכירה רטובה. הפעלנו אז 2 מטוסים צרי גוף בלבד. היום אנחנו עם 3 מטוסים בבעלות, 5 מטוסים בחכירה ארוכת טווח, בהפעלה עצמית, ועוד 4 מטוסים חכורים בחכירה רטובה".

הלקוחות בלחץ לנוכח השינויים הללו

"אני מקבל באופן אישי עשרות פניות ביום, ומשתדל להשיב ולייצר פתרונות לכולם, הקמנו חמ"ל של מקצוענים בתחום הטיסתי ואנחנו כל היום פותרים בעיות, התגובות החיוביות שאנחנו מקבלים ברשתות החברתיות וגם במישור האישי מאד מחזקות אותנו, ומסייעות לנו להמשיך ולעבוד בקצבים מטורפים 20 שעות ביממה.

תכנית הטיסות שלנו באתונה ובקפריסין, עמדה עד היום בצפיות שלנו ומרבית הנוסעים שנדרשנו להנחית בלרנקה, או באתונה, בדרך לישראל, המתינו שם שעות בודדות בלבד".

לאן הולכת התעופה הישראלית?

"התעופה הישראלית, בתקופה טובה. הלימון הופך ללימונדה. לקוחות מעדיפים תעופה ישראלית, כי הם חשים על קרקע בטוחה יותר. זאת הסיבה שלא ביצענו שינויים בלוח הטיסות המתוכנן לנו בעונת הקיץ והחגים. חוסר היציבות מצד החברות הזרות, ותנועת המטוסים הזרים המצומצמת בנתב"ג, יימשכו לדעתי גם בשנת 2025 כולה".

המשבר הנוכחי ימשיך גם בשנת 2025?

"אנחנו כישראלים, נוטים לחשוב שאנחנו מרכז העולם. אבל זה לא המצב. קיים מחסור אדיר במטוסים בעולם, מחירי החכירות הגיעו לשיא של כל הזמנים. מנהלים מסחריים באירופה, שצריכים להשיא תשואה עודפת על המטוסים, בשל עליית המחיר, חושבים היום פעמיים לפני שהם מציבים טיסה לתל אביב. תוסיף לכך, את החשש של אנשי הצוות, והירידה שלהם מטיסות בסמוך להמראה, והקושי שזה מייצר למרכזי השליטה של החברות הזרות, ותגיע לאותה המסקנה – נתח השוק של החברות הישראליות גם בשנת 2025 צפוי להגיע לכ-50 אחוזים מתנועת הנוסעים בנתב"ג".

ביולי, שברתם שיא של כל הזמנים בתנועת הנוסעים בנתב"ג, עם כ-165 אלף נוסעים, המגמה הזאת תימשך?

"ללא כל קשר למצב הנוכחי, בשנת 2023 הטסנו מיליון נוסעים, וקבענו לנו יעד שאפתני של הטסת 1.2 מיליון נוסעים בשנת 2024. בכדי לממש את היעד הזה, קלטנו 2 מטוסים נוספים בהפעלה עצמית. אחד מהם כבר טס בשורות החברה והשני עובר תהליכי התאמה, במרכז התחזוקה שלנו בקפריסין, לקראת כניסה לשירות מיד אחרי ט׳ באב – במחצית השנייה של חודש אוגוסט. בנוסף קלטנו עוד מטוס חכור – רביעי - בחכירה רטובה. התכניות שלנו מאד שאפתניות ואנחנו מקווים שהמצב הבטחוני, הנפיץ, יאפשר לנו לממש אותן".

יש ביקורת על כך שהחברות הישראליות מנצלות את המצב לעליית מחירים, גם שרת התחבורה התייחסה לכך לאחרונה בתדרוך כתבים.

"אני יכול להתייחס לישראייר ולא לכל החברות. אנחנו כאמור קיבלנו החלטה, המוכיחה את עצמה, לא לנהוג בחוסר פרופורציה במדיניות המחירים ולשמר את לוח הטיסות. אנחנו מבצעים כ-50 טיסות בינלאומיות ביום, בשיעורי תפוסה מרשימים, אנחנו באופן מובהק החברה השנייה בגודלה בנתב"ג וזה מחייב אותנו לנהוג ברמת מחירים סבירה. נכון, מחירי הכרטיסים גבוהים יחסית, אתמול מכרנו לאתונה כ-250 כרטיסים במחיר ממוצע של כ-370 דולר לכיוון. זה יותר יקר מעונה רגילה אבל אנחנו משלמים פרמיה ביטוחית של 40 דולר לכיוון על המטוסים החכורים, ועלויות החכרה עודפות של עוד כ-50 דולר לכיוון. תוריד אותן ואתה במחיר של 270 דולר – מאד דומה למחירי אוגוסט לאתונה בשנה רגילה. אני לא שמעתי ולא ראיתי באולפנים נציגים של חברות זרות שמהיום להיום ביטלו עשרות אלפי כרטיסים בשיא העונה. אני אמרתי באותו דיון לשרת התחבורה שהסיבה לעליית המחיר אצלנו לפחות, נובעת בין היתר בעובדה ששר האוצר מסרב להגדיל את תקציב אבטחת התעופה הישראלית בכ-30 מיליון דולר וכתוצאה מכך מחירי הכרטיסים עולים".

מה הקשר בין אבטחת התעופה הישראלית למחירי הכרטיסים?

"הקשר הוא חד ערכי. כשמעלים כוננות בצפון, משרד האוצר מגדיל את תקציב הביטחון במטרה לגייס אנשי מילואים להצטייד בתחמושת ולשם כיסוי הוצאות לוגיסטיות רבות. בעת משבר, אבטחת התעופה גם מעלה כוננות, אבל לא מקבלת הכיסוי הכלכלי והתקציבי הנדרש. עם אותו הכסף הם יכולים לכסות פחות טיסות וכל זאת בתקופה שנתחי השוק של התעופה הישראלית גדלים. לכן, אנחנו בסופו של דבר מוגבלים בלייצר עוד טיסות, בכדי לענות על הביקושים והמחיר באופן טבעי עולה. האוצר לוחץ על גורמי אבטחת התעופה, ואת המחיר משלמים הצרכנים".

האם הכיוונים שאתה מתאר כאן משפיעים על ההחלטה שלכם לרכישת סמרטווינגס או בהצטיידות במטוסים רחבי גוף?

"כשחזאי מזג האוויר בארה"ב מתריאים מפני צונאמי קרב, רואים במדיות השונות, אנשים נערכים – מחזקים את הבית, סוגרים את החלונות באמצעות קורות עץ, ומצטיידים במזון. תן לנו להיערך לצונאמי הביטחוני בימים הקרובים. נדבר אחריו".