אפקט המלחמה המתמשכת: הכנסות רשות שדות התעופה ירדו בכ-47% ברבעון הראשון של השנה

במהלך הרבעון הראשון לשנת 2024 הציגה רשות שדות התעופה הכנסות בסך של כ-508 מיליון שקל ,ירידה של כ47% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

למרות הירידה בהכנסות, כלכלני מידרוג השאירו את האג"ח של הרשות באופק דירוג יציב.

במידרוג הסבירו את השיקולים שלהם: "הכנסות הרשות, המתבססות בעיקרן על אגרות תעופה, צמחו באופן עקבי בשנים 2017-2019 אולם נפגעו באופן משמעותי בשנת 2020 על רקע התפרצות מגפת הקורונה העולמית. ההכנסות הציגו התאוששות מסוימת בשנים 2021-2023 אולם נפגעו בשנית, בשל השפעות מלחמת חרבות ברזל. בהתאם להערכות הרשות, השפעות המלחמה צפויות להמשיך גם בשנים 2024 ו2025, תמיכת המדינה ברשות, באמצעות מתן אפשרות לגיוס חוב למימון תוכנית הפיתוח ופעילותה השוטפת וכן באמצעות גריעת תשלומי הקרן מן הרווח הנקי לצורך חישוב התמלוגים למדינה, עד אשר היקף הנוסעים העוברים דרך נמל התעופה בן גוריון יעלה על 24 מיליוני נוסעים בשנה.

על פי תחזית הרשות, היקפי נסועה אלו צפויים החל משנת 2026. אנו מעריכים כי הסיכון הסביבתי אשר אליו חשופה רשות שדות התעופה הינו בינוני ונובע בעיקר מממשקים שונים הרלוונטיים לנושאי איכות הסביבה, המאופיינים בריבוי חוקים והנחיות. זאת לצד חשיפה להתנגדות קהילתית להרחבת פעילות שדות התעופה בשל רעשים ו/או זיהום. בד בבד, להערכתנו, קיימת חשיפה בינונית-גבוהה לסיכון החברתי ברשות. לנוכח הזיקה הגבוהה בין המדינה לבין רשות שדות התעופה, לרבות השפעתה הגבוהה של הממשלה על התוכנית האסטרטגית של הרשות, תוכנית הפיתוח שלה ועל יכולתה לגייס חוב לצורך מימון תוכנית הפיתוח והפעילות השוטפת, וכן נוכח הערכתנו כי בשל תלות הרשות במדינה, ביצועיה העסקיים העצמאיים הנוכחיים של הרשות הינם בעלי השפעה נמוכה על יכולת שירות החוב שלה, מידרוג מעריכה כי הערכת האשראי הבסיסית של הרשות הינה בעלת חשיבות נמוכה להערכת סיכון האשראי שלה".

עוד מוסיפים במידרוג כי: "נוכח הצמצום בהיקפי הפעילות, ביצעה הרשות התאמות בחוזים המסחריים בתחומי הקמעונאות וההסעדה בשל הירידה בפעילויות חנויות הדיוטי פרי והזכיינים האחרים, ובכלל זה, ביטול תשלום דמי ההרשאה הבסיסיים הקבועים בחוזים ומעבר למנגנון תשלום של שיעור מפדיון המכירות ברוטו, בהתאם לנקוב בחוזים. נכון למועד הדוח, מדיניות זו אושרה עד לסוף חודש ספטמבר 2024 .לשינוי בתנועת הנוסעים השפעה מהותית על הכנסות הרשות. כך, בשנת 2023 הסתכמו ההכנסות לכ-3.9 מיליארד שקל, המהווים עלייה כ-9.6% ביחס לשנת ,2022 אולם גם מהווים ירידה של כ10% ביחס לתחזית ההכנסות לשנה זו, ואילו הרווח התפעולי המתואם עמד על כ-589 מיליון שקל. במהלך הרבעון הראשון לשנת 2024 הציגה הרשות הכנסות של כ-508 מיליון שקל, ירידה של כ47% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

בד בבד עמד ההפסד התפעולי המתואם לרבעון זה על כ-171 מיליון שקל. אנו מעריכים כי המלחמה תמשיך ותשפיע על היקפי הנוסעים בפרט ועל תוצאות הפעילות בכלל. בהתאם לתרחיש הבסיס, תנועת הנוסעים הבינ"ל צפויה לעמוד בשנים 2024 ו2025 על כ-16 מיליון נוסעים בכל שנה. בהתאם, הכנסות הרשות בשנים אלו צפויות לעמוד על כ-3 מיליארד שקל. החל משנת ,2026 הנסועה צפויה להתאושש ולהגיע להיקפים משמעותיים יותר. תוכנית הפיתוח של הרשות, הנשענת ברובה על מקורות מימון עצמאיים, מוקפאת בחלקה על רקע המלחמה בהתאם לתוכנית הפיתוח, מבצעת הרשות השקעות בפרויקטים בנמל התעופה בן גוריון ובשדות התעופה הפנים ארציים, אשר ממומנות באמצעות מקורות עצמיים של הרשות וכן מהלוואות וחוב חיצוני, וכן השקעות בפרויקטים במסופי הגבול היבשתיים, אשר ממומנות באמצעות מקורות עצמיים של המסופים ובמידת הצורך על ידי רשת הביטחון שהעניקה המדינה לפעילות הרשות במגזר זה. תקציב ההשקעות של הרשות לשנים הקרובות כלל, בין היתר, תכנון והקמת תשתיות טרמינליות נוספות להגדלת הקיבולת של נמל התעופה בן גוריון, חידוש מערכות מיון ובידוק והתאמתם לגידול בתנועת הנוסעים ועוד. נוכח התפרצות מגפת הקורונה והפגיעה בפעילות הרשות, הוקפא, שיעור נרחב מן הפרויקטים, "הפשרת" תקציב זה צפויה הייתה להתבצע במסגרת הליך אישור תקציב הפיתוח לשנת 2024 ואילך . עם זאת, נוכח השפעות המלחמה על פעילות הרשות, עדכנה הרשות את הצעת התקציב שלה, כך שתקציב הפיתוח לפעילות התעופתית לשנים 2024 ואילך מסתכם בכ-5.9 מיליארד שקל, לא כולל פיתוח מסופי גבול. מתוך סכום זה מוקפאים סך של כ-1.65 מיליארד שקל".