חברות התעופה הזרות: ״אם לא ישונה חוק הפיצוי בשעת חירום לא נוכל לטוס לישראל״
בהמשך לחשיפת פספורטניוז, במכתב נוקב לוועדת הכלכלה של הכנסת של כ-15 חברות תעופה זרות: "במצב הנוכחי חברות התעופה הזרות חשופות לאפשרות שהן תידרשנה לשלם לכל נוסע שטיסתו בוטלה פיצוי ללא הוכחת נזק בסכומים הקבועים בחוק"
חלק גדול מחברות התעופה הזרות נמנעות מלשוב לטוס לישראל בשל העובדה שעד היום חוק פיצוי הנוסעים - חוק טיבי, לא תוקן בעקבות המלחמה, כפי שחשפנו לראשונה בפספורטניוז.
התיקון המוצע יושב בוועדת הכלכלה של הכנסת כבר למעלה משבעה חודשים, אך מסתבר שכאן בארץ לאף אחד לא בוער.
אולם מסתבר שגם התיקון המוצע לא מספיק מבחינת חברות התעופה הזרות שמבחינתן חוששות להיות חשופות לתביעות לא מבוטלות, זאת לאחר שכבר ניתנה פסיקה של בית המשפט במהלך המלחמה לפצות נוסעים למשל נגד חברת אייר קנדה.
למעלה מ-15 חברות תעופה זרות שלחו מכתב נוקב בנושא באמצעות עורכת הדין, שירלי קציר, לעו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של וועדת הכלכלה של הכנסת.
בין השאר כותבת בנייר העמדה של החברות הזרות, עו"ד קציר: "בהיעדר שינוי רגולטורי הנותן מענה לתקופת החירום בישראל מזה למעלה משנה, המשמעות היא כי נראה שמצופה מחברות התעופה הזרות לפעול בישראל תחת משטר רגולטורי הנועד לימי שגרה, וזאת בתקופה שהשגרה אינה יכולה להיות רחוקה יותר ממנה. בנסיבות אלה, למרבה הצער, נוצר ריבוי מקרים של חברות תעופה שבחרו להפסיק את פעילותן בישראל לתקופה ממושכת. זאת, בין היתר, על מנת להימנע מההפסדים העצומים בהווה ובעתיד, אשר ודאי ייגרמו אגב יישומן של הוראות החוק שאינן מותאמות בעליל לתקופת החירום הנוכחית ולתקופות חירום ממושכות ככלל".
עוד מציינת עו"ד קציר: "להמחשת האמור, במצב הנוכחי חברות התעופה הזרות חשופות לאפשרות שהן תידרשנה לשלם לכל נוסע שטיסתו בוטלה פיצוי ללא הוכחת נזק בסכומים הקבועים בחוק, וזאת הגם שהביטול הוא תולדה ישירה ו/או עקיפה של מצב החירום בישראל. כמו כן, חברות התעופה הזרות רואות לנגד עיניהן את החובה הקבועה בהוראות חוק שירותי תעופה, לפיה במקרה של ביטול טיסה, למשל, עליהן להציע טיסה חלופית לנוסע, ללא כל סייג, וזאת הגם שבמציאות הנוכחית היצע הטיסות הזמינות הוא אפסי ואינו מאפשר לספק טיסה חלופית ו/או מאפשר לעיתים לאתר טיסות חלופיות שמחיריהן האמירו באופן בלתי סביר ככלל, ובאופן בלתי סביר בעליל בהשוואה לתמורה ששולמה לחברת התעופה עבור כרטיס הטיסה שמכרה לאותו נוסע.״
עוד מוסיפה עו״ד קציר: ״בנוסף, חברות התעופה נדרשות להתמודד עם החשיפה לחובת מתן שירותי סיוע וזאת באותו האופן בו אלה ניתנים בשגרה. בכלל זאת, חברת התעופה עודנה מחויבת בנסיבות המתאימות לשכן נוסע בבית מלון עד למועד ההמראה המתוכנן של טיסתו החלופית. הטבה זו, אשר נועדה לימי שגרה, אינה אפשרית ליישום זהה בימים של תקופות חירום דוגמת העת הנוכחית. מתן הטבה כאמור כרוך בעלויות משמעותיות, והדברים נכונים ביתר שאת בשים לב לאפשרות כי תחת היצע הטיסות הקיים, השהות שתידרש לנוסע בבית המלון עד למועד טיסתו החלופית עשוי ה להיות ארוכה מהרגיל. לאמור יש להוסיף, כי בכל הנוגע לשיכון נוסעים במלונות בישראל, לעיתים מדובר באפשרות בלתי קיימת נוכח תפוסת המלונות בישראל על ידי אזרחים שפונו מאזורי סיכון".
עו"ד קציר מוסיפה וכותבת בנייר העמדה כי כבר כיום חברות התעופה הזרות מתמודדות עם לא מעט תביעות "כבר כיום ומזה חודשים מתמודדות חברות התעופה הזרות עם ריבוי של תובענות ייצוגיות ותביעות קטנות שעניינן בציפית הנוסעים לקבל את ההטבות הקבועות בחוק, אשר נועדו לימי שגרה, וזאת שעה שלא הייתה ואין בידי חברות התעופה יכולת מעשית לספק חלק מהטבות אלה.
כך, מוצאות עצמן חברות התעופה הזרות תחת האפשרות הפוטנציאלית שתימצאנה כמי שמפרות, שלא בטובתן ובאופן כפוי, את הוראות החוק, אשר במשך למעלה משנה לא נעשתה בו כל התאמה למציאות הבלתי אפשרית שנוצרה בענף התעופה בישראל. בהקשר זה יצוין עוד, כי גם באותם מקרים בהם יהיה בידי חברות התעופה להביא לדחיית תובענות שהוגשו נגדן בבתי המשפט השונים, הרי שעצם הצורך להתמודד עם ריבוי תביעות כאמור כרוך כשלעצמו בהשקעת משאבים וכספים בלתי מבוטלים.
במילים פשוטות, כבר כיום נאלצות חברות התעופה הזרות להתמודד עם השלכות כלכליות משמעותיות מאוד באופן פוטנציאלי ככל שלא ייעשה שינוי בחקיקה ותתקבלנה פסיקות נגדן ובהיעדר שינוי ברור באסדרה הרלוונטית בחקיקה, חברות התעופה הזרות נעדרות כל תמריץ לחזור ולהפעיל את טיסותיהן בישראל, שכן מה שעומד לנגד עיניהן הוא הסיכון שאלה תאלצנה להיכנס למעגל נוסף של הפרות פוטנציאליות כפויות של החוק ולהפסדים כספיים רבים נוספים".
לסיום, עו"ד קציר מבקשת בשם חברות התעופה הזרות: "במסגרת התיקון המוצע שבנדון נעשה ניסיון לתקן חלק מאותם "עיוותים" שנוצרו עקב הניסיון להחיל את הוראות החוק ה"רגילות" בתקופת החירום הנוכחית, ולקבוע כללים להתמודדות עם תקופות חירום עתידיות ככלל – ועל כך יש לברך. בכלל זאת, התיקון המוצע מתייחס להיבטים דוגמת ביטול חובת הפיצוי הסטטוטורי, הגבלת מספר הלילות שחברות תעופה תהיינה מחויבות להסדיר עבור הנוסע בנסיבות בהן יש להעניק לנוסע שירותי לינה, וקיצור תקופת ההודעה מראש אודות טיסה מבוטלת. התיקון המוצע אמנם מכיר בחלק מהקשיים הפוגעים ביכולת חזרתן של חברות התעופה לפעילות בישראל, ובכלל זאת מכיר בעובדה שנכפתה על חברות התעופה מציאות בה יש ירידה דרסטית בביקוש לטיסות מישראל ו/או ביקושים תנודתיים המשתנים בתכיפות".