אלפי מפעילים, יותר ממאה חברות ותקצוב נמוך: מה קרה למיזם הרחפנים הלאומי?

מיזם הרחפנים הלאומי נחנך במטרה להקים מרכז שליטה ובקרה לניהול התמונה האווירית של תנועת הרחפנים בישראל (על מנת למנוע מצב שבו יירטו או יחסמו רחפן בפעילות, ולצמצם את הסיכון למטוסים). המיזם תוקצב עד היום בסכום נמוך מאוד של כ-54 מיליון שקל, וכיום יש התייעצות עם משרד האוצר לבחינת השתתפותו בהמעדת התקציב הנדרש למיזם.

על פי נתוני רשות התעופה האזרחית, בישראל ישנם כיום 2,714 מטיסי כלי טיס בלתי מאוישים. מתוכם, 1,904 מטיסים במשקל פחות מ-4 ק"ג, 754 מטיסים במשקל פחות מ-25 ק"ג, 177 מטיסים במשקל 25-2,000 ק"ג.

בנוסף ישנם 737 מטיסי פנים או חוץ (מטיס פנים רשאי להטיס מתחנת הטסה ללא קשר עין. מטיס חוץ רשאי להטיס בקשר עין ואחראי על המראת ונחיתת הכטב"ם) ו-187 מדריכי הטסת כטב"ם.

עוד מנתוני רת"א עולה כי בישראל פועלות כ-130 חברות בעלות רישיון הפעלה אווירית, המפעילות כלי טיס בלתי מאוישים בהפעלה מסחרית. ברת"א רשומים כיום כ-3,500 כטב"מים אזרחיים. רוב הכלים הרשומים הינם בקטגורית משקל של 0-150 ק"ג והינם רבי להב. (המכונים בציבור "רחפנים").

הנתונים מופיעים בין השאר במסגרת סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העוסק בניידות אווירית מתקדמת בישראל ופעילות מיזם הרחפנים הלאומי.

בין השנים 2020-2024 בוצעו במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי מעל 24,000 גיחות או טיסות. המטרה היא להמשיך ניסוי ויישום בינואר 2025, לפחות של קו מטענים פעיל אחד בין מרכז לוגיסטי במרכז הארץ למוקד אחר.

על פי דוח שנכתב עבור משרד התחבורה הבריטי בשם "דוח ברייס-טק", "למרות התקדמות משמעותית בחלק מן המדדים, במדד ההזדמנות העסקית ישראל עדיין מדורגת נמוך יחסית בשל היקף קטן יחסית של תנועת נוסעים אווירית, של תיירות ושל פעילות מסוקים. עם זאת, לפי הדוח בישראל יש מרחב אווירי עמוס עם אקו סיסטם מפותח של מפעילי כלים אוויריים בלתי מאוישים ובשל האמור, ישראל ברמת בשלות גבוהה יחסית להטמעה של מוניות אוויר".