ההכנסה ההונית של משקי הבית בישראל בשנה: כ-89 מיליארד שקל
68% מכלל ההכנסות ההוניות של משקי בית (נכסים, מניות, ריביות ועוד) - מהמאיון העליון. רק ל-11% בלבד ממשקי הבית הייתה הכנסה הונית
צילום: SHUTTERSTOCK חטיבת התכנון והכלכלה ברשות המסים מפרסמת מחקר על ההכנסות מהון בישראל בשנים 2013-2021, בהתבסס על דיווחים לרשות המסים. את המחקר כתב ד"ר עופר רז דרור.
המונח הכנסות הוניות מתייחס הן לרווחי הון ממכירת נכסים, כמו שבח ממכירת נדל"ן ורווח הון ממכירת נכסים שאינם נדל"ן כמו מניות, והן להכנסות הון פירותיות כמו שכר דירה, דיבידנד, ריבית מניירות ערך וריבית מפיקדונות.
במהלך שנות המחקר עמדה ההכנסה ההונית הכוללת של משקי הבית בישראל על ממוצע של כ-89 מיליארד שקל בשנה.
לאורך שנות המחקר עלתה הכנסה זו בקצב מהיר, מכ-53 מיליארד שקל בשנת 2013 לכ-124 מיליארד שקל בשנת 2021 (במחירי 2021).
קצב הגידול של ההכנסות ההוניות היה משמעותית מהיר יותר מזה של ההכנסות מעבודה: הגידול הריאלי השנתי הממוצע של ההכנסות ההוניות עומד על 8.5% למשק בית, בעוד הגידול הריאלי השנתי בהכנסות מעבודה של משק הבית עומד על 1.1% בלבד בתקופה זו.
שני שלישים מהכנסה הונית - מהעשירים ביותר בישראל
עוד עולה מן הנתונים כי ההכנסות ההוניות מאופיינות באי-שוויון גבוה. אי שוויון זה בא לידי ביטוי הן בשיעור הנמוך של משקי בית שהייתה להם הכנסה הונית (11% בלבד) והן בהכנסה הגבוהה של משקי הבית שהפיקו הכנסה הונית.
נמצא כי שני שליש ממשקי הבית שהפיקו הכנסה הונית כלשהי היו במאיון העליון של ההכנסות ובממוצע לאורך התקופה 68% מכלל ההכנסות ההוניות היו של משקי בית מהמאיון העליון.
אי השוויון בהתפלגות ההכנסות ההוניות בא לידי ביטוי גם בסוג ההכנסות ההוניות, כאשר מבין משקי הבית המדווחים על הכנסה הונית נמוכה רוב ההכנסה ההונית נובעת מהשכרת נדל"ן, בעוד שעיקר ההכנסה ההונית של בעלי ההכנסות ההוניות הגבוהות מקורו ברווח הון ממכירת נכסים (נדל"ן ושאינו נדל"ן) והכנסות מדיבידנד.
מדובר במחקר ראשון מסוגו המספק מידע בנוגע להכנסות הוניות שמקורו בדיווחי משקי הבית לרשות המסים ולא בסקרים.
למידע זה השפעה לא רק על מדידת היקף ההכנסות ההוניות בישראל, אלא גם על מדידת הכנסות משקי הבית בכלל ורמת האי שוויון בחברה הישראלית.
כך למשל, בשנת 2021 ההכנסה ההונית הממוצעת למשק בית כפי שהיא מתבטאת בסקר הכנסות בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייתה 1,031 שקל בחודש בעוד שלפי מחקר זה היא עומדת על 3,631 שקל בחודש. בעקבות שילוב הנתונים מהדיווחים לרשות המסים, ההכנסה הכספית ברוטו גדלה באותה שנה ב-13% מ-19,916 שקל בחודש בסקרי הלמ"ס ל-22,516 שקל בחודש לפי המחקר.
קצב הגידול של הכנסת משק הבית עולה בתקופה זו מ-1.2% ל-2.0%, ומדד הג'יני הבוחן את אי השוויון בהתפלגות ההכנסות בין עשירוני השכר עולה כתוצאה מנתוני המחקר מ-0.36 ל-0.4.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}