הרופאים, הצעירים והמשפחות: נתוני ההגירה החמורים - כמה ישראלים עזבו את הארץ ב-2024?
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-81% מהעוזבים הם צעירים עד גיל 49, כאשר קבוצת הגיל המרכזית היא 44-25, הכוללת משפחות צעירות שמחזיקות בחלק ניכר מהתשתית הכלכלית, החברתית והביטחונית של ישראל
צילום: SHUTTERSTOCK נתוני הגירה מדאיגים: עשרות אלפים בוחרים לעזוב את הארץ.
בשנת 2024 נרשם מאזן הגירה שלילי חמור בישראל, כאשר כ-83 אלף ישראלים עזבו את הארץ, בעוד שרק כ-24 אלף שבו אליה.
מדובר בפער של כמעט 60 אלף עוזבים, נתון שמהווה יותר מכפול ממאזן ההגירה השלילי של 2023.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-81% מהעוזבים הם צעירים עד גיל 49, כאשר קבוצת הגיל המרכזית היא 44-25, הכוללת משפחות צעירות שמחזיקות בחלק ניכר מהתשתית הכלכלית, החברתית והביטחונית של ישראל.
הנתונים נחשפו בדיון שקיימה ועדת הצעירים בכנסת השבוע, בהובלת ח"כ נעמה לזימי. "זו תופעה קשה - ואיננו יכולים לעצום את העיניים אל מול המספרים הקשים. התופעה נובעת גם מהמצב הביטחוני הקשה שאנחנו נמצאים בו כבר יותר משנה, אך לא פחות מיוקר המחייה שרק גדל בכל שנה, ופוגע באפשרות של צעירים ומשפחות צעירות בישראל, לבנות עתיד להם ולמשפחותיהם", ציינה לזימי.
ד"ר אחמד חליחל, מנהל אגף הדמוגרפיה בלמ"ס, קשר את העלייה בהגירה לשלושה משברים מרכזיים בחמש השנים האחרונות: מגפת הקורונה, המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית, והמלחמה המתמשכת.
הקפיצה בנתוני העזיבה נובעת משינוי בהגדרת "מהגרים מישראל". בעבר, "עוזב" הוגדר כמי ששהה בחו"ל מעל 365 ימים ברציפות, אך כיום מדובר במי ששהה בחו"ל ברצף לפחות 90 ימים ובסך הכל 275 ימים במהלך השנה הראשונה לעזיבתו. מי שעזב את ישראל אך מקפיד לבקר כל חג את משפחתו בארץ, לעולם לא ייחשב כעוזב בשיטה הישנה - אך כן ייחשב ככזה בהגדרה החדשה. כ-66.4% מהעוזבים לא ביקרו בישראל מאז עזיבתם, 20.4% ביקרו פעמיים, ורק 8% ביקרו שלוש פעמים.
פרופ' יוסף זעירא הזהיר כי מתיחות ביטחונית גורמת למיתון כלכלי וירידה בהשקעות, והשפעה ארוכת-טווח בהפסד התוצר הלאומי בכ-6% כתוצאה מהשירות הצבאי הסדיר. אובדן ימי העבודה הרבים, כתוצאה מהשירות בסדיר ובמילואים, גורמת לדבריו, לאובדן של כ-26% תוספת של שכר לכל אחד מהישראלים. בנוסף, הזהיר כי הילודה הגבוהה בארץ גורמת לעומס על מערכות רבות כמערכת החינוך.
פרופ' חן הופמן, מנהל היחידה לנוירודיולוגיה ב"שיבא", סיפר על המחסור ברב ברופאים - שרבים מהם עוזבים לעסוק ברפואה בחו"ל, או נשארים שם לאחר ההתמחות. לדבריו, הסיבות לעזיבה הם "ניהול כושל של המדינה, חוסר-השוויון בנטל של החברה החרדית והערבית, וההתנהגות הפוליטית הלא-רצינית בארץ".
לפי ד"ר נעמה כהן מנכ"לית "מרשם", בקיץ האחרון עזבו את הארץ פי ארבעה רופאים יותר מאשר בארבע השנים האחרונות, וקראה לשיפור שכר הרופאים, ששכרם נשחק בכ20% מאז 2011 בגלל האינפלציה. ההסכם הקיבוצי האחרון גישר על הפער רק בכ-50%.
על פי אילן פרידמן, נציג פורום ארלוזורוב, ישראל סובלת מתת-תקצוב משמעותי בהשוואה למדינות ה-OECD. הפער אינו מאפשר למדינת ישראל לספק שירותים בסיסיים באיכות ובזמינות מספקות. תת-התקצוב מונע מהגופים הציבוריים להתנהל ביעילות רבה יותר ומונע מהם לפתח יכולות ותשתיות מתקדמות.
מחקר חדש שפורסם השבוע הצביע על מיקומה הנמוך של ישראל במדדים הקשורים לאיכות חיי משפחות בהשוואה ל-32 מדינות מערביות אחרות. לדברי עופר שכנר מקרן ברל כצנלסון, ישראל מדורגת במקום האחרון בתחום הזמן המשותף למשפחות ובמקומות נמוכים בתחומים נוספים כמו חינוך ורווחה כלכלית. מדינות אחרות מציגות מדיניּות טובה יותר עבור משפחות צעירות, המקלות באופן דרמטי את העומס הכלכלי המוטל על כתפי משפחות צעירות.
מאמרים נוספים
