שינוי במדיניות ההגירה: חוק חדש עלול לאפשר גירוש מסתננים תומכי משטר פלילי

הצעת חוק לגירוש מסתננים תומכי משטר ועבריינים עברה בקריאה טרומית בכנסת.

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), המבקשת להסדיר את גירושם של מסתננים התומכים במשטר האריתראי, וכן של אלו שביצעו עבירות פליליות בישראל. החוק נועד להתמודד עם סוגיית המסתננים הבלתי חוקיים, תוך מיקוד בקבוצות שנמצאו כגורם סיכון מבחינת תמיכתם במשטר אריתראי או עברם הפלילי.

הצעת החוק קובעת כי מסתנן שהוכח כי הוא תומך במשטר האריתראי, בין אם באמצעות השתתפות באירועי השגרירות האריתראית, השתתפות בהפגנות תמיכה או הנפת תמונתו של נשיא אריתריאה, אינו מצוי בסכנה ממשית בארצו ולכן אינו זכאי לקבלת הגנה בישראל.

בנוסף, הצעת החוק מסדירה את גירושם של מסתננים שביצעו עבירות פליליות בישראל, וקובעת כי מסתנן שהורשע בפלילים או שהוגש נגדו כתב אישום ניתן יהיה לגרשו, בכפוף לשיקול דעתו של שר הפנים. משמעות סעיף זה היא הרחבת סמכויות שר הפנים להחליט על גירוש מסתננים בהתאם למדיניות הממשלה.

ח"כ אליהו רביבו, יוזם החוק, הדגיש את הצורך לשמור על ריבונות המדינה: "מדינת ישראל היא מדינה ריבונית. היא זו שצריכה להחליט מי רשאי להיכנס בשעריה ומי לא, כפי שמחליטה כל מדינה מתוקנת בעולם. ישראל אינה אמורה להיות יעד למהגרים בלתי חוקיים - היא חייבת לשמור על משילותה, על ביטחונה, ועל זהותה היהודית".

הדעות לגבי החקיקה חלוקות. תומכי החוק טוענים כי הוא מהווה צעד חשוב בשמירה על הביטחון הלאומי, מניעת פשיעה ושמירה על זהותה היהודית של המדינה. מנגד, מתנגדים, בהם נציגים מהאופוזיציה ופעילי זכויות אדם, מזהירים כי החוק עלול לפגוע בזכויותיהם של מבקשי מקלט לגיטימיים.

אם החוק יאושר בשלוש קריאות נוספות, הוא יאפשר למדינה לזרז את תהליכי הגירוש של מסתננים שאינם עומדים בקריטריונים לקבלת מקלט. בנוסף, עשויות להיות לכך השלכות דיפלומטיות, בעיקר מול מדינות וארגונים בינלאומיים העוסקים בזכויות פליטים ומבקשי מקלט.

כעת, הצעת החוק צפויה לעבור לדיון בוועדות הכנסת הרלוונטיות, שם תידון לעומק לפני הבאתה להצבעה בקריאה ראשונה. במידה ותמשיך להתקדם בתהליך החקיקה, היא עשויה לשנות משמעותית את מדיניות ההגירה וההתמודדות עם מסתננים בישראל.