5 מדינות, אינספור טעמים: המסע הקולינרי שיעשה לכם חשק לארוז מזוודה
יפן, מקסיקו, יוון, תאילנד ואיטליה מחכות לכם עם מטבחים מהפנטים, מנות מסורתיות וסיפורים שאי אפשר לטעום מהם במסעדה. הצטרפו אלינו למסע שמתחיל בצלחת וממריא רחוק

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
אוכל הוא הרבה יותר מסך מרכיביו. הוא משקף היסטוריה, תרבות וזהות. אוכל הוא חלק מכל מדינה, זה חלק מהתרבות שלה, מההיסטוריה ומהיומיום. כשמחפשים יעדים קולינריים, קופצות לנו למחשבה מדינות כגון איטליה ותאילנד, ואז במחשבה שניה מגיעות גם מדינות ממזרח אירופה וכמובן הבלקן כגון טורקיה ויוון.
אוכל הוא שפה מאחדת ומחברת, הוא שובר גבולות ובגלל ההיסטוריה הקדומה נטולת הגבולות הפיזיים ודרך המשי, ניתן למצוא חומרי גלם ומנות שונות בתרבות הקולינרית של כמה מדינות.
צבעים עזים וטעמים נועזים
חגיגה של צבעים וטעמים נועזים. המטבח המקסיקני הוא הרבה מעבר לטאקו ובוריטו - הוא מורכב משילוב עשיר של מרכיבים מקומיים כמו תירס, שעועית, צ'ילי ועגבניות, עם השפעות ספרדיות.
היסטוריה: המטבח המקסיקני הוא שילוב עתיק יומין של מסורות קולינריות של תרבויות ילידיות (כמו האצטקים והמאיה) עם השפעות ספרדיות לאחר הכיבוש. מרכיבים בסיסיים כמו תירס, שעועית וצ'ילי היו מרכזיים עוד לפני בואם של הספרדים.
תרבות קולינרית: הארוחה המקסיקנית היא חגיגה של טעמים, מרקמים וצבעים. האוכל משותף לעיתים קרובות, והוא חלק חשוב מההתכנסויות המשפחתיות והחברתיות לצד טאקריות רחוב שנמצאות בכל פינה כחלק מתרבות האוכל רחוב הצבעוני.
חומרי גלם: שימוש נרחב בתירס (טורטיות, טאקו, אנצ'ילדות), שעועית, פלפלי צ'ילי (במגוון רחב של דרגות חריפות), אבוקדו ותבלינים ארומטיים והרבה מאד בשר. ואם כבר נוסיף לפה את הטקילה שהיא יומיומית כמו האוכל.
מנות מפורסמות: טאקו ואנצ'ילדות (טורטיות מגולגלות עם רוטב), גואקמולה, מולה פובלאנו (רוטב עשיר ומורכב על בסיס שוקולד וצ'ילי)

טעמי ים התיכון שטופי שמש
ממזטים ועד הסופלקי, יוון היא ארץ של היסטוריה עשירה, נופים עוצרי נשימה ותרבות חמה ובעיקר היא גן עדן לחובבי אוכל.
היסטוריה: המטבח היווני הוא אחד העתיקים בעולם, עם השפעות ממזרח התיכון, הבלקן ואיטליה. הוא מבוסס על עקרונות התזונה הים תיכונית, הידועה בסגולותיה הבריאותיות.
תרבות קולינרית: הארוחה היוונית היא לרוב חברתית ונינוחה, עם מנות רבות המוגשות למרכז השולחן לשיתוף. שמן זית הוא מרכיב יסוד, וטעמים טריים ועשבי תיבול הם דומיננטיים.
חומרי גלם: שימוש בשמן זית בכמויות נדיבות, ירקות וגבינות צאן , דגים ופירות ים, בשר כבש ועשבי תיבול כמו אורגנו, נענע ורוזמרין. אל כל זה מצטרף האוזו הנהדר שמלווה כל ארוחה
מנות מפורסמות: סלט יווני (חוריאטיקי), מוסקה (מאפה חצילים ובשר), סובלאקי, ג'ירוס , צזיקי , גבינה מטוגנת עם דבש.

פשטות אלגנטית ואיכות חומרי הגלם
ארץ הפסטה, הפיצה המושלמת, הריזוטו הקרמי והג'לאטו המשגע. המטבח האיטלקי, על פני אזוריו השונים, מציע מגוון עצום של טעמים ומרכיבים טריים ועונתיים ובעיקר חוויות אכילה וקולינריה שונות.
היסטוריה: המטבח האיטלקי התפתח מאות שנים, עם הבדלים אזוריים משמעותיים המשקפים את ההיסטוריה והגיאוגרפיה המגוונת של המדינה. השפעות רומיות, יווניות, ערביות ונורמניות ניכרות בכל מנה.
תרבות קולינרית: דגש על איכות חומרי הגלם ופשטות ההכנה. הארוחה נתפסת כאירוע חברתי, הנמשך לעיתים קרובות שעות.
חומרי גלם מאפיינים: שימוש בשמן זית, עגבניות, פסטה (בצורות וסוגים רבים), שפע עצום של גבינות (מוצרלה, פרמזן, ריקוטה), בזיליקום ואורגנו. כל אזור מתגאה במנות ובמרכיבים מקומיים ייחודיים וכמובן יינות נהדרים שהם המהות האיטלקית.
מנות מפורסמות: יש יותר מידי אבל הברורות מאליהן הן: פיצה נאפוליטנית, פסטה, ריזוטו, טירמיסו וכמובן ג'לאטו.

אמנות האיזון וההרמוניה
אמנות של טעם ופשטות. המטבח היפני שם דגש על איכות המרכיבים, טריותם והצגתם האסתטית. הסושי והסשימי המפורסמים הם רק חלק מעולם קולינרי עשיר ומגוון.
היסטוריה: המטבח היפני התפתח במשך מאות שנים, תוך שילוב השפעות סיניות וקוריאניות, אך פיתח זהות עצמאית חזקה. דגש על טריות העונה ושימוש מינימלי בעיבוד החל בתקופת אדו (1603-1868). הבודהיזם השפיע על התפתחות המטבח הצמחוני (שוטג'ין ריורי).
תרבות קולינרית: הארוחה היפנית נתפסת כחוויה אסתטית והרמונית. חשיבות רבה ניתנת למראה המנה, לכלי ההגשה ולסדר הארוחה. טעמי האומאמי (הטעם החמישי) תופסים מקום מרכזי. כל זה לצד האיזקאיות המהוות את ברי האלכוהול והאוכל ומגישות מנות מחוספסות יותר לצד סאקה משובח ועוד
חומרי גלם: דגה טריה, סויה, מיסו, קוג'י, אורז ועוד
מנות מפורסמות: סושי וסשימי, ראמן , שיפודי בשר ופירות ים שונים, טמפורה של דגים וירקות.

סימפוניה של טעמים מנוגדים
גן עדן לחובבי טעמים חזקים. המטבח התאילנדי משלב הרמוניה של מתוק, חמוץ, מלוח וחריף, ומשתמש בעשבי תיבול, תבלינים טריים ומרכיבים אקזוטיים.
היסטוריה: המטבח הושפע מהודו, סין ומלזיה, אך פיתח פרופיל טעמים ייחודי. תרבות
קולינרית: האוכל התאילנדי ידוע באיזון המורכב של חמישה טעמים בסיסיים: מתוק, חמוץ, מלוח, מר ופיקנטי. ארוחות משותפות הן נפוצות, ומנות רבות מוגשות במרכז השולחן.
חומרי גלם: שימוש נרחב בחלב קוקוס, למון גראס, גלנגל , עלי כפיר ליים, רוטב דגים, צ'ילי ותבלינים ארומטיים. לא לשכוח בירות תאילנדיות שהופכות את הכל לקליל יותר
מנות מפורסמות: פאד תאי, טום יאם ,סום טאם- סלט פפאיה ירוקה, וסטיקי רייס עם מנגו ובננה לוטי כמובן.
