ישראל משיקה גשר אווירי לארגנטינה: מהלך אסטרטגי לחיזוק הברית עם הנשיא מיליי
הממשלה צפויה לאשר רשת ביטחון כלכלית לחברת אל על להפעלת קו טיסות ישיר לבואנוס איירס, תוך שיתוף פעולה עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, הידוע בתמיכתו הנלהבת בישראל ובמאבקו בטרור ובאנטישמיות
צילום: Shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
כפי שפירסמנו לראשונה אמש (ו'), במהלך דרמטי, ממשלת ישראל צפויה לאשר מענק של כ-5 מיליון ש"ח לחברת אל על, כחלק מרשת ביטחון כלכלית להפעלת קו טיסות ישיר בין תל אביב לבואנוס איירס.
ההחלטה נובעת מהאינטרס המדיני לחזק את הקשרים עם נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, אשר מביע תמיכה נלהבת בישראל ונוקט עמדות תקיפות נגד חמאס ואיראן.
הקו הצפוי החדש אותו חשף לראשונה שגריר ארגנטינה בישראל, צפוי להיות דומה באורכו לקו תל אביב–לוס אנג'לס, עם זמן טיסה של כ־15 שעות בטיסה רציפה.
מדובר במהלך אסטרטגי שנועד לחזק את הקשרים בין המדינות, במיוחד לאור השינויים במדיניות החוץ של ארגנטינה בהובלת מיליי.
מיליי, שנבחר לנשיאות בדצמבר 2023, צפוי להגיע לביקור רשמי בישראל ב־9 ביוני. במהלך ביקורו ייפגש עם נשיא המדינה וראש הממשלה, ינאם בכנסת, ואף יקבל את פרס ג'נסיס היוקרתי, המוענק לאישים התורמים לערכים יהודיים ולחיזוק הקשר עם ישראל.
הנשיא הארגנטינאי ביצע שורת צעדים לחיזוק הקשרים עם ישראל, בהם הכרזה על חמאס וחזבאללה כארגוני טרור, שינוי מדיניות ההצבעה באו"ם לטובת ישראל, והבעת כוונה להעביר את שגרירות ארגנטינה לירושלים.
החלטת ממשלת ישראל לתמוך בקו הטיסות משקפת את החשיבות האסטרטגית של חיזוק הקשרים עם ממשלו של מיליי, ואת הפוטנציאל להעמקת שיתוף הפעולה המדיני והכלכלי בין המדינות.
בעבר, בשנות ה־70 וה־80, נטתה ארגנטינה לעמדה פרו־ערבית, בעיקר תחת שלטון החונטות הצבאיות, תוך ניסיון לאזן את יחסיה עם מדינות ערב. היא תמכה לעיתים ביוזמות באו"ם בעד הפלסטינים, ונמנעה מתמיכה ישירה בישראל, בין השאר ממניעים כלכליים הקשורים בסחר עם מדינות נפט ערביות.
בשנות ה־90 התרחשו שני פיגועים קטלניים: הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ב־1992, שבו נהרגו 29 איש ונפצעו מעל 200 – ופיגוע נוסף במרכז היהודי AMIA ב־1994, שגבה את חייהם של 85 בני אדם. חיזבאללה קיבלו אחריות, וההערכה היא שאיראן מימנה את הפיגועים. החקירות באותה עת עוררו ביקורת רבה בשל טענות לרשלנות, טיוח, שוחד וחוסר שקיפות.
ב־2015 נמצא התובע אלברטו ניסמן, שחקר את הפיגוע, מת בדירתו – יממה לפני שתכנן לחשוף ראיות לקשר בין איראן לממשל בארגנטינה.
מאז תחילת שנות ה־2000 התחממו היחסים בין המדינות, כולל ביקורי נשיאים ישראלים והתפתחות שיתופי פעולה בתחומים שונים. עם זאת, בתקופתה של קריסטינה פרננדס דה קירשנר כנשיאה ובשנים בהן שימשה כסגנית נשיא, עוררו יחסיה עם ישראל ביקורת, בין היתר בשל הסכם הבנות עם איראן שנועד, לפי גורמים בישראל, לטייח את מעורבותה בפיגוע AMIA.
המהלך הנוכחי נתפס כהזדמנות לחיזוק ממשי של הקשר בין ישראל לארגנטינה בעידן החדש של נשיאות מיליי.






