יו"ר איגוד הטייסים: "המלחמה תיגמר, התעופה הישראלית תישאר"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

אני כאן בשם מאות הטייסים של מדינת ישראל, במקום בו לפי כל אמת מידה מקובלת לא אמורה הייתה להתקיים תעופה. מדינה שסופגת תנודות משמעותיות ברציפות התעופתית שלה, תחת איומים קרובים ורחוקים במצב מלחמה, מצויה במשבר תעופתי, זו אבחנה יבשה מנתונים - ולא משאלת לב.

אבל לצד המשבר יש פה משהו בלתי יאמן שקורה, וקשה מאוד להסביר לציבור שמטוס שממריא מנתב"ג או נכנס למרחב האווירי של מדינת ישראל בשנה וחצי האחרונות, הוא לא כמו כל מטוס, בשום מקום בעולם.

אמצעי ניווט בלתי יציבים, תוך מוכנות לירי, התפעול ההדוק לצד חיל האוויר והאנשים שמרביתם משלב מילואים וטיסה מסחרית בעצימות גבוהה, היא אירוע חסר תקדים, וזו הצלחה.

הצלחה שהניבה עוד שתי חברות תעופה חדשות כחול לבן, ואני ממתין בקוצר רוח להודעות גיוס צוותים ישראלים.

רק אנשים טובים שיודעים לעבוד יחד, יכולים לשמור על רמת בטיחות טובה ולגרום לזה לקרות. זה ממש לא טריוויאלי, רחוק מזה. להמתין בים ליירוט טיל בליסטי במרחב האווירי, לתדרך את הצוות בכל פעם מחדש על מה עושים באזעקה או לעצור את האוטובוס בדרך למטוס, לרוץ למרחב מוגן ולשמוע שהטיל פספס אותך ב-800 מטר, זה לא טריוויאלי. אני הייתי שם, וזו המציאות שלנו.

מידן בר. צילום: סיון פרג'

יש אתגרים ויש הצלחה בצידם, כאן ההזדמנות להעריך מאוד את כל הנושאים במלאכה, מנכ"לי החברות ומנהלי הרשויות, חיל האוויר ובסוף האנשים, כולם. אבל לצד הצלחה לשמר את התעופה הישראלית כנכס אסטרטגי למדינת ישראל. אני רוצה גם להעיר את תשומת לבכם כי שינויים עמוקים שחלים במציאות רווחית עשויים להיות סמויים מן העין, המלחמה הזו תגמר, התעופה הישראלית תישאר.

מצבה של התעופה הישראלית בעתיד הקרוב אינו משתקף דווקא ובלבד במחיר מניית החברות המרכיבות אותה. השיח על חופשי אוויר, בייסים ועוד הוא ארוע משמעותי, שנעשה ללא פיתוח תשתיות ותכנית אסטרטגית וצריך להדליק לכולנו נורה אדומה ולנצל את הרגעים הללו להניע את אלו לקרות.

אנו עובדי תחבורה, כמו בכל מקום בעולם, משרתי ציבור בצבא במילואים ובחברות התעופה כולן, אנחנו עובדים אצל מעסיקנו ועבור גברת כהן שיושבת במושב 42A. עלינו להיות קשובים מאוד ויותר לצרכי הציבור, על מנת שהוא יהיה קשוב לנו כשנצטרך, ואנחנו נצטרך. זהו הרגע להתנחל בלבבות בציבור הישראלי והיהודי בעולם כי מי שחושב עדיין שהזיכרון הישראלי קצר, שישאל את תושבי ניר עוז וכפר עזה.

זה הזמן לשלב ידיים ולעבוד יחד, להניע תכניות ופיתוח תשתיות, כשהתחרות תשוב כבימים רגילים, אנו נהיה במצב חדש, עם תשתיות ישנות ובלי תכנית מפורטת, אסור לנו לפספס את ההזדמנות ההיסטורית שנקראת בדרכנו לצערנו, כי לא אלמן ישראל, ועמיתנו בעולם הטייסים מצדיעים לנו ולומדים מאיתנו.

המשבר התעופתי רחוק מסיום ויכול עוד להסלים, הוא טומן אתגרים עצומים שעוד לא פגשנו. אני בטוח שנוכל להם בעתיד. התקופה האחרונה מוכיחה בדיוק את זה. זכרו תמיד כי על המטוסים שלנו רישוי מדינת ישראל, בתוכם יושב עם ישראל כולו, מימין ומשמאל, יהודים ושאינם, נשים גברים וכולם ושהשלט נדלק כולם יושבים וכשמכבים את האור נרדמים. אפשר ללמוד הרבה מהתעופה, זהו הרגע להתגאות בה, ועל הכרטיס שלנו לא רשום "ביחד ננצח", כי במקום שעושים זאת בכל יום מחדש, פשוט לא צריך.