"כשהשמיים סגורים - מבינים מי באמת כאן״ | מנכ"ל ישראייר מדבר על לילות בלי שינה ומתווה חירום מתמשך

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מאז משבר הקורונה, לפני למעלה מחמש שנים וחצי, מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, נאלץ להתמודד עם משבר רודף משבר: מהקורונה ועד תקיפה ישירה של איראן.

“אני לא אוהב להשתמש במילים כמו ‘בלתי ייאמן’, אבל מה שעוברת התעופה הישראלית בשנים האחרונות הוא באמת חריג בקנה מידה עולמי", אומר סירקיס בראיון מיוחד לפספורטניוז.

"הקורונה, מבצעי לחימה מעזה, מטחי טילים מלבנון, ועכשיו תקיפה ישירה של איראן שגורמת להשבתה כמעט מלאה של שמי המדינה. כל פעם שנראה שהגענו לשיא, המציאות מצליחה להפתיע. ודווקא ברגעים האלו אנחנו בישראייר בוחרים לפעול, לא להיבהל. זה תפקידנו כחברת תעופה ישראלית".

כשאתה משווה בין כל האירועים האלה, מה שונה עכשיו?

"ההתמודדות עם הקורונה הייתה משבר עולמי, שבו ישראייר לא השביתה את פעילותה. העימותים עם עזה ולבנון היו קשים, אבל עדיין תחת שליטה יחסית. עכשיו, עם תקיפה איראנית ישירה וסגירה מיידית של השמיים, מדובר באירוע חסר תקדים. מה ששונה זה חוסר הוודאות המוחלט. לא מדובר ביום-יומיים של השבתה. מדובר במצב שבו מספר ימים כ-150 אלף ישראלים נמצאים בחו”ל ולא יכולים לשוב ארצה. מנגד, עשרות אלפים שתכננו לצאת מהארץ או לחזור לארצם, נדרשים להישאר בישראל".

רוצים להיות מעודכנים בזמן אמת? ערוץ הטלגרם של PassportNews

איך מנהלים חברה כשהכול מושבת, ומנגד אתה אמור להתחיל טיסות חילוץ עם צוותים בכוננות מחו”ל?

"זה ניהול משבר לכל דבר. יש לילות בלי שינה, שיחות זום עם צוותים שנמצאים באירופה, וניהול תחזוקתי ולוגיסטי במספר שדות תעופה. ישראייר מפעילה מערכת של כוננות מבצעית בשיתוף פעולה עם רשות התעופה האזרחית, רש”ת ומשרד החוץ. יש לנו צוותי אוויר וטכנאים שממתינים באתרים מרכזיים, כדי שנוכל להמריא תוך שעות.

לוח הטיסות שלנו צומצם מ-34 טיסות ל-5 טיסות ביום וזה הכרחי. מדובר בתהליך ניהול סיכונים אמיץ ונכון, בהובלת משרד התחבורה, רש”ת ורת”א, שמאפשרים לקיים תעופה גם בזמן מלחמה, תוך שמירה על מרחב סיכונים מצומצם מאוד שמגן על חיי אדם. זה מאפשר לפעול גם תחת איום, מבלי להתפשר על הביטחון והבטיחות. אני חייב להודות ולהחמיא לעובדים, לכל הצוותים שנותנים את הנשמה ועובדים שעות ארוכות. בלי האנשים האלה, זה לא היה אפשרי".

יש קבוצות מאורגנות כמו נתור שתקועות בחו”ל. איך אתם מתנהלים מולם?

"קודם כל באחריות. קבוצות בטיול מאורגן מקבלות מענה באמצעות הבאתן לשדות כמו לרנקה ואתונה, או לחילופין, אנו מבצעים טיסות ליעדים מובהקים של טיולים מאורגנים. בסוף השבוע חילצנו קבוצות ממיקונוס, פאלמה, ורונה, טיבאט, טביליסי, פראג ועוד. אנחנו עומדים בקשר רציף עם הספקים המקומיים בחו”ל. כל שינוי או אישור טיסה שמתקבל, אנחנו מנתבים ישירות מול הנוסעים. זה אירוע קשה שבו כל נוסע זה משפחה, דאגה, ילדים בבית, עבודה, בריאות ואנחנו מתייחסים לזה כך".

היום (ב', 23 ביוני 2025) מתחיל מתווה חדש שמאפשר ל-50 נוסעים בלבד לצאת מישראל לחו”ל. כיצד ישראייר נערכה לניהול המצב הזה?

"המתווה הזה הוא צעד ראשון, אבל הוא מורכב מאוד, גם תפעולית וגם רגשית. שוב נצטרך להתמודד עם לחץ עצום, פניות אין סופיות וכאב של נוסעים שלא יוכלו לצאת. אנחנו עושים את הכי טוב והכי הוגן שאנחנו יכולים. הקמנו צוות ייעודי שמתעסק בסינון, מיון ומתן עדיפויות, ואנחנו עובדים צמוד עם ועדת החריגים כדי לוודא שכל טיסה מנוצלת בצורה מיטבית. כל בקשה נבחנת לגופה: רפואה, משפחות, צרכים מיוחדים. המטרה שלנו היא לנהל את זה בשקיפות ובאחריות".

טיסות החילוץ, העדכונים והחדשות ישירות לנייד שלכם - 24/7 PassportNews גם ב>>WhatsApp ✈️

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר. צילום: רונן מחלב

כיצד כל האירוע משפיע על ביצועי החברה?

"היינו בתנופה חסרת תקדים, גם בישראייר וגם בחברות הבנות. ביום תחילת המלחמה עמד קצב הנוסעים שלנו בחודש יוני על שיא כל הזמנים, אפילו יותר מהקיץ - 200 אלף נוסעים. חברות הבת, המתמחות בתיירות, היו במסלול המראה לשנת שיא. לכאורה הכול נעצר, אבל אנחנו למודי ניסיון ויודעים שהריבאונד אחרי המלחמה יהיה חזק כל כך שהוא יפצה ואף יותר על העצירה הזמנית".

איזה לקחים הפקתם ממשברים קודמים וכיצד הם מיושמים עכשיו?

"הפקנו הרבה לקחים טכנולוגיים, לוגיסטיים ותפעוליים. הבולט שבהם במשבר הנוכחי הוא המענה הטכנולוגי שלנו בווטסאפ. ב-7 באוקטובר מצאנו עצמנו מול שוקת שבורה, כשהמוקד שלנו פונה משדרות בהוראת פיקוד העורף. מאז פתחנו יכולות מענה בווטסאפ כולל שימוש בבוטים וכלי AI, שאפשרו לנו לתת מענה לכ-40 אלף פניות מאז תחילת המשבר, כשמחציתן מנוהלות מקצה לקצה באמצעים טכנולוגיים, ללא מגע יד אדם".

כמה פניות אתה מקבל ביום מישראלים שתקועים בחו”ל?

"מאז תחילת המשבר אני מקבל מאות רבות של פניות אישיות מדי יום. טלפונים, וואטסאפים והודעות ברשתות. חלקם נוסעים, חלקם הורים ומשפחות מודאגים, חלקם שרים או אנשי ציבור שפונים בניסיון לעזור. אנחנו לא חוסמים, לא מתעלמים. אני משתדל להשיב אישית למי שאני יכול. זה חלק מה-DNA של ישראייר".

שרת התחבורה ביקשה מוויז אייר לפתוח בסיס בישראל, אך החברה נסוגה. אתה מצפה ליחס אחר כלפי החברות הישראליות?

"כן, בהחלט. אנחנו לא מתחרים בתנאים שווים. החברות הזרות לא מחויבות לפעול בזמן לחימה. לא מחויבות לקחת סיכונים ולנהל אותם כפי שאנו עושים. בשעת משבר, הן פשוט נעלמות. היתרון הגדול שלהן הוא היכולת לפעול ללא מערך אבטחת התעופה. מערך זה סובל ממחסור בכוח אדם ובטכנולוגיה כבר מימי הקורונה וזה משפיע ישירות על ביצועי החברות הישראליות. בימים האחרונים אנו עדים לקריסה מוחלטת של מערך אבטחת התעופה. אי אפשר להגביר תחרות, להוסיף מטוסים וחברות מבלי להתאים את משאבי האבטחה הנדרשים".

לפני המשבר עם איראן דרשתם סלוטים טובים תמורת הגדלת הטיסות לאילת. אתה מתייחס לכך אחרת כיום?

"הקו לאילת לא רווחי. השדה באילת לא עמוס, בלשון המעטה. יש לכך מספר פתרונות, והמכנה המשותף לכולם הוא סבסוד, או סבסוד צולב. ביקשנו להגדיל את הקיבולת ולעזור לעיר הזו להתאושש כלכלית. כל מה שביקשנו זו גישה נוחה יותר בנתב”ג, ריכוז פעילות בטרמינל אחד. לצערי, לא זכינו ליחס הראוי. עכשיו, כשהשמיים סגורים מבינים שוב מי נמצא כאן בכל מזג אוויר. חברות תעופה ישראליות הן נכס אסטרטגי, לא רק עסק".

מטוס ישראייר בשדה התעופה רמון. צילום: פספורטניוז

מה אתה אומר ל-60,000 הישראלים שעדיין תקועים בחו”ל? מתי יחזרו?

"אני אומר להם שהם חייבים להיות סובלניים. מדובר באירוע חריג. לא דומה לירי הרקטי מעזה או לטילים מתימן. זה אירוע בסדר גודל אחר. הדירה של הבת שלי נפגעה מטיל שנחת כ-50 מטרים ממנה, היא כמעט נהרסה לחלוטין. אני לא רוצה לדמיין מה יקרה במקרה של אירוע דומה בנתב”ג. לכן, רת”א ורש”ת גיבשו מתווה שמנהל את הסיכון ומקטין את זמן החשיפה מעט טיסות ביום, מעט נוסעים בטרמינל. עבור אותם אלפים שעדיין בחו”ל, אנו מפעילים, כשירות וללא מטרות רווח, כשתי טיסות ביום לישראל דרך עקבה בירדן או טאבה במצרים. אנחנו אתכם. גם אם לא שובצתם עדיין לטיסה, גם אם יש עיכוב, גם אם אין מענה תדעו שמאחורי הקלעים פועלים כדי להחזיר אתכם. לא ננוח עד שהאחרון יחזור".

הייתם במו”מ לרכוש את סמארטווינגס. אתה מצטער שלא סגרתם?

"אני בהחלט מצטער, אבל לא נאמרה שם המילה האחרונה. כל עסקה נבחנת בזמן ובנסיבות שלה. סמארטווינגס היא חברה מצוינת, אבל צריך לדעת מתי להשהות. מה שחשוב זה שהוכחנו שישראייר מספיק חזקה לשקול רכישות, כפי שעשינו בלרנקה וביוון, לנהל מו”מ חוצה גבולות, ולפעול כמו קבוצת תעופה בינלאומית".

נכנסתם לשותפויות במלונות, הרחבתם את מפעל הבדק בקפריסין. איך זה מתחבר למציאות של היום?

"זה מתחבר בדיוק למציאות של היום. כל פעולה שעשינו הייתה מתוך הבנה שישראל לא יכולה להיות בסיס בלעדי. אנחנו צריכים ‘רגליים נוספות’ - תחזוקה בקפריסין, מלונות באירופה. זה מאפשר לנו להחזיק ציוד, לאחסן מטוסים, להפעיל צוותים גם כשבישראל הכול סגור. זו לא רק אסטרטגיה עסקית - זו רשת ביטחון".