אזעקה אחת בלילה שינתה הכל: כך הפכה נסיעת עבודה למסע בריחה ברחבי אירופה
מה שהתחיל בביקור יח"צ תמים בגשר היהלום, הפך למסע הישרדות תיירותי בין טביליסי, וורשה, לבוב וטאהש - ועד לרנקה. דודי רובינשטיין, מספר כיצד הפך לעוד פליט בוטיק ישראלי בגלות

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
מה שהתחיל כנסיעה קצרה ומדויקת לגשר היהלום בגאורגיה, הפך תוך שעות למבצע חילוץ אישי בן 12 ימים. זה סיפור על מסע לא שגרתי בין טביליסי לוורשה, מאוקראינה להונגריה, ועל הניסיון להישאר רגוע, מחובר ולפעמים גם קצת לצחוק - כשאתה בעצם עוד פליט בוטיק ישראלי.
תחנה ראשונה: גשר היהלום, גאורגיה
ביום רביעי על הבוקר המראנו כמשלחת עיתונאים עם סאן דור לטביליסי לביקור קצר בגשר היהלום. המטרה הייתה לסקר את פתיחת המלון החדש ואת פארק האטרקציות קאסלנד שנפתח לציבור, בנוסף לפעילות האדרנלין שכבר קיימת על גשר היהלום.
כוותיק ומורגל בטיסות מסוג זה, ארזתי טרולי קליל ליום וחצי. אשתי התעקשה שאכניס עוד זוג בגדים למזוודה, "לך תדע דודי, אולי תתלכלך לך החולצה".
אוי, כמה שהיא צדקה! תמיד תקשיבו לאישה ולאינטואיציה שלה! עוד נגיע לזה.
חמישי, אמצע הלילה.
רגע לפני שירדנו לאוטובוסים שיחזירו אותנו לשדה התעופה בטביליסי, הסמארפון קורס ממבזקים. אזעקת אמת, פיקוד העורף הפעיל אזעקה בכל רחבי ישראל!
כשקורי השינה עדיין על עיננו, אנחנו מנסים להבין מה עכשיו...
הנה אנחנו "מתבשרים" שהמרחב האווירי של ישראל נסגר לחלוטין, אין המראות אין נחיתות. חברות התעופה ממלטות את המטוסים מנתב"ג, זה רציני הפעם!
מבצע עם כלביא החל, חיל האוויר שלנו תוקף באיראן!
עדכונים, חדשות, טיסות 24/7: ערוץ ה->>WhatsApp ✈️ של פספורטניוז
מה? עוברים שוב על הווטסאפ, כן באיראן!
מנהלות המסע מטעם דבי תקשורת תופסות פיקוד על האירוע ובקור רוח וברגישות ובנחישות מודיעים לנו שנעבור למלון בטביליסי עד שהמצב יתבהר.

תחנה שנייה: טביליסי והבהלה מהאזעקות בארץ
אני חייב פה לציין לטובה את קאסלנד, שלא השאירו אותנו הומלסים ברחוב ברגעים המבולבלים האלה, ונתנו לנו פתרון לינה ואירוח לעוד 3 לילות. לי ולקובי פינקלר, עוד עיתונאי שומר שבת, הם אישרו גם אירוח במלון הכשר בטביליסי.
תוך כדי שאנחנו מתמקמים במלונות בטביליסי מגיעות הידיעות הראשונות על מתקפת טרור הטילים של איראן על ישראל, והאופוריה הופכת למועקה עם המשפחות בבית, שיושבות במקלטים, בממדים. וחוץ מלדאוג ליקירנו, אין לנו באמת איך לעזור.
בזמן ההמתנה בטביליסי שהמצב קצת יירגע, הספקנו לחגוג בר מצווה מרגשת לבן של העיתונאית מירב מילר במלון ג'נסיס בטביליסי: עליה לתורה, סוכריות, ריקודים, עם ישראל חי.

תחנה שלישית: וורשה - הופכים את הלימון ללימונדה
ברגע שהתאפשר, נרשמנו לטיסות החילוץ של אל על והחלנו לחשב חישובים, איפה כדאי להגדיל סיכויים. בלרנקה? באתונה?
מסביבנו אנשים נואשים כבר מתכננים חזרות דרך הים, מצרים, ירדן, מה לא.
בהתחלה חשבתי אולי כבר לנצל הזדמנות ולבקר בארמניה השכנה, מדינה שטרם ביקרתי בה. לבסוף החלטתי לנצל את המצב לקפוץ לוורשה, לפגישה חשובה שדחיתי ודחיתי.
בכלל, העדפתי לנשום עמוק, לשחרר ולתת לאנשים עם משפחות וילדים שמחכים בבית את האפשרות לחזור לפני. הפגישה שכ"כ חיכיתי לה בוורשה הצליחה מעל למצופה, אין לתאר. אולי בזכות הסיוע לחילוץ לאחרים.
תחנה רביעית: לבוב, אוקראינה
לבינתיים, קניתי קצת ביגוד (מלבד הסט שהגברת דחפה למזוודה בתחילת הסיפור…), ומוורשה נסעתי לאוקראינה. קולגות בתעשייה מחכים לי שם זמן רב, שנחזיר לשם תיירות כשרה בוטיקית.
לא חלמתי לנסוע לאוקראינה מוכת הטילים… אבל כעת ישראל ואוקראינה פיטים…
עברתי במעבר הגבול הרגלי ליד פשמישל. בצד השני חיכו לי הקולגות מאוקראינה, חיבוקים ונשיקות ונסענו ללבוב. שם קיבלתי את שוס חיי. מלחמה? טילים?
כל בתי הקפה פתוחים, מרכז העיר היפהפה של לבוב הומה תיירים, וחוץ מעוצר הלילה מחצות ועד שש בבוקר (תיירים בכלל מורשים לצאת), לא הרגשתי שום מלחמה...
זה היה הזוי להסתובב באוקראינה שכל כך פחדתי ממנה, כשבארץ אנשים רצו במתח רב לממ"דים שוב ושוב, נפלאות הק-ל.
את השבת השנייה בגלות עשיתי בכפר נופש ויקינגי מהמם על גדות אגם באוקראינה, המארחים דאגו לכל סעודות השבת בשפע שהגיעו מזאקופנה פולין. מה אומר לכם, התיירות המהודרת משגשגת במזרח אירופה.

תחנה חמישית: טאהש, הונגריה
יום ראשון החלטתי להתחיל להתגלגל הביתה ויהי מה. ואז מגיע שיחת טלפון מחבר יקר מניו יורק: "דודי, אני מפיק אירוע של הכנסת ספר תורה לחסידות טאהש עם הרבי והחסידים שמגיעים מקנדה וארה"ב, קח את עצמך ותגיע לטאהש שבמזרח הונגריה".
שוב חציתי את הגבול האוקראיני רגלית, ומשם דרייבר לכפר המנומנם טאהש.
ביום שני הרבי הגיע עם כל החסידים, היה אירוע מהמם והשמחה פרצה גבולות.
תוך כדי שהרבי נכנס לטיש, הזכרתי את עצמי לברכה שכבר כמעט כשבועיים אני מתגלגל בדרכים בלי חליפה ובלי הבגד העליון שנוהגים ללבוש לשבת ולאירועים מסוג זה. הרבי בירך אותי על המקום שאזכה לעשות את השבת הקרובה בבית, בבגדי השבת שלי.
לא עברה שעה מהברכה, ונשיא ארה"ב טראמפ מכריז על הפסקת אש!

תחנה שישית: לרנקה, קפריסין
ביום שלישי כבר עליתי על טיסת WizzAir מדברצן ללרנקה, לחץ הפליטים ברובו כבר עזב שם לישראל. וברביעי, עליתי לטיסת סאן דור הביתה לישראל.

שורה תחתונה?
כשאתם אורזים ליום וחצי, תקשיבו לאשתכם.
וכשהחיים זורקים עליכם טילים - תבדקו אם במקרה יש טיסה לוורשה או לטאהש...
שתמיד נהפוך את הלימון ללימונדה, ועדיף גם עם קרח ונענע.
