היצוא נחתך ב־21%, הגירעון קפץ ל־11.3 מיליארד ש"ח: נתוני הסחר המדאיגים של ישראל

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

המשבר בסחר החוץ של ישראל מעמיק: הגירעון המסחרי בחודש יוני זינק ל-11.3 מיליארד ש"ח - אחד מהפערים החודשיים הגדולים שנרשמו בשנים האחרונות.

על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע, היצוא התכווץ ל-12.6 מיליארד ש"ח בלבד - צניחה של יותר מ-20% לעומת יוני אשתקד, אז עמד היצוא על 16.1 מיליארד ש"ח.

היבוא, מנגד, רשם ירידה מתונה יותר והסתכם ב-23.9 מיליארד ש"ח.

השקל שיחק תפקיד לא מבוטל במגמה הזו: ביוני התחזק המטבע המקומי ב-2.3% מול הדולר, ובשיעורים דומים מול מטבעות נוספים כמו הין היפני, האירו והלירה שטרלינג, התחזקות שפגעה בערך השקל של סחר החוץ במונחים שקליים.
הניתוח הרבעוני של אפריל–יוני 2025 מצביע על ירידה חדה ביצוא התעשייתי, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, צניחה שנתית של 19.4%. תעשיות הטכנולוגיה העילית, המהוות 41% מהיצוא, ירדו ב-14.8%, וענף הכימיקלים התרסק ב-27.5%.

גם בצד היבוא נרשמה ירידה רוחבית: יבוא מוצרי צריכה שוטפת (כמו תרופות, מזון והלבשה) ירד ב-14.9%, יבוא חומרי גלם נחלש ב-12.7%, ויבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט, ציוד חשמלי) רשם ירידה של 3.6%. יוצא מן הכלל הוא יבוא מוצרי ההשקעה, שעלה ב-0.6% – בעיקר בזכות עלייה של 2.7% ביבוא כלי תחבורה.
במבט כולל על המחצית הראשונה של 2025, מסתמן כיוון ברור של היחלשות: היצוא הסתכם בינואר - יוני ב-97.1 מיליארד ש"ח, ירידה של כ-6 מיליארד ש"ח לעומת התקופה המקבילה ב-2024.

היבוא, לעומת זאת, עלה ל-162.5 מיליארד ש"ח, מה שגרם לגירעון להתרחב ל-65.3 מיליארד ש"ח, לעומת 55.6 מיליארד במחצית הראשונה של 2024.

לסיכום, הנתונים האחרונים מעידים על צמצום חד ביצוא הישראלי במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והכימיקלים – מול יבוא שצומח בקצב איטי יותר. התחזקות השקל תורמת אף היא להחמרת המאזן, והמערכת הכלכלית תידרש לאתגרים גוברים בשוק הסחר הבינלאומי בחודשים הקרובים.

Ask ChatGPT