פראג היא רק הפתיח: העיר שחושפת את צ’כיה האחרת

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

המטיילים הישראלים מכירים היטב את פראג, אבל צ'כיה טומנת בתוכה הרבה יותר מהעיר האירופאית המקסימה הזו, אליה גם אני שמחה לחזור שוב ושוב.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎PassportNews‎‏ (@‏‎passport_news‎‏)‎‏

מסענו הפעם כלל שני אזורים ושתי ערים גדולות מרכזיות - פראג ואזור דרום מוראביה, עם דגש על העיר ברנו. שתי הערים מגלמות את היופי והאופי המיוחד של צ’כיה, וגילינו בהן עולם מלא הפתעות, קסם והמון בירה טובה ויין איכותי.

האגם של Chateau Lednice. צילום: אירה מקיינקו

ברנו

ברנו, העיר השנייה בגודלה בצ'כיה כולה (והראשונה באזור מוראביה), היא שילוב מפתיע של ישן מול חדש. בעיר העתיקה מרגישים את ההיסטוריה בכל סמטה, אבל לצד המבנים הגותיים והכנסיות הבארוקיות מסתתרים בתי קפה מודרניים, ברים תוססים ומקומות ששווה לבקר בהם.

Minorite, כנסיית הבארוק הכי מרשימה בעיר. צילום: אירה מקיינקו

בכנסיית Minorite, כנסיית הבארוק הכי מרשימה בעיר, עצרנו להתפעל מהתקרה המעוטרת ומהפסלים המרשימים.

מערת הקבורה של סיינט ג’יימס. צילום: אירה מקיינקו

ואילו במערת הקבורה של סנט ג’יימס פגשנו היסטוריה מסוג אחר - כ-50 אלף גולגולות מתקופת מלחמת העולם הראשונה שמסודרות בדייקנות, חוויה שהיא בו זמנית מצמררת ומרתקת.

בירה צ'כית בשני צבעים. צילום: אירה מקיינקו

אחרי מנה יפה של תרבות, הגיע הזמן למנה לא פחות חשובה - אוכל ובירה. במסעדת Local, חלק מרשת צ'כית גדולה, גילינו כמה אוכל פשוט יכול להיות מושלם.

העיר ברנו קיבלה את הזכות לבשל בירה במאה ה-12, וכך הובילה את המסורת הצ'כית המפוארת שכוללת צריכה מוגברת של בירה - כליטר בממוצע ביום לאזרח מעל גיל 18. שילוב הצבעים המרהיב שבתמונה מתקבל מערבוב שני סוגי בירה מקומית, כהה ומתקתקה ובהירה ומרירה.

גבינת קממבר אפויה בפראג. צילום: אירה מקיינקו

לאורך הטיול טעמנו עוד מאכלים מקומיים, כמו בשר וכופתאות לחם מאודה, גבינות אפויות או מטוגנות, מרק מלפפונים חמוץ-מתוק, וכמובן - בירה מקומית שזורמת מהחבית בלי הפסקה. בעיר הזו מבינים שבירה היא לא רק משקה, אלא תרבות שלמה.

בשר עם כופתאות הלחם המאודה המפורסמות, במסעדת המלון Skalni Mlyn. צילום: אירה מקיינקו

לקראת הערב הגענו למאגרי המים Žlutý kopec, שהוקמו במאה ה-19 כדי לעמוד בצריכת המים הגוברת של העיר שאוכלוסייתה גדלה בחדות. המאגר החדש ביותר מבין השלושה הוקם ב-1917, ומדי שעה עגולה מוקרן בו מופע קרני לייזר מהפנט. מאגרי המים כמובן כבר אינם משרתים את תושבי העיר - ונותרו כאטרקציה תיירותית.

מופע קרני לייזר מהפנט במאגרי המים Žlutý kopec. צילום: אירה מקיינקו

מאגרי המים Žlutý kopec. צילום: אירה מקיינקו

את היום סגרנו בארוחת שף עם 6 מנות במסעדת Kohout - שכללה מנות ייחודיות כמו מרק מלון עם יוגורט וזרעי שומר; גספצ'ו כרוב סגול ויין עם גלידת חזרת; ולקינוח גלידת בזיליקום מתוקה עם פתיתי שוקולד לבן וחתיכות מנגו ואננס מוחמצים ברוטב פסיפלורה חמצמץ. התפריט ניתן להתאמה גם לצמחונים וכולל גם אופציה של 8 מנות והתאמת יין לכל מנה.

ארוחת שף עם 6 מנות במסעדת Kohout. צילום: אירה מקיינקו

ארוחת שף עם 6 מנות במסעדת Kohout. צילום: אירה מקיינקו

ואיפה ישנים בברנו? בלילה המשכנו את החוויה ב-Grand Palace מרשת Czech Inn (משחק המילים מכוון), מלון יוקרתי שנחשב להכי טוב בעיר.

חדר במלון Grand Palace. צילום: אירה מקיינקו

הוא מציע חדרים רחבי ידיים עם אמבטיות ג’קוזי בחדר ונוף למרכז העיר. התחושה הייתה כמו לעצור את הזמן, לשבת עם כוס יין מבעבע ולהביט על האורות המנצנצים של הרחוב.

מלון Grand Palace. צילום: אירה מקיינקו

ובבוקר, התחלנו את היום בארוחת בוקר מפנקת במיוחד במלון, כאשר את פניכם מקבל מיד מגש של שייקים, מיצים טבעיים ומימוזות. וגולת הכותרת: שולחן קינוחים עצום וקנקני תה מסוגננים.

ארוחת הבוקר במלון Grand Palace. צילום: אירה מקיינקו

העולם שמתחת לאדמה בברנו לא פחות מסקרן. במערות הנטיפים של אזור Moravian Karst, ירדנו לעומק האדמה אל חללים ענקיים שטיפות מים חצבו במשך מיליוני שנים. למדנו במערות על סוגים שונים של נטיפים וזקיפים, ואפילו התרגשנו מ"רומיאו ויוליה" - צמד נטיפים שלעולם לא ייפגשו.

מערות נטיפים. צילום: אירה מקיינקו

השייט התת-קרקעי במערת הנטיפים פונקווה (Punkevní jeskyně) היה שיא מיוחד, רגע שבו חושך ואור נפגשים והטבע מציג מופע שאין שני לו.

שייט במערות נטיפים. צילום: אירה מקיינקו

מבט אל תהום Macocha גרם ללב לפספס פעימה, ואילו במערת Katerinska פגשנו את שלד דוב המערות הנכחד ששמר עליה לאורך השנים בקנאות. במערת קתרין החלל המרכזי הוא אחד מהגדולים באירופה - ובזכות האקוסטיקה הטובה בו, אפילו נערכות בו הופעות.

מבט אל תהום Macocha. צילום: אירה מקיינקו

מהמערות נסענו לרובע היהודי של הכפר Boskovice. לפני מלחמת העולם השנייה חיו בו 454 יהודים - וכולם נספו בשואה כאשר נלקחו למחנות. בניין העירייה הישן הפך למוזיאון היהודי ונערכים בו מפגשים ואירועים - ואפילו תוכלו ללמוד בו כיצד מכינים חלה לשבת.

בית הכנסת ברובע היהודי של הכפר Boskovice. צילום: אירה מקיינקו

גם בית הכנסת של העיירה, שחודש בשנת 1823 לאחר שריפה שפגעה במבני הכפר, השתמר היטב וכולל אפילו תערוכה על יהדות אוקראינה בעזרת הנשים שלו. בנוסף תוכלו לראות גם את המקווה, בתי הרבנים ולבקר בבית הקברות היהודי.

בית הכנסת ברובע היהודי של הכפר Boskovice. צילום: אירה מקיינקו

בניין העירייה הישן ברובע היהודי של הכפר Boskovice. צילום: אירה מקיינקו

פראג

ואז הגיעה תורה של פראג, הלב הפועם של צ’כיה, עיר שכל רחוב בה מרגיש כמו תפאורה לסרט. התארחנו במלון ההיסטורי Golden Key, במיקום מושלם במרכז העיר, ויצאנו לסיור בגטו היהודי.

שמות הנספים בשואה מצ'כיה על קירות בית הכנסת העתיק בפראג. צילום: אירה מקיינקו

עם המדריך אהרון גינסברגר לא רק למדנו על ההיסטוריה של הקהילה, אלא גם התחברנו לסיפורים אישיים ולטעמים מקומיים. Aaron Günsberger הוא יזם ופעיל ציוני שחי בפראג. בבעלותו מספר עסקים ופרויקטים בתחום הקולינרי, האירוח והמסחר, כולל מסעדת King Solomon הכשרה.

שמחנו לגלות שהעיר בטוחה מאוד לישראלים, וראינו פוסטרים רבים שקוראים להשבת החטופים.

פוסטרים עם שמות החטופים על קירות הרובע היהודי בפראג. צילום: אירה מקיינקו

בבית הכנסת פנקס (Pinkasova synagoga) ובבית הקברות העתיק נגענו בשכבות עמוקות של זיכרון, והמפגש הזה היה אחד הרגעים המרגשים של המסע.

בית הכנסת עצמו משמש כאנדרטה לזכר קורבנות השואה. על קירותיו חקוקים שמותיהם של כ-80,000 יהודי המדינה שנרצחו במחנות.

מחוץ לבית הכנסת שוכן בית הקברות היהודי העתיק, שבו נטמנו אלפי יהודים במשך מאות שנים, עם מצבות צפופות ומסורתיות שמספרות סיפורים אישיים והיסטוריים. הן עוברות שחזור בזו אחר זו, באופן שוויוני ובסדר שאינו מושפע מרמת "החשיבות" וההשפעה של משפחת הנפטר.

בית הקברות ברובע היהודי בפראג. צילום: אירה מקיינקו

אבל פראג היא לא רק היסטוריה, אלא גם חגיגה קולינרית אמיתית. בסיור עם נהוראי סבן גילינו את העיר דרך הבטן: מאפה מורבסקי קולאץ' עם גבינת טבורוג ודובדבנים חמוצים; יין צ'צ'קי; "פיצת" לנגוס עם גבינה, ריבת בצל וממרח פטריות כמהין; לשתות ליקר וניל; להתענג על קינוחים ייחודיים וכמובן - לשתות הרבה בירה מקומית ולהנות מארוחת צהריים מפוארת במסעדה מסורתית.

מאפה מורבסקי מתוק בסיור הקולינרי של נהוראי סבן. צילום: אירה מקיינקו

נהוראי (@nehoray.saban) לקח אותנו למקומות שרק המקומיים מכירים, וזכינו לאכול מאכלים צ'כיים מסורתיים מיוחדים ולשמוע על ההיסטוריה הקולינרית של העיר. הסיור מצחיק, כיפי וטעים במיוחד, וכערך מוסף אפילו למדנו בו על סוגי פטריות שונים שניתן ללקט ביער הצ'כי - ועל תהליכי ייצור הבירה (שגם אותה נהוראי מכין בעצמו).

מאפה לנגוס מסורתי. צילום: אירה מקיינקו

לא רחוק מנקודת הסיום של הסיור מצאנו גם את הפסל של קפקא - מחווה מודרנית לאחד הסופרים המפורסמים ביותר של העיר. אפילו פסל קפקא הענק, שמסתובב במקטעים מתכתיים, הפך לחלק מהחוויה - יצירה מודרנית שמצליחה לסכם את התחושה בעיר שבה העבר וההווה תמיד שזורים יחד.

מבנה LEVELS. צילום: אירה מקיינקו

כדי להוסיף קורטוב של כיף משפחתי, עצרנו במתחם Levels. זהו מקום שמציע הכול מהכול - תצפית פנורמית חינמית לחלוטין על פראג (360 מעלות!), מכוניות מתנגשות, משחקייה שנפרסת על כמה קומות, מיני גולף, בר ומסעדה. זהו היעד המושלם לכל מי שמגיע עם ילדים או פשוט רוצה להרגיש ילד בעצמו.

תצפית חינמית על פראג. צילום: אירה מקיינקו

ואם אתם מגיעים עם הילדים, יש עוד שפע של אטרקציות בעיר. ביניהן גן החיות של פראג, הנחשב לאחד מהגנים המרשימים והאהובים באירופה, ולא במקרה הוא מדורג בעקביות בין עשרת גני החיות הטובים בעולם.

הוא משתרע על שטח עצום ומשלב תצוגות טבע פתוחות עם בתי גידול המדמים את הסביבה האמיתית של בעלי החיים. המבקרים יכולים לפגוש מקרוב פילים, גורילות (כולל שני גורים חדשים), ושלל חיות נוספות. לצד האטרקציות החיות, המקום מציע גם מתקנים לילדים, רכבל פנימי שמקשר בין חלקי הגן ותצפיות נוף מרהיבות על פראג. מדובר בחוויה שמתאימה לכל המשפחה, המשלבת לימוד, טבע ובילוי מהנה.

פילים בגן החיות של פראג. צילום: אירה מקיינקו

טבע וארמונות

מחוץ לערים חיכתה לנו חוויה פסטורלית ב-Chateau Lednice, טירה נאו-גותית יפהפייה שמוקפת פארק עצום, אגמים, מבנים ציוריים וחממות. גרם המדרגות המגולף בעץ, שנבנה בלי אפילו מסמר אחד, הוא פלא אדריכלי בפני עצמו.

Chateau Lednice. צילום: אירה מקיינקו

בעת הביקור תוכלו לצאת גם לשייט שליו באגם של הפארק, ולהגיע לצידו השני. טיפוס ל-Minaret, מגדל תצפית בסגנון מזרחי מהמאה ה-18, העניק לנו נוף עוצר נשימה של כל האזור.

גובהו כ-62 מטרים והוא נחשב למבנה האסלאמי העתיק ביותר שנבנה בצ'כיה. תוכלו לעלות בגרם מדרגות ספירלי של כ-300 מדרגות אל מרפסת התצפית העליונה, ומשם נשקף נוף עוצר נשימה על כל הפארק, האגמים והכפרים מסביב.

מגדל התצפית Minaret. צילום: אירה מקיינקו

בדרכנו חזרה לפראג אכלנו ארוחת צהריים במסעדה בבעלות ישראלית. זוהי מסעדת מלון Temple, הממוקמת בעיירת היין Mikulov.

הוא מציע למכירה שני יינות כשרים, ואחת מהמנות הכי מפתיעות בו הייתה דווקא הלחם הביתי הצלוי - שהיה בכלל כריך עם גבינת ריקוטה, עגבניות שרי צלויות, עירית, ופרוסות שקדים מולבנים.

הכריך הפתוח המיוחד במסעדת מלון Temple. צילום: אירה מקיינקו

בהמשך עצרנו בעיירת היין מיקולוב, ביקרנו ביקב Reisten וטעמנו מספר סוגי יינות מקומיים, בין השאר מסוג Palava, עם מתיקות עדינה ורעננות מושלמת. בין הכרמים והשיחות עם הייננים הרגשנו שאנחנו נטמעים בקצב האיטי והרגוע של האזור.

יקב Reisten. צילום: אירה מקיינקו

יקב Reisten. צילום: אירה מקיינקו

למגיעים ברכב פרטי, דעו שיש פה אפילו עמדת טעינה לרכב חשמלי עם שני חיבורים, ובאופן כללי צ'כיה ידידותית לבעלי רכב חשמלי עם עמדות בתחנות דלק וברחבי הערים.

עמדת טעינה לרכב חשמלי ביקב. צילום: אירה מקיינקו

המסע הזה בין פראג לברנו הוא הרבה יותר מטיול. זו חוויה בה כל עיר מביאה את הקסם שלה - ברנו עם המערות, הבירה והמרץ הצעיר שלה, ופראג עם הסיפורים, ההיסטוריה והרחובות המזמינים. יחד הן יוצרות שילוב נדיר שמותיר אותך עם זיכרונות מתוקים, טעמים שעדיין על הלשון ורצון עז לחזור שוב, כי בצ’כיה כל ביקור הוא רק פרק נוסף בסיפור שלא נגמר.

הכותבת הייתה אורחת של משרד התיירות הצ'כי.