העיר שנמצאת מחוץ למפת התיירות, מפתיעה בגדול: מקומות הבילוי בנהריה וסביבתה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

היא לא תל אביב התוססת, גם לא ירושלים ההיסטורית ובטח שלא אילת הריזורטית. ועדיין, דווקא המעמד שלה מחוץ למפת התיירות הקונבנציונאלית כיום, מעניק לנהריה קסם אחר - קסם של עיר חוף צנועה עם פוטנציאל אדיר, לצד כמה אוצרות שממתינים למי שבוחר לסטות מהמסלול השגרתי.

"נהריה תהיה אילת של הצפון", כך אמר לפספורטניוז ראש עיריית נהריה, רונן מרלי. אבל כדי שזה יקרה, מרלי מוסיף ואומר שהמדינה צריכה לתת יד בדבר. "נהריה לא בפוקוס של מדינת ישראל. למה? כי אם ישו לא הלך כאן ואין כותל מערבי, אז זה לא מעניין אף אחד".

במקביל, מרלי קורא ליזמים מלונאיים לבוא ולהשקיע בעיר. "בואו, קחו כמה שיותר זכויות כי זה מביא יעילות לעיר. עד היום התעסקתי עם קורונה, עם שטפונות ועם מלחמות, ועכשיו צריך להיכנס יותר להשקעה בתיירות", הוא מסכם.

ועד שהחזון יתגשם, הנה כמה המלצות שלנו מה לראות ולעשות בעיר וסביבתה:

כמו בלונדון: האוטובוס האדום הגיע לנהריה

אוטובוס התיירים הדו-קומתי האדום, עשה עלייה מירושלים לנהריה. האוטובוס, עם הגג הפתוח, פעל בנהריה במהלך אוגוסט וייפעל גם בחגי תשרי.

איפה עוצרים עם האוטובוס? הגן הבוטני – פעילות יצירה לילדים, סיור בגינה הקהילתית ושבילי טבע; גבעת טרומפלדור – פארק לב, שכונת עולים וסיפורי קיץ של קהילה וציונות; רחוב העלייה ורחוב המעפילים – בין תעלת סער לרחובות שסיפרו את סיפור ההעפלה; מגדל המים – סמל היסטורי של העיר שהפך לגלריה עירונית; שדרות הגעתון – הלב הפועם של נהריה, עם נקודת סיום מפתיעה ומרשימה ועוד.

משך הסיור, שמספר את הסיפור של נהריה מזווית שלא הכרתם, כשעה וחצי ובליווי מדריך מוסמך. יש להזמין כרטיסים מראש באתר עיריית נהריה.

האוטובוס האדום הגיע לנהריה. צילום: ספיר פרץ

צמוד לישיבה של הרב אבוחצירא: קתדרלה ביזנטית בלב שכונת מגורים

במיקום הכי מפתיע שיש, צמוד לישיבת אביר יעקב של רבי דוד אבוחצירא, שוכן אתר ארכיאולוגי מפעים עם רצפת פסיפס מהיפות שראיתי בארץ. רצפה שמורה להפליא עם דמויות אדם, דמויות מעולם החי והצומח ודגמים גאומטריים.

בשנת 1964, בזמן שהעירייה הניחה יסודות לבניית מועדון נוער ליד בית ספר כצנלסון, התגלתה רצפת הפסיפס המפוארת הזו. השטח כולו כוסה ונשמר, עד שבשנת 1972 החלה באתר חפירת הצלה שבוצעה על ידי גרשון אדלשטיין, ארכיאולוג אגף העתיקות והמוזיאונים. ב-1980 הגיעה משלחת מומחים ששיחזרה קטעים מרצפת הפסיפס. האתר נפתח לציבור במרץ 1984 למשך כ-4 שנים ונסגר שוב מסיבות שונות. בכדי לשמור על האתר מפגעי מזג אוויר ובכדי לאפשר ביקורים, נבנה קירוי מעל רצפת הפסיפס.

הכנסייה היא בזיליקה באורך 28 מטר וברחוב 17.70 מטר, שנבנתה בתחילת המאה השישית, שיא התקופה הביזנטית. בחזית האפסיס המרכזי, שהיה הגדול מבין השלושה, ניצבה בימה אליה עלו בשתיים-שלוש מדרגות. אולם הכנסייה חולק על ידי שני טורי עמודי שיש שבכל אחד מהם היו שישה עמודים. העמודים הסתיימו בכותרות שעוטרו בדגמים מעולם הצומח. על פי החופרים, העמודים תמכו בקורות עץ שעליהן ניצבו שתי גלריות שרוחבן היה כרוחב אולם התווך המרכזי של הכנסייה.

קירות הכנסייה נבנו מאבנים מקומיות מסותתות, שטויחו בטיח עבה. להערכת החוקרים בקירות הכנסייה הותקנו חלונות. הממצאים הארכיאולוגיים כללו שברים רבים של זכוכית שטוחה שמקורם כנראה בחלונות. עוד על פי הממצאים הארכיאולוגיים, הכנסייה נהרסה בשריפה רצינית בידי הפרסים בשנת 614. האש השפיעה גם על צבעי הרצפה ויצרה בחלק מהמקומות כתמים שחורים. נמצאו גם כמויות גדולות של עופרת מותכת. בצידה הדרומי של הכנסייה ליד האפסיס נמצאו שבעה קנקני אגירה גדולים וצלחות חרס.

בשנת 2021 הכנסייה נפתחה לציבור מחדש לאחר שיפוץ של רצפת הפסיפס בסיוע העיריה, רשות העתיקות ובביצוע של רשות השימור ומורי דרך ומתנדבים נהריינים. כיום ניתן לבקר במקום בתיאום מראש בלבד.

כתובת: גבעת כצנלסון, רחוב אביר יעקב 15 נהריה.

פסיפס מדהים בלב שכונת מגורים. צילום: ספיר פרץ

סטריט-פוד ברמה של מסעדה: מתחם פוד-טראקים חדש בטיילת

מתחם הפוד-טראקים החדש - BRIZA - בטיילת של נהריה, מפתיע, ובגדול. מדובר במתחם בילוי קולינרי עם אוכל משובח, לא פחות מזה. זה התחיל מפוד-טראק אחד, "לה פמפה", שנפתח לפני כשנתיים סמוך למתחם החדש ופועל עד היום. בתפריט כריכי אסאדו ובריסקט מפורק עסיסי, מנות בשר בצלחת וגם נקניקיית בקר גרמנית שמוגשת בתוך לחמנייה קטנה עם בצל מוחמץ. גולת הכותרת היא “השילוש הקדוש” - ג’בטת מחמצת שמחזיקה הר של בשר מפורק, ריבת בצל, קונפי שום ואיולי סודי שמדביקים הכול יחד למנה שהפכה לאגדה מקומית.

איזה אוכל תמצאו בשאר הפוד-טראקים במתחם החדש? בין היתר:

"פישקו" - הים נכנס ללחמנייה: מוגשים כאן פיש אנד צ'יפס, כריכי בריוש עם קוד או קבב דג, ומנות דגים קלילות. סטריט-פוד של דגים אבל ברמה של מסעדה טובה.

"גנש" - הודו על גלגלים: מאחורי הפוד-טראק המפתיע הזה עומד שף צעיר שעבד במטבחים הודיים אותנטיים בארץ ובעולם ומביא את התבלינים, הניחוחות והטעמים של הודו לצלחת בנהריה.

"בינאלה פיצה ארט" - השם הזה כבר הפך לשם דבר בקרב חובבי הפחמימות, בזכות סניה עאמר, "מלכת הפיצות של הגליל", שהצליחה לחבר בין מסורת דרוזית לבין דיוק נפוליטני עכשווי. הקסם שלה מתחיל בבצק: קמחים איטלקיים טחונים באבן, התפחה ארוכה של 72 שעות ותנור אבן לוהט שמעניק לקראסט את החריכה הנכונה ואת הארומה שתוקפת כבר מהביס הראשון. התוצאה היא פיצה אדירה עם מגוון תוספות.

"גלילידה" - את הקינוח הנדרש תמצאו בפוד-טראק הזה שמציע גלידה מעולה בשלל טעמים.

במהלך ספטמבר המתחם כולו יפעל משעות הצהריים, ואחרי החגים מתוכננת סגירת חורף חמימה. שעות פתיחה :שני-רביעי 12:00-22:00, חמישי 12:00-23:00, שישי 11:30-16:00. המקום כשר. כתובת: מול רחוב השקד 38, עין שרה טיילת דרומית נהריה.

מתחם פוד טראקים חדש בטיילת נהריה. צילום: עומרי אבוחצירה

אוכל נהדר במרחק נגיעה מהים. צילום: עומרי אבוחצירה

פנינה יקית: מלון שטרקמן ארנה

זה בדיוק סוג המלונות שאני מחבבת: בוטיקי קטן עם סיפור משפחתי מרגש וחוצה דורות. מלון שטרקמן ארנה, המתפרס על פני שתי קומות, כולל 30 חדרים בלבד, בהם כמה סוויטות בעיצוב יקי משהו. במלון תמצאו גם ספא קטנטן בגינה של המלון עם תפריט טיפולים. ויש גם אפשרות להשאיל אופניים לדיווש בסביבה. אבל מה שהופך את כל זה למיוחד באמת זה, כאמור, הסיפור.

בשנת 1934 הגו שניים - ד"ר זליג אויגן סוסקין ויוסף לוי, רעיון להקים מושבה יהודית צפונית לעכו. הרעיון רקם במהרה עור וגידים בזכות חריצותם של קבוצת יקים מגרמניה ואירופה ובשנת 1935 נוסדה נהריה. בסוף שנות ה-30, במסגרת עידוד קניית חלוקת משק, רכש ד"ר אלויס שטרקמן קרקע בנהריה במחיר של 3 משכורות חודשיות דאז. הקרקע עמדה שוממה עד סוף שנות ה-50, אז התפנה אלויס לבנות עליה שני בתים: אחד לו ולרעייתו שרלוטה והשני, לאחותה התאומה ארנה.

אלויס לא תיאר לעצמו את שעתידה ארנה להפוך מביתו, שינוי שיהווה את מקור פרנסתה של משפחת שטרקמן לדורות שלמים. כשד"ר שטרקמן נאלץ לעזוב לאמריקה יחד עם רעייתו ובנו מיקי, בשנים בהן נהריה התפתחה לעיר שנהנית מתיירות, ארנה, שנשארה עם הבית הריק, החלה להשכירו לתיירים מרחבי הארץ. עם שובה של המשפחה מאמריקה, שופץ המבנה והוסב ל"פנסיון ארנה". ארנה יחד עם אחותה שרלוטה, ניהלו את המקום במשך מספר שנים. אחרי ששרלוטה נפטרה, בנה מיקי בן ה-20 לקח את מושכות הניהול, הכניס "רוח צעירה" והשקיע במקום את כל אונו. מיקי, שהיה כדורגלן נלהב בהפועל נהריה ולאחר שנים בבית"ר נהריה, אהב לארח קבוצות ספורט. במלון התארחו גם או"מניקים שפקדו באותן שנים את נהריה.

מלון שטרקמן ארנה נהריה. צילום: יחצ

בשנת 1982 התחתן מיקי עם חנה ומיד לאחר מכן, נפטרה ארנה. השניים מינפו את פרויקט חייהם שהפך במהרה למלון שטרקמן ארנה. במלון הם גידלו 4 צאצאיות, דור 3, שלמדו לאורך השנים את רזי המקצוע. בשנת 2001 נפטר מיקי לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא הותיר את ניהול המלון בידיהן של אשתו חנה וארבע בנותיו – שירן, אורנה, דפנה והודיה - שעד היום הולכות בדרכו והתוצאה ניכרת בשטח: מלון בוטיק מקסים, וזאת לא קלישאה.

מעבר לאווירה הקסומה של פנסיון יקי כמו פעם, שווה להגיע למלון גם בגלל ארוחת הבוקר המושקעת והמגוונת, המוגשת בחדר האוכל האינטימי. את הכל מכינים כאן במקום. הארוחה, המוגשת בסגנון בופה, כוללת בין היתר מבחר סלטים מצוינים אי אפשר להפסיק לבלוס, מאפים מלוחים, גבינות כמעט מכל סוג, פירות, מטבלים ולחמים טובים.

סיבה נוספת היא ה"קופי מיט קוכן": כמיטב המסורת הייקית, כל יום בשעה 17:00 בחדר האוכל של המלון, מוגשת עוגת אפל שטרודל מצוינת בליווי שלכזאנה (קצפת) לצד קפה, סוגי תה, לחמים ונשנושי בריאות.

כתובת: ז'בוטינסקי 29, נהריה.

מזח דקר - לזכר חללי הצוללת אח"י דקר

בשנת 1965, ישראל רכשה את הצוללת אח"י דקר צ-77 מהצי הבריטי. הצוללת, ששופצה במספנות פורטסמות'. אוישה על ידי צוות ישראלי שאומן על ידי הצי הבריטי ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. בדרכה לישראל, ב-25 בינואר, טבעה הצוללת מסיבה לא ידועה, וכל 69 אנשי הצוות נספו.

חיפושים נרחבים נערכו ע"י אוניות, צוללות וכלי טיס אך לא נמצא זכר לצוללת וגורלה נשאר כתעלומה, עד שבשנת 1999, בסיוע ארה"ב בחיפוש ואיתור במים עמוקים, נמצאו שרידי הצוללת בעומק 3 ק"מ על הנתיב לחיפה. גשר הצוללת נמשה מן הים ומוצג כיום במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

דגם של הצוללת ניצב בטיילת נהריה.

לזכר חללי צוללת אח"י דקר. צילום: ספיר פרץ

במרחק נסיעה קצר מנהריה: מקומות מומלצים מחוץ לעיר

מזקקת יוליוס, קיבוץ חניתה

עד לפני רגע, קיבוץ חניתה שעל גבול לבנון, סבל מירי בלתי פוסק מצד חיזבאללה, ועד היום ניכרים בו תוצאות המלחמה. מפגיעה ישירה בבית צמוד לגדר, דרך בטונדות ועד סימני שרשראות טנקים באדמת הקיבוץ. כיום השקט חזר לקיבוץ ואיתו גם הפעילות של מזקקת יוליוס.

המזקקה הוקמה ב-2008 בבית העמק כמזקקת הבוטיק הראשונה בארץ בבעלותו של יובל הרגיל. מאוחר יותר, ב-2016, עברה למשכנה החדשה בחניתה ומאז מיוצרים כ-35 אלף בקבוקים בשנה של 14 סוגי משקאות שונים כמו גרפה, ג'ין, ורמוט וברנדי.

כל המשקאות מיוצאים בכפוף להיצע הפירות הזמין כמו שזיף, בננה, משמש, תות, ענבים, חוש חש ועוד. במזקקה מספרים כי הבסט סלר שלהם הם הג'ין והגרפות למיניהן. את התוצרת ניתן לרכוש במקום. טווח מחירים 140-320 שקל לבקבוק.

ברנדי תוצרת כחול-לבן מישהו? צילום: ספיר פרץ

ואם אתם כבר בקיבוץ, מומלץ לבקר במוזיאון חומה ומגדל חניתה. מוזיאון קטן ומרגש המספר את תולדות המקום מימי קדם עם ממצאים יפיפיים, דרך קום המדינה ועד ימינו אנו עם תערוכת צילומים מצמררת המנציחה את המלחמה האחרונה. הכניסה למוזיאון כרוכה בתשלום של 25 שקל למבוגר ו-20 שקל לילד מגיל 6 ומעלה.

מוזיאון מרגש. צילום: ספיר פרץ

"ז'אק מתחם מדויק", קיבוץ גשר הזיו

לא להאמין שבלב קיבוץ גשר הזיו, במבנים ששימשו בעבר את חדר האוכל המיתולוגי של הקיבוץ ובעבר היותר רחוק את הצבא הבריטי, נפתח בימים אלה מתחם שיקי המכונה "ז'אק מתחם מדויק". מאחורי המקום היפה והמפתיע הזה עומדים מוריס זהירן (שהוא גם שף) וגלעד מטרני, הבעלים של "מועדון ארוחת הבוקר" בשבי ציון.

השניים שכרו את המתחם החדש מהקיבוץ ומפעילים בו בית קפה מעדנייה מעוצבת, מסעדת ביסטרו שנמצאת כרגע בהרצה ותגיש בהמשך מנות טאפס קטנות, ו"ביר גארדן" - אזור נפרד בו מוגשים המבורגרים מצוינים ובירות. טווח המחירים 45-80 שקלים.

קלמרי במקום שבו היה פעם חדר האוכל של הקיבוץ. צילום: ספיר פרץ

לא רחוק ממתחם האוכל, מומלץ לבקר בחנות יד שנייה המקסימה - "שנילה" (רכשתי שתי חולצות מהממות ב-10 שקלים לשתיהן). החנות, שהיא חנות קהילתית חברתית ללא מטרות רווח, פתוחה בשלישי 18:00-20:00, בשישי 09:00-19:00 ובשבת ראשונה בכל חודש. קרוב לחנות נמצאת מאפיית "לחם טנא" - המציעה קפה, מאפים, כריכים ולחמים מצוינים. המקום פתוח בראשון עד שישי.

הכתבת הייתה אורחת מלון שטרקמן ארנה בנהריה