על סף קריסה: אילת משלמת את מחיר ההזנחה הממשלתית

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

דו"ח חריף במיוחד של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם אתמול (17.9.25) שופך אור על מצב החירום הכלכלי המתמשך באילת, תוך שהוא מצביע על כישלון שיטתי ורב-שנתי של משרדי הממשלה לעמוד בהתחייבויותיהם.

על פי הדוח, אילת, מהיעדים התיירותיים החשובים במדינה, בעלת מיקום גיאוגרפי רגיש ותשתיות לאומיות חיוניות, סובלת מהתעלמות מתמשכת של הממשלה.

הדבר בא לידי ביטוי באי-העברת תקציבים, עיכובים בתכנון וביצוע, וסרבול ביורוקרטי הפוגע ישירות בתושבים ובעסקים.

תיירות בקריסה: "פי 3.5 פחות תיירים"

משבר התיירות, שהיה העורק הראשי של כלכלת אילת, העמיק עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. על פי נתוני הדוח, מספר הלינות בעיר ירד פי 3.5; כ-50% מהעסקים דיווחו על ירידה של 75% ומעלה בהכנסות; השימוש בכרטיסי אשראי ירד בעשרות אחוזים; שיעור דורשי העבודה קפץ משמעותית והפדיון למ"ר ירד בין 29% ל-59% באזורי המסחר.

צילום: Shutterstock

בתוך כך, אילת קלטה את מספר המפונים הגבוה ביותר בארץ, מהלך שהכביד עוד יותר על מערכות הבריאות, החינוך והכלכלה בעיר מבלי שניתן לה מענה תקציבי הולם.

הבטחות מול מציאות: 266 מיליון שקל - רק על הנייר

עוד עולה מהביקורת כי בהחלטות ממשלה הובטחו לאילת 216 מיליון שקלים כסיוע לעסקים ו-50 מיליון שקלים בחלוקה לתשתיות ולשיווק ואירועים (25 מיליון ו-25 מיליון). אלא שלפי מבקר המדינה, רק חלק מהתשתיות קיבלו תקצוב בפועל, וגם זאת באיחור של כ-11 חודשים.

תקציב השיווק לא הועבר כלל, וההחלטה נמצאת כעת "בבחינה מחדש", על אף חשיבותה לשיקום התיירות.

פרויקטים תקועים: טיילת עד 2032, מרכז כנסים שבוטל

גם פרויקטים שהובטחו בשנים עברו, במסגרת החלטות ממשלה מ-2019 ומ-2022 נמצאים בקיפאון מתמשך, ביניהם מרכז כנסים בין-לאומי שבוטל על סמך חוות דעת כלכלית אחת בלבד, וללא דיון מקצועי רחב; שדרוג הטיילת לאורך החוף - בהתקדמות איטית ביותר; ההשלמה נדחתה ל-2032 ופארק הצפרות - סובל מעיכובים תכנוניים, מחלוקות בין קק"ל לעירייה, והיעדר תשתיות בסיסיות.

חקלאות ימית: החמצה של מנוע צמיחה

הדוח מתריע על כך שענף החקלאות הימית, המסומן כמנוע צמיחה פוטנציאלי לאילת, נבלם בשל ריבוי חסמים.

מתוך 85 מיליון שקל שהוקצו, רק 33 מיליון נוצלו חלקית בלבד. תוכניות פיתוח במפרץ עברונה ופארק המשתלות תקועות בשל עיכובים תכנוניים; הפתרון לבעיית הזרמת מי הפלט לים לא קודם; העברת המכון הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות לא בוצעה למרות החלטה מלפני 16 שנה; רק לאחרונה תוקצבה תוכנית לימודים באוניברסיטת בן-גוריון בנושא. תחילתה הצפויה רק השנה.

תחבורה ובריאות: רחוק מהמרכז, רחוק מהלב

מבקר המדינה מצביע על תחושת ניתוק גוברת של אילת מהמרכז. כביש 90 - הכביש היחיד המחבר את העיר נותר צר, מסוכן ומתעכב בשדרוגו. בין 2020 ל-2025 אירעו בו 20 תאונות קטלניות. הרכבת לאילת תקועה כבר 15 שנה, רק לאחרונה הוקצו 100 מיליון שקלים לתכנון ללא ודאות לביצוע. נמל תעופה רמון - הפסקת סבסוד טיסות הלואו-קוסט הביאה לצניחה במספר התיירים הזרים.

נמל התעופה רמון. צילום: SHUTTERSTOCK

בתחום הבריאות: מחסור חריף בכוח אדם בבית החולים יוספטל גורם להעברות מרובות של מטופלים למרכז הארץ, ופוגע בזמינות השירותים לתושבים.

עיר בהמתנה

הדוח מציג מציאות עגומה. עיר הנאבקת לשרוד, בעוד שהממשלה מתעכבת במתן פתרונות של ממש. המבקר קורא לראשי המשרדים, משרד האוצר, התחבורה, התיירות והחקלאות, להתייחס לאילת לא רק כאתר נופש אלא כיישוב לאומי עם תפקיד אסטרטגי, כלכלי וביטחוני. האם הקריאה הזו תישמע בירושלים? ימים יגידו.

תגובת משרד התיירות

ממשרד התיירות נמסר בעניין הפיתוח באילת: "עם כל הכבוד, לאור ניסיון רב שנים בתחום, המשרד אינו מסכים עם הביקורת לגבי שיטת התקצוב של הפרויקט, שלכאורה מעכבת את הביצוע, שכן פרויקט בסדר גודל כזה, המבוצע באזור תיירותי פעיל, אינו יכול להתבצע במלואו בבת אחת אלא רצוי שיתבצע בשלבים, לפי זמינות ביצוע של המקטעים. בנייה בו-זמנית של כל הרצועה עלולה לפגוע בתנועת המבקרים בשל חסימת הגישה לכל החופים ויצירת מפגעים סביבתיים".

עוד מוסיפים במשרד התיירות: "יודגש כי המשרד פעל בהתאם להחלטת הממשלה ואף מעבר לכך: המשרד הקצה תקציבים גבוהים בהרבה מהתקציב שנקבע בהחלטת הממשלה (כ-300 מלש"ח בין השנים 2020 ל-2024) באופן שמאפשר פיתוח מספר גדול יותר של מקטעים ברצועת החוף. המשרד סבור ששיטת אישור התקציבים מבטיחה גמישות תפעולית ומונעת עיכוב פעילות עד למימושם".