מההסתדרות לענף התעופה: אבי אדרי על המודל הייחודי של ארקיע והחזון - ״אנחנו אנשים של מילה״

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

אבי אדרי, לשעבר יו”ר איגוד עובדי התחבורה, מוביל כיום את דירקטוריון תו”ת - תאגיד עובדי ארקיע. בראיון מיוחד הוא מספר על המעבר מההסתדרות לעולם העסקי, על המודל הייחודי שבו עובדים הם גם בעלי מניות, ועל החזון להפוך את ארקיע לחברה רווחית ומשפיעה בענף התעופה הישראלי.

אחרי שנים ארוכות בהסתדרות, בהן כיהנת גם כראש איגוד עובדי התחבורה, איך היה לעשות את המעבר אל העולם העסקי?

"הרזומה שצברתי עזר לי מאוד ביציאה לעולם העסקי. לא הייתה לי אפילו חופשת לידה. נקראתי מיד לנמל חיפה וגם לארקיע. אני מביא את עצמי ולא משנה באיזה צד אני נמצא. אני מביא את האמת שלי. פחות פוליטיקה ויותר אמת מקצועית לשולחנות המשא ומתן".

היית מהראשונים שדיברו על כך שצריך להתמזג. שאין מקום לשלוש או ארבע חברות תעופה ישראליות. האם גם היום, כמי שעומד בראש תו"ת, אתה חושב כך?

"כשפנו אלי הדירקטורים של תו"ת, הם שאלו אותי בדיוק את אותה שאלה. הם אמרו לי שחשבו שצריך למזג את ארקיע עם אל על. המשמעות של המהלך הזה היא סגירת תו"ת. ככל שתהיה עסקה או מיזוג בין חברה גדולה שתכניס תחת הכנפיים שלה את ארקיע, אני אהיה שם גם במחיר של סגירת תו"ת. יש מקום לאיחוד בין חברות התעופה הישראליות אם עושים את זה כלכלית. חברות קטנות לא שורדות לאורך זמן. קשה לקנות מטוסים. אפילו למצוא מטוסים זו בעיה. הייתה חשיבה על מיזוג עם ישראייר וכאמור גם עם אל על. זה נפל גם בגלל הרגולציה. הממונה על ההגבלים העסקיים מנע את זה. נדרשים אסטרטגיה עם הון רציני. אנחנו מסתדרים מעולה עם האחים נקש בעלי השליטה בארקיע, אבל כן צריך להיכנס לגוף שיחזק את החברה".

אבי אדרי. צילום: יאיר שגיא

לדעתך המדינה לא נותנת עדיפות לחברות התעופה הישראליות?

"ברגולציה או בממשלה לא מזהים את החשיבות של התעופה הישראלית. כשקורה כאן משהו, כל החברות הזרות נעלמות ולא חוזרות כל כך מהר. המדינה לא מבינה את החשיבות. קח לדוגמה את נושא הטרמינלים, חברות זרות מקבלות את טרמינל 1והישראליות לא. העלויות בטרמינל 3 הן פי שלוש. גם כשהחברות הזרות חוזרות, הישראליות מופלות לעומתן. גם כשאתה רוצה לעשות שיתופי פעולה עם הזרות, יש לך בעיה בגלל החרם הערבי שלפעמים מונע ממך לעשות זאת. המדינה צריכה לפחות להשוות את התנאים. אולי אפילו לתת יתרון עודף לחברות ישראליות, אחרת זו תחרות לא הוגנת".

תו"ת היא תאגיד מקצועי, שותפה בבעלות על ארקיע. זה לא מבנה רגיל, איך זה עובד?

"זה מודל נדיר. העובדים הם שותפים עסקיים, אבל גם גורם מפקח. אנחנו עובדים בהרמוניה מופלאה עם חתכי דו"חות חודשיים. שיתוף הפעולה שיש בארקיע הוא מודל עסקי נדיר, לפחות במשק הישראלי. הבאנו אנשי מקצוע חדשים. אנשי כלכלה ושיווק. שינינו את הדירקטוריון והחלפנו הנהלה. הבאנו את הממונה לשעבר על השכר באוצר, קובי בר נתן, שיודע להביא את הפן הכלכלי. הבאנו את תמר גורמן, שהייתה סמנכ"לית שיווק בכללית, כי רצינו להכניס גם את הפן השיווקי לתוך הדירקטוריון. הפכנו את ארקיע למקצועית. פחות אמוציות, יותר מקצוענות, יותר ענף תעופה. נחום קרה, היו"ר, חי שנים רבות את ענף התעופה. אנשים שמו כסף מהכיס, הפחתות שכר, פרישות מוקדמות עם פיצויים כמובן מוגדלים, דילול מניות. היום העובדים מחזיקים ב-18.5% לאחר שאבי נקש הכניס כסף לחברה. אבל שמרנו על הזכויות ההצבעה בדירקטוריון וזה מה שחשוב. נשארנו במעמד וחוזקה. אנחנו מקבלים דיווחים מהשטח שאף אחד לא יכול להביא אותם".

אבי אדרי עם דיילות ארקיע. צילום: יאיר שגיא

אבי אדרי. צילום: יאיר שגיא

"היום ארקיע ממריאה תרתי משמע"

כיום ארקיע היא חברה רווחית?

"ארקיע עברה לפסי רווחיות, אבל אין לשכוח שהיא גוררת אחריה נזקים מאוד גדולים מהעבר. אבל היום היא מתחילה לראות אור. לאו דווקא בגלל המלחמה, אלא גם בזכות ניהול נכון ומקצועי".

מה אתה רואה כחזון של ארקיע?

"אני רואה את ארקיע מצליחה עם צי מטוסים גדול יותר או במיזוג או עם השקעה. אני רוצה לראות אותה מתפתחת וממשיכה לטוס לניו יורק כפי שדחפתי. אנחנו מגדילים פעילות וקונים מטוסים - לא תמיד הכי חדשים אבל קונים. היום ארקיע מתנהלת אחרת. אם יבואו אנשים רציניים, אף אחד לא יחזיק בקרנות המזבח כי הכי חשוב שארקיע תצליח. אגב, אתה לא תמצא הרבה חברות עם כל כך הרבה עובדים ותיקים שעובדים במקום העבודה כ-40 שנה. לא מזמן עשינו טקס לעובדים ותיקים, האולם היה מפוצץ. לא תגיד שהשכר זה מה שמחזיק פה כל כך הרבה זמן את העובדים . לדעתי, המשפחתיות והמיוחדות שיש בארקיע היא זו שגורמת לכך".

מה יקרה כשהזרות יחזרו לפעול?

"אני חושב שהנוסעים צריכים להתחיל לגלות נאמנות כלפי החברות שחילצו אותם מחו"ל בשעת משבר".

חברות התעופה הישראליות ספגו ביקורת על מחירי כרטיסי הטיסה הגבוהים בזמן המלחמה. מה דעתך?

"כשאתה מוציא ליעד מטוס ריק בהלוך - אין רווח, יש הפסד. אז כן, המחירים היו גבוהים אבל 80%-90% מהסיבות היו אובייקטיביות. אני תמיד טס בחברה ישראלית, גם אם זה עולה לי יותר. אני חושב שמי שאכפת לו מהמדינה, צריך לחזק את חברות התעופה הישראליות".

איך היחסים שלך עם מנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ'?

"מצוינים. עוז, כמי שצמח מלמטה, מדייל, צבר ניסיון מטורף. הוא מבין את ענף התעופה וזה מדהים".

מימין: אביעד שוטס, מדריך ראשי ופרסר בארקיע עם אבי אדרי. צילום: יאיר שגיא

ואיך היחסים עם בעל הבית, אבי נקש?

"הרמוניה מופלאה. הוא דור של לחיצת יד, דור שאין יותר אותו. היום הוא בתוך החברה, יושב בישיבות, עולה לכל ישיבת דירקטוריון. מביא אחריות. לשכנע, וזה בסדר כי הוא מביא את הכסף. אני מעדיף דוגריות שאומרים לי הכל על השולחן על פני צביעות. במפגש הראשון שלנו, אמרתי לו, אני רוצה אותך מעורב. אני מאמין בזה שבעלים נמצא, הניהול הוא אחר. יש אכפתיות מהחברה. הפתעות זה דבר נוראי במיוחד בחברת תעופה. לא תמיד אנחנו רואים עין בעין, וזה גם בסדר. אני יכול להגיד לך שכל מה שהוא הבטיח לי בלחיצת יד הוא קיים, ואתה רואה את השינויים שארקיע עוברת. אבא שלי ז"ל, לימד אותי, תשבור את הראש, אל תשבור את המילה. אנחנו אנשים של מילה, ומצאתי פרטנר שהוא איש של מילה".

נראה שמהרגע שנכנסת לארקיע נהיה הרבה יותר שקט. לפניך היה בתפקיד פרופ' ירון זליכה - היה רועש.

"לא יודע אם לייחס את זה אלי. אני יודע מה אני מביא. יכול להיות שבתקופתו של פרופ' זליכה היו אירועים שהצריכו רעשים וזעזועים. הוא היה בצד העסקי, ואני בצד של העובדים".

מה אתה עושה היום מחוץ לארקיע?

"אני מלווה את מקורות, נמל חיפה, בנק ישראל, בתי הזיקוק ועוד. עדיין יש לי את הפינה החמה בלב לעובדים. אני מכיר גם את הצד של העובדים וגם של ההנהלה. אני בעד איזון. לא משנה באיזה צד אני יושב, אני נשאר אותו אבי. אני מוצף בעבודה שוטפת. יש לי משרד עם נוף ירוק באיירפורט סיטי בשוהם, אני מאוד נהנה".