"חב׳ התעופה הישראלית החדשה תמריא ב־2026, הצמיחה נמשכת - אבל מעל הכל עומדת החובה להשיב את החטופים"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

למעלה משני עשורים עמי כהן מוביל בשקט את קבוצת קווי חופשה, שהחלה את דרכה כחברת תיירות קטנה והפכה ל"בית של מותגים" (קווי חופשה, Blue Bird ו-TUS ודקה 90). כהן הוא אחד כזה שמעדיף לראות את המטוסים שלו מלאים מאשר לספק כותרות לתקשורת.

בראיון נדיר וגלוי הוא מספר על ההתפתחות העסקית, ההתמודדות עם מציאות ביטחונית בלתי פוסקת, החזון לעתיד והערכים שמחזיקים את הקבוצה יציבה, גם כשהשמיים נסגרים. הוא מספק הצצה אל מאחורי הקלעים של קבוצת התיירות, שהתפתחה מאוד בשנה האחרונה עם השלמת רכישת מלוא הבעלות על חברת התעופה טוס וההחלטה להקים חברת תעופה ישראלית - טוס IL - בראשה יעמוד ניר דגן, מנכ"ל ארקיע לשעבר.

ניר דגן. מנכ:ל TUS IL

מה אתה יכול לספר על קבוצת קווי חופשה?

"נבנתה לאט ובזהירות. הכל התחיל בקווי חופשה. אח"כ, כשהייתה הזדמנות להיכנס לתעופה, רכשנו את Blue Bird. אח"כ את דקה 90 ובסוף את TUS. נהיה פה 'בית של מותגים'. החברות שלובות זו בזו ויוצרות פתרון תעופתי ותיירותי למגוון יעדים ביוון ובאירופה. הקבוצה גדלה משמעותית משנה לשנה, איתנה פיננסית ורווחית".

איך משפיע המצב הביטחוני על הפעילות?

"מבלי להיכנס לפוליטיקה, תיירות ותעופה צריכות שקט. משנת 2020 לא הייתה שנה אחת נורמלית. זה התחיל בקורונה, המשיך בשנה טובה של פוסט קורונה (2022), ואז בא הגרוע מכל, ה-7 באוקטובר. קודם כל לפני הביזנס, 7 באוקטובר עשה לכולנו נורא. אין מילים. כישראלי אני עדיין לא קולט את האירוע, ואני חושב שייקח עוד הרבה זמן עד שאצליח לקלוט אותו, ואני יודע שכמעט כולם מרגישים ככה. באמת שמילים לא יכולות לתאר את האירוע הזה. אחרי 7 באוקטובר עצמו החלה מלחמה בלתי נגמרת וחטופים שעדיין בעזה. ויותר מהכל, ושוב מבלי להיכנס לפוליטיקה, הייתי מאוד רוצה שהאירוע הבלתי נתפס הזה, של חטופים שנמצאים כבר כמעט 700 יום במנהרות החמאס, יחזרו הביתה. המעט שהמדינה יכולה לעשות אחרי המחדל הנוראי הזה זה להחזיר אותם הביתה. כל העסק וההצלחה זה עניין שולי לעומת דבר אחד חשוב - להחזיר את החטופים. כל השאר שטויות. בנוגע לעבודה, תיירות ותעופה זה ענף שצריך שקט. הוא הראשון להיפגע מכל משבר והאחרון להתאושש. אני ממש מחכה לשנה אחת נורמלית, שבה גם אנחנו וגם הענף כולו יוכל להתייצב ולחזור לשגרת עבודה".

איפה תופסת אותך מלחמת איראן ?

"אני רוצה לתת 3 נקודות: הראשונה, 3 בלילה. אזעקה. המחשבה הראשונה שעולה בכל אזעקה היא איפה המטוסים. אני מבין שזה איראן ולא חותים ושאנחנו באירוע אחר. מגיע טלפון מנתב"ג לפנות את המטוסים. צריך להסיע בו זמנית עשרות רבות של צוותי אוויר שישנים בארץ. נוסע בעצמי למלונות שלהם ומתחיל לעשות סבבי נסיעות לנתב"ג. יחד איתי הופכים להיות נהגים: ארנון אנגלנדר השותף שלי, הבן שלו ומנהלים בכירים בקווי חופשה, כולל יפעת, המנהלת הכי בכירה אצלנו, שעזבה את הילדים שלה ונסעה למלון בהרצליה להסיע את צוותי TUS. נקודה שנייה, נכנס שוב לתקופת חוסר ודאות. באסה. לא יודע מתי נחזור לטוס ואנחנו בפתח הקיץ. נאלצים בהוראת הממשלה לבטל את כל הטיסות. רואה מספרים גדולים של נוסעים ישראלים תקועים בחו"ל. אין דבר מבאס יותר מזה שיש נוסעים, מטוס וטייסים, אבל אי אפשר להמריא. נקודה שלישית, פתאום רעיון. לחפש שדות תעופה במצרים וירדן. בכלל לא היה במודעות שלי שיש ליד הגבול עם אילת שדות תעופה. רואה במפה את עקבה. בימים רגילים נוחת שם מידי יום מטוס מנהלים אחד בקושי. תוך 24 שעות מרימים אופרציה של טיסות מאתונה ולרנקה לעקבה. מתנהלים מול רת"א ומשרד התחבורה שסייעו עם הקשר לירדנים והביטחון. בסוף יצא שהחזרנו בתקופת המלחמה הכי הרבה ישראלים לארץ ואני גאה בזה. TUS הפכה להיות גם מותג חזק בתוך הקבוצה, ולא סתם קראנו גם לחברת התעופה הישראלית - טוס IL".

איך שיתוף הפעולה עם רת"א?

"רשות התעופה האזרחית היא הרגולטור שאחראי בראש ובראשונה על בטיחות המטוסים, שימריאו וינחתו בשלום. מאז 7 באוקטובר רת"א ושמוליק זכאי העומד בראשה, עושים עבודת קודש. תעופה לא חיה לצד מלחמה. בכל מקום אחר בעולם התעופה הייתה נפסקת מזמן לגמרי. זכאי ניהל סיכונים בצורה מעוררת התפעלות ועזר מול המקבילים לו באירופה, שחלקם לא 'חובבי ציון'. בזכותו הייתה ויש בזמן המלחמה תעופה בארץ. דיברתי איתו בשנתיים האחרונות עשרות פעמים. תמיד היה זמין ותמיד עזר".

שמואל זכאי, מנהל רשות התעופה האזרחית. צילום: יאיר שגיא

"אנחנו מאוד אוהבים תחרות"

ספר על פעילות בלו בירד וטוס.

"מבחינתי חברות לגמרי ישראליות. מכירים את המנטליות הישראלית ושל הנוסע הישראלי, לטוב ולרע. נמצאים פה איתנו ולא מפסיקות לטוס במלחמות, ממש כמו חברה ישראלית. גאה באומץ ובהתמודדות שלהם עם סיטואציות לא פשוטות בשנים האחרונות. לא פשוט למי שלא גדל פה, לעבור מהמקלט בנתב"ג כשיש אזעקה ישר לקוקפיט או לשרת נוסעים. רואה איך הדיילים מקבלים תמיד את הנוסעים שלנו בחיוך רחב ויודעים להתמודד ברוגע ובמקצועיות עם הנוסע הישראלי. צריך תמיד לזכור שכל דיילת יכולה לעבוד בארומה ביוון, להרוויח משכורת דומה, ולא להיות בתוך מלחמה שלא קשורה אליה. זה לא מובן מאליו".

צילום: אירה מקיינקו

צילום: אלי שטרן

מדוע החלטתם להקים את טוס IL?

"מהלך הכרחי לכולם. גם לשוק בארץ וגם לנו - פתיחת אופקים חדשים ביעדים כמו: דובאי, באטומי, סעודיה בעתיד וכדומה. אנחנו בגודל מסוים שנכון לנו להיות, גם עם רישוי ישראלי לצד הרישוי האירופאי, מאחר ואנחנו משרתים בעיקר קהל ישראלי. זה המקום להדגיש שהרישוי הישראלי לא יבוא במקום בלו בירד וטוס. בסוף התהליך יהיו 3 חברות תעופה עצמאיות, שישלימו אחת את השנייה".

מה החזון שלך לטווח הארוך?

"שיהיה את הרישיון הישראלי לצד הרישיון האירופאי. לא נוותר על רישיון אירופאי, לא ב-TUS ולא ב-Blue Bird".

מה דעתך על הרצון להקים בישראל בסיס ל-Wizz Air והאם זה ישפיע על המהלך שלכם?

"לא פייר. משנים פתאום את כללי המשחק. אם יש החלטה לשנות את כללי המשחק זה בסדר גמור, אבל צריך להיעשות תוך אפשרות וזמן לשאר השחקנים בשוק להתארגן, כולל שינויים רגולטוריים. אין לנו שום כוונה להפסיק את המהלך שאותו התחלנו. להיפך, אנחנו ממשיכים אותו בכל הכוח ונסיים אותו. החברה תקום במהלך 2026. נתחיל עם מטוס איירבוס 320, אחרי תקופה נביא עוד מטוס והמטרה שב-2027 נהיה עם 4 מטוסים. בגודל אליו הגענו בנתב"ג והשירות שאנחנו נותנים ללקוח הישראלי, חשוב לנו כאמור להיות עם רישוי ישראלי ולטוס ליעדים שהיום אנחנו מנועים לטוס אליהם מחוץ לאירופה, למרות שהתחרות גוברת".

התחרות גוברת עם כניסת אייר חיפה והתרחבות ישראייר וארקיע. איך אתם מתמודדים?

"אנחנו מאוד אוהבים תחרות. אנחנו רוצים שהתחרות תחזור, כי זה השוק האמיתי. שיהיה שקט, שלווה ושנוכל להתרכז רק בתעופה ובתיירות ולא באירועים ביטחוניים, ושם - מי שטוב ינצח".

איך מתנהלת שנת 2025 עבורכם?

"גם השנה הזו הייתה מרובת אירועים ביטחוניים, שהגדול מכולם כמובן המלחמה עם איראן - אירוע חסר תקדים מבחינת התעופה. כרגע אנחנו מפעילים 12 מטוסים. לא תכננו את זה מראש. זה התגלגל בגלל חברות אחרות שהלכו מפה ולא חזרו. אנחנו נטיס השנה הרבה מעל מיליון נוסעים. מצד אחד, זה עושה טוב לנפש לראות את הגידול הזה כי בשביל זה אנחנו עובדים. מצד שני, תפעולית זה אירוע קשה. כל העובדים שלנו נרתמו לזה. כולנו עובדים מאוד קשה מסביב לשעון, ואני מקווה שאם יהיה שקט בגזרה הביטחונית נוכל לראות בסוף השנה את התוצאות הכספיות של הגידול הזה".

מהי תגובתך לטענה שחברות ישראליות רווחיות רק בגלל העדר מתחרים?

"אני שומע הרבה את הטענה הזו, בעיקר בתקשורת. ממש לא חושב שזה המצב. צריך להבין שלחברות הישראליות יתרון גדול בהיותן ישראליות. למשל, לקראת סיום המלחמה עם אירן נתנו רק להן לטוס לישראל ולנו לא אפשרו. לטעמי, יתרון לא מוצדק. בלו בירד וטוס המשיכו לטוס לישראל בכל האירועים הביטחוניים והמלחמות. צוותי האוויר שלנו מכירים את המציאות הביטחונית המורכבת, ולכולם מותקנת בנייד האפליקציה של פיקוד העורף. האם זה מצב נורמלי? לא. אבל הם יודעים שהחברות הן 'ישראליות', משרתות קהל ישראלי ומחויבות להמשיך לטוס לישראל וממנה, גם כאשר המציאות הופכת להיות מורכבת. האם אנחנו אוהבים את זה? ממש לא. רוצים שקט ותחרות שנוכל להראות באמת את מה שאנחנו יודעים. מחירי כרטיסי הטיסה שלנו הוגנים. צריך להבין שלפעמים במציאות ביטחונית, כשהמטוס יוצא ריק רק כדי להחזיר נוסעים לישראל, העלות כפולה".

מהי המטרה של קווי חופשה בשנים הקרובות?

"להגדיל אותה ולהביא ערכים נוספים ביחד עם החברה הישראלית. אבל כל חברה תישאר עצמאית ואף חברה לא תמוזג. אין שום כוונה למזג בין החברות או לסגור חלק מהן. בדיוק הפוך".

קניתם במהלך השנים גם את הדקה ה-90. איך מתפקדת כיום החברה?

"את הדקה ה-90 קנינו שבועיים לפני פרוץ הקורונה. אפשר היה להסתכל על זה כעיתוי לא טוב, ובאמת אתה תופס את עצמך ושואל מה עשיתי? בהתחלה חשבתי שאתבאס שבועיים, אבל זה הפך לשנתיים. בדיעבד, הקורונה נתנה לנו הזדמנות לסדר את החברה ולהפוך אותה ליותר בריאה באופן כזה שמיד אחרי הקורונה יכלה לצמוח. היום החברה עובדת חזק, רווחית ובריאה".

אתם נחשבים לא ממונפים. איך זה בא לידי ביטוי?

"מאוד לא ממונפים. מבחוץ נראה כאילו המהלכים שלנו נועזים, אבל כשפורטים אותם, רואים שהכל נעשה באחריות ובמתינות. לא התפרענו".

יש כוונה לצאת לבורסה?

"לא. כרגע אנחנו מעדיפים להישאר במסגרת פרטית צנועה".

האם תיכנסו בעתיד לטיסות ארוכות טווח או לתחומים נוספים?

"כרגע ממש לא על הפרק. יכול להיות שנשקול, אבל כרגע מתמקדים במה שאנחנו יודעים לעשות: תעופה ותיירות. אין לי עסקים אחרים. אני משקיע רק במה שאני יודע לעשות. טיסות ארוכות טווח בשוק תחרותי הן עסק אחר לגמרי מטיסות קצרות. לכן מעדיף כרגע להתרכז במה שאני מאמין שאני יודע לעשות".

האם אתה נוהג לעשות ביקורות פתע בטיסות?

"אני אחד הנוסעים הכי נאמנים של בלו בירד וטוס. אחת לשבוע אני טס ליום עבודה במטות של Blue Bird ביוון ושל TUS בקפריסין. אני לא עושה ביקורות כביקורת, אני טס כנוסע ותמיד מופתע לחיוב מכמה שהדיילים נחמדים וקשובים לנוסע הישראלי".

"עובד מאוד קשה אבל נהנה מכל רגע"

צילום: חן גלילי

משתדל לעשות הכל בשקט ובלי פרסום. צילום: חן גלילי

ספר על עמי כהן למי שלא מכיר?

"עובד מאוד מאוד מאוד קשה, אבל נהנה מכל רגע. נהנה מאיך שהמערכת גדלה מאוד בשנים האחרונות והפכה לשחקן משמעותי בתעופה ובתיירות בארץ. נהנה לראות מטוסים מלאים. משתדל לעשות הכל בשקט ובלי פרסום. גם הראיון הזה קשה לי והוא סוג של חריג מבחינתי. נהנה לראות איך כמות לא גדולה של עובדים מתפעלת את הכל במקצועיות ובמסירות. והכי נהנה, לרכוש עסקים שהיו עסקים כושלים, כמעט בסוף דרכם ולהפוך אותם לרווחיים. אני מניח שבעתיד ברמה האישית, אמשיך לנסות לעשות את זה שוב".

איך מתחלקת העבודה בינך לבין שותפך, ארנון אנגלנדר, זה 21 שנה?

"אני מתעסק יותר בתעופה וארנון יותר בתיירות. מעבר לזה, אנחנו עובדים ביחד 21 שנה בהרמוניה. שותפים חצי חצי בכל. אין לנו עוד שותפים. זה לא טריוויאלי לגבי שותפים, בטח לא מעסק שהיה מאוד מאוד קטן, והיום הפך להיות עסק גדול.
לא טריוויאלי להצליח להסתדר בין שותפים כל כך הרבה שנים. לא רבנו אפילו פעם אחת במשך כל השנים".

מי האנשים שאתה רוצה להודות להם?

"לארנון השותף שלי. אנחנו עובדים ומסתדרים כאמור מעל 20 שנה. לצוותי האוויר ב-Blue Bird ו-TUS על המסירות, האומץ והנאמנות. לעובדים ולמנהלים שלנו בישראל שהביאו את הקבוצה למה שהיא היום. זה לא אני. זה הם. אז פה ההזדמנות לומר להם תודה על מקצועיות, מסירות, נאמנות, עבודה מסביב לשעון ואמונה בדרך ובהשגת המטרה. אוהב אתכם".