המשבר המתמשך חושף: ישראל חייבת תוכנית תעופה לאומית לשגרה ולחירום

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מאז ראש השנה 2024, ענף התעופה האזרחית ממשיך להתמודד עם אתגרים מורכבים, הנובעים מההשלכות המתמשכות של מלחמת "חרבות ברזל", חוסר יציבות ביטחונית וסביבה רגולטורית שאינה מותאמת למצבי חירום. למרות התאוששות חלקית ב-2025, תעשיית התעופה עדיין רחוקה מהיקפי הפעילות שלפני המשבר.

ירידה חדה בתנועת הנוסעים

מאז תחילת 2025, תנועת הנוסעים לישראל חוותה התאוששות הדרגתית, אך עדיין לא שבה לרמות טרום המשבר. במהלך הרבעון הראשון של 2025, נרשמה עלייה של כ-63% בתנועת הנוסעים לעומת התקופה המקבילה ב-2024, עם סך של 3.6 מיליון נוסעים. עם זאת, בהשוואה לשנת 2023, המספרים עדיין נמוכים משמעותית.

בינואר 2025, תנועת הנוסעים בנתב"ג עמדה על כ-1.19 מיליון, עלייה של כ-83% לעומת ינואר 2024. בחודש אפריל נרשמה עלייה של כ-59% לעומת אפריל 2024, עם כ-1.84 מיליון נוסעים. בגזרת התיירים הנכנסים, המספרים נמוכים משמעותית משנים שקדמו למשבר. על פי נתוני IATA, מספר המושבים הזמינים בשוק הישראלי ערב מבצע "עם כלביא", היה נמוך בכ-45% מהמספר שלפני 7 באוקטובר 2023. המשך המגמה החיובית תלוי ביציבות הביטחונית ובחזרת האמון של חברות התעופה הזקוקות לוודאות תפעולית, וגם חזרת האמון של התיירים בביטחון בביקור בישראל.

השפעות ביטחוניות ותפעוליות

המצב הביטחוני המתוח הוביל לביטול טיסות רבות מצד חברות תעופה בינלאומיות, ולצמצום משמעותי בלוחות הזמנים של טיסות קיימות. אחד המאפיינים המרכזיים בקיום תעופה סדירה בינ"ל, הוא ודאות תפעולית ובעת מלחמה - ודאות כזו לא קיימת. חברות ישראליות נאלצו להפעיל חלק מטיסותיהן תחת רישום זר, תוך התמודדות עם מחסור בכוח אדם, במיוחד טייסים ועובדי קרקע שגויסו למילואים. סגירת השמיים במהלך "עם כלביא" היה חסר תקדים. כל מטוסי החברות הישראליות הוטסו מחוץ לישראל, על החברות הוטלו הגבלות משמעותיות בהפעלתן ומאות מעובדי החברות שהו מחוץ לישראל בהמתנה לחידוש הפעילות.

צילום: תמר מצפי. קובי זוסמן, מנכ״ל יאט״א בישראל.

היעדר תמיכה ממשלתית משמעותית

בניגוד למדינות רבות שרואות בתעשיית התעופה נכס לפיתוח הכלכלה והחברה ומקיימות מדיניות של תמיכה שוטפת בתעשיית התעופה, ישראל לא העניקה תמיכה ישירה או הקלה רגולטורית משמעותית לענף. אפילו לא בזמן של משבר ביטחוני כל כך משמעותי ונרחב. לא הוקמה קרן פיצוי, לא הובטחו ערבויות ביטוח, והנטל הכלכלי נותר כמעט כולו על החברות - גם כאשר הן פועלות כזרוע אסטרטגית של המדינה. חברות התעופה הישראליות ספגו נזק פיננסי אדיר במהלך "עם כלביא" הנאמד בעשרות מיליוני דולרים.

צילום: ספיר פרץ

מספר מושבים זמינים בשוק התעופה הישראלי ערב מלחמת "עם כלביא" היה נמוך בכ-45% מהמספר לפני 7 באוקטובר 2023. צילום: ספיר פרץ

סחבת סביב תיקון חוק שירותי תעופה

חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) מחייב פיצוי לנוסעים בגין ביטולים ואיחורים - גם כאשר נגרמו בשל מצבי חירום ביטחוניים או הנחיות רשמיות.IATA וחברות התעופה מתריעות תקופה ארוכה על הצורך לתקן את החוק כך שלא יפגע בהן באופן בלתי הוגן - אך הממשלה טרם העבירה את התיקון הנדרש, דבר שמחמיר את הפגיעה בהן דווקא בשעת משבר. נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא יצאה שום בשורה מוועדת הכלכלה של הכנסת וממשרדי הממשלה בנוגע למענה להשפעות הדרמטיות על הנוסעים וחברות התעופה בזמן סגירת המרחב האווירי של ישראל במהלך המלחמה עם אירן.

היעדר מדיניות לאומית כוללת לתעופה

המשבר הנוכחי ממחיש את הצורך הדחוף במדיניות תעופה לאומית ארוכת טווח שתכלול: עדכון רגולציה למצבי חירום; עדכון מבנה התשלומים המוטל על חברות התעופה בנתב"ג; שיפור תהליכים בשדות התעופה והתאמתם למקובל בעולם; תוכנית הכשרה ושימור כוח אדם תעופתי; חיזוק קישוריות בינלאומית ואבטחת פעילות תעופתית בשגרה ובחירום; ויצירת תמריצים לעידוד חזרתם של חברות התעופה.

לסיכום

חברות התעופה הישראליות ומספר לא מבוטל של חברות תעופה זרות, הוכיחו השנה יכולת, גמישות ומחויבות לאומית. כעת, המדינה נדרשת לגלות אחריות מקבילה - לעדכן חקיקה, לגבש תמיכה כלכלית ולבנות תשתית מדיניות שתחזק את הענף כחלק מהחוסן הלאומי. תעופה אזרחית איננה רק שירות - אלא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל.