מפת השמיים החדשה של ישראל? ריאד, הודו וסוצ’י - מנכ"לי חברות התעופה והתיירות מפתיעים עם מפת יעדים

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

כנס התאחדות סוכני הנסיעות בברטיסלבה, בירת סלובקיה: פאנל "מגמות ויעדים עתידיים".

בפאנל, בהנחיית אפרת דורון, מנכ"לית קבוצת פספורט, לקחו חלק בכירי ענף התעופה והתיירות: אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, עוז ברלוביץ, מנכ"ל ארקיע, אבישי כהן, מנכ"ל אמדאוס, חני סובול, מנכ"לית דיזינהאוז גרופ, ורויטל בן נתן, מנכ"לית אופקים.

"השמיים מתחילים להיפתח ומקווים למציאות חדשה בענף התעופה הישראלי. היום שבוע אחרי שחרור החטופים החיים. אנחנו פה בכנס לדבר על השלב הבא. מה מצפה לנו על מפת היעדים, הטכנולוגיה ועל תעשייה שמוכנה להמריא מחדש", פתחה דורון את הפאנל.

שאלה שהפנתה לאורי סירקיס: כמי שאוהב לחזות ולהיות אופטימיסט, הכרזת על ריאד. מתי נראה את ריאד על מפת התעופה של החברה?

סירקיס: "הדיבור על ריאד הוא לאו דווקא על ריאד. אנחנו תמיד עוסקים במערכות עם שיווי משקל מסוים ומערכות משתנות. בשנתיים האחרונות היה שינוי דרמטי וקיצוני בכל מה שקשור בשיווי המשקל. אחד האלמנטים המאוד בולטים בעניין הזה היה הפסקת הטיסות של טורקיש. כשהיא הפסיקה לטוס, כל שיווי המשקל השתנה. קהל שנהג להגיע לטורקיה מצא את עצמו, רובו ככולו, ביוון ובמקומות חלופיים. שיווי המשקל הזה להערכתי שוב הולך להשתנות. אנחנו יכולים למצוא את עצמו בנתיב מקוצר של 7 וחצי שעות לבנגקוק במקום מעל 11 שעות היום בגלל שטסים בנתיב שעוקף את החותים. אנחנו באזור עם הפרעה. השנה האחרונה שהייתה נורמלית בישראייר, הייתה שנת 2018. אנחנו בשנים של חריגות. גם עכשיו יש משבר כי כולם קפצו למים ואין מספיק מים בבריכה. השינוי ישפיע גם על מדינות שלא קשורות לאירוע הזה. יהיה שינוי שהולך להפתיע את כולם".

צילום: יעל גויסקי

שאלה לעוז ברלוביץ, מנכ"ל ארקיע: הפתעתם עם יעדים אחרים, ניו יורק, וייטנאם, בנגקוק, סרי לנקה, לאן החברה הולכת מכאן ואיך עושים את האיזון בין רווחים להתרחבות?

ברלוביץ: "בנימה אישית זו פעם ראשונה בשבילי בכנס התאחדות סוכני הנסיעות. אני מאוד נהנה. אני בדרך כלל אופטימי, אבל השיווי משקל שאורי דיבר עליו צפוי להשתנות כי טורקיה תחזור לדעתי, ואז ישבו אצל חברות התעופה הישראליות פחות נוסעים. הולך להיות שינוי גם בקו להודו עם אייר אינדייה. טיסה ישירה עם מטוס צר גוף להודו זה השינוי הגדול בעלות של פחות מ-550 דולר לכרטיס טיסה. זה הולך לשבור את הכל. זה שינוי דרמטי שאני מקווה שיקרה. זה ייקח עוד זמן כי אנחנו לא ממש שולטים באירוע. הצלע השלישית היא התיירות הנכנסת שיכולה להפריח את התיירות והתעופה. ישראל לא יכולה להיות עם 5 מיליון נוסעים בלי תיירות נכנסת. מתחילים לראות קבוצות של צליינים שמתחילים להגיע, אבל צליינים מצפון אמריקה זה המניע והמנוע הצמיחה החשוב ביותר".

שאלה לחני סובול, איך לקוח הקצה מתכנן היום את החופשה שלו, אחרי שנתיים של מלחמה?

סובול: "בשנתיים האחרונות היה לנו עודף ביקוש מהיצע. רשימות המתנה של אנשים שרצו לטוס לחו"ל ולא הצליחו, וזו הייתה עיקר הבעיה שלו. זה להבדיל מהצרכן הפרטי ששם הצלחנו לענות לביקושים. אנחנו רואים שינוי במגמה הזו אצל הלקוח הפרטי ויש ביקושים ערים לחנוכה וגם לשנה הבאה. אבל עדיין ההיצע עדיין לא מספיק. אם הכל יישאר כמו שהוא עכשיו שנת 2026 תהיה שנה טובה ללקוחות הפרטיים כי אני צופה שיהיה יותר היצע מהביקוש. בגדול המחירים לא יורדים באותה רמה שהם עולים לאורך תקופה וזה בגלל שגם בתקופות הטובות היצע המושבים של הביזנס הוא חסר. רואים התאוששות כבר בימים האחרונים ונקווה שלא יהיו הפתעות. זה ענף של אופטימית וקשה למי שלא מסגל את זה".

שאלה לרויטל בן נתן: אופקים מזוהה עם תיירות קבוצתית ועסקית איך זה נראה כרגע?

"יותר ויותר אנשים, שהצטרפו עוד לפני המלחמה לטיולי קבוצות, הבינו שכדאי לנסוע בצורה מסודרת עם מדריך. תוך כדי המלחמה ואחריה, ראינו בחברות שלנו כמו רימון, שישראלים מבינים שיש יותר ביטחון בטיול קבוצתי, וכשיש סכנה של ביטול - יותר נוח גם מהבחינה הזאת. לגבי לקוחות עסקיים שגם שם אנחנו חזקים, אנחנו שוכחים שבמלחמה הלקוחות העסקיים היו צריכים לנסוע יותר כי הקולגות שלהם לא הגיעו לארץ אז הם מצאו את עצמם טסים יותר. אנחנו רואים שם גידול ולצד זה רואים חברות עסקיות הרבה יותר מקפידות ומבקשות לוחות בקרה".

בן נתן הוסיפה וציינה: ״מול החברות העסקיות אנחנו רואים גידול בפעילות בין היתר מהעובדה שקולגות עסקיות לא הגיעו לארץ ולכן מישראל יצאו יותר לקוחות עסקיים.
למרות המחשבה אחרי הקורונה שניתן יהיה אולי להקטין את סעיף הנסיעות באמצעות קיום פגישות באמצעים ורטואלים, המציאות הוכיחה שאין באמת תחליף בעולם העסקי לפגישות פרונטליות שרואים את ״הלבן שבעיניים, לצד זה שיש גידול בתקציבי הנסיעות אפשר לראות שהחברות העסקיות עם היד על הדופק מבקרות ובודקות את ה-Roi של הוצאות הנסיעה העסקית לצד התועלת מהם.

שאלה לאבישי כהן: הובלתם מהפכה בעולם ה-NDC. איך זה שינה?

כהן: "אמדאוס נכנסה לעולמות ה-NDC כשזה עוד היה דיבורים. אמרנו לחברות התעופה שאנחנו חלק מה-NDC. המערכת עדיין גדלה ומתפתחת ומאפשרת לסוכנים לבצע הזמנה שלא מצריכה אפילו שיח עם חברות תעופה. ולא רק עניין חבר מועדון, סוג ארוחה ומזוודה אלא הרבה מעבר לזה. אני לא רוצה להתקשקש היום עם חברת התעופה אלא הכל בלחיצת כפתור".

חני סובול: "NCD זה כלי מבורך אבל מה שקורה היום זה שאנחנו לא פה ולא שם. אבל לא מספרים לסוכני נסיעות כשיש תקלה אתה לא יכול לעשות כלום. אתה צריך לצלצל כמו פעם של הפעם. אז אל תדברו איתנו על NDC. נהיה הראשונים שנצטרף ונאמץ את הכלי הזה".

כהן: "אמדאוס עושה את כל המאמצים כדי להגיע לזה".

שאלה לסירקיס: מנכ"לית אל על אמרה שהחברה לא יכולה להתקיים בלי הסוכנים. איך אתה רואה היום ואיך בעוד 5 שנים את המקום של הסוכנים מול חברות התעופה

סירקיס: "כשמדברים על תהליך הצמיחה של ישראייר מסתכלים 5 שנים אחורה וקדימה. אנחנו משקיעים בציוד ובתשתית התמיכה בצמיחה. ישראייר הטיסה 700 אלף נוסעים וכיום תסיים עם מעל 2 מיליון נוסעים. אי אפשר לעשות את זה בלי תשתית. יש לנו הסכם מאוד חזק עם איסתא, יש לנו שותפויות מסחריות עם הרבה מארגני תיירות ויש לנו תשתית טכנולוגית שאנחנו משקיעים בה. יש לנו מרכז תחזוקה בקפריסין עם יכולת תפעול שגדלה שם אנחנו מעסקים מעל 250 עובדים ונותנים שם שירותים לעוד חברות תעופה. אי אפשר לצמוח בלי תשתית ותשתית זה 3 דברים: טכנולוגיה, תחזוקה ומסחר. ובתוך התשתית המסחרית הגדלנו מאוד את העבודה עם סוכני הנסיעות. בקרוב נשיק כרטיס אשראי משותף עם רמי לוי, ובתוך זה יהיה לנו כרטיס אשראי מיועד לסוכני נסיעות עם צבירת נקודות וליהנות מהטבות. אנחנו מתכננים לקלוט מטוסים רחבי גוף בהפעלה עצמית ולתגבר אותם באמצעות חכירה רטובה. בשנה הבאה נראה פה תחרות, גם בכרטיס האשראי - ה'סופר פליי', וגם דרך סוכני הנסיעות. באשר לשירות לסוכנים, אם לא היה לנו שירות לקוחות לא היינו יכולים להטיס 2 מיליון לקוחות ורוצים לתת שירות לקוחות בצורה דיגיטלית ולפתור את צוואר הבקבוק בצורה דיגיטלית. אנחנו צריכים להשתפר אבל בשורה התחתונה חצינו את רף החצי מיליארד בפעילות הסיטונאית שלנו שלמעלה מ-50% זה סוכני נסיעות, אז זה קורה".

צילום: יעל גויסקי

שאלה לעוז ברלוביץ: טסתם להודו מתי תחזרו לטוס להודו?

"כמות ההודעות שאנחנו מקבלים באופן אישי, זר לא יבין זאת. ביוני קיבלתי 1,000 הודעות ביום. השיא היה שמישהי צילמה את הרגל שלה עם אקזמה ושהיא חייבת שאני אחלץ אותה דחוף. ארקיע הולכת לסיים את השנה עם 2 מיליון נוסעים. עשינו מהלכים רבים אבל אנחנו עדיין לא שם. אני חייב לשתף שארגנטינה, פיליפינים ועוד פונים אלי. אני מרגיש כמו תחנת מוניות מי פנוי. אני קצת מוטרד כי מאז שהתחלנו לטוס לניו יורק, הבעלים מתקשרים אלי על איזה סלט לשים בביזנס. הודו לדעתי זה אחד היעדים . טסנו בעבר לגואה ולקוצ'ין. לא נחזור להודו עד שהשמיים יתקצרו. בסוף רואים את זה גם בחברות האירופאיות הטיסות הטרנס אטלנטיות כל החברות עוברות למטוסים קצרי גוף. העניין הוא הכלכלה, המחירים והתחרות. וזה השינוי של התעופה הבאה. חשבנו על זה לפני 7 שנים וקלטנו 2 מטוסים כאלה. שם זה מודל הצמיחה שלנו. בקרוב נטוס 6 טיסות שבועיות לניו יורק ונגדיל עוד".

שאלה לברלוביץ ולסירקיס: איך חברות התעופה הישראליות יתמודדו עם התחרות?

ברלוביץ: "לגבי שארם א-שייח - כבר התחלנו לרחרח מה קורה שם. בסוף, הביטחון הוא זה שמחליט לגבי היעדים האלה. גם מרוקו. מאמין שלקראת האביב שניהם יפתחו. אם יהיה שלום, נוסיף עוד טיסות".

סירקיס: "כולנו היינו בחשש גם ב-2013 כשפתחו את השמיים, אבל בסוף מה שזה עושה - זה מחדד אותנו ומחייב אותנו להתייעל ולהמציא את עצמנו מחדש ולמצוא את אותן נישות, ומי שלא יהיה מספיק טוב יהיה לו קשה. כל עוד התחרות היא תחרות שווה והוגנת, אז אנחנו לא רואים בזה בעיה. ברגע שעושים פה מהלכים אי-סימטריים, בהחלט תהיה פה בעיה. ביטחון היא נקודה שהכי מטרידה אותנו. כי אם מחר ריאד תפתח ויגידו שהתעופה הישראלית צריכה לטוס עם מערכת מגן רקיע בכמות שאין אותה - זה לא הוגן. כל עוד ביטחון התעופה הישראלי לא יהיה צוואר בקבוק ויבצע התאמות - אז אנחנו נמשיך לצמוח".

שאלה לבן נתן: האם הנוסע העסקי הישראלי יזכור את חברות התעופה הישראליות כשיגיעו לכאן חברות תעופה זרות עם מחלקות הביזנס הנוצצות?

בן נתן: "אני מאמינה שיהיו כאלה שישמרו אמונים ויהיו כאלה שהביזנס יותר מדבר אליהם".

סובול: "מצרים מתחממת מהר יותר משחשבנו, והקו לשארם יפתח מהר יותר מאשר לאיסטנבול כי הם רוצים לחזור. דיזינהויז הפעילה את אייר קהיר לפני המלחמה. הם מאוד רוצים להחזיר את התיירות הישראלית לשם, ואני מאמינה שזה יקרה די מהר. בעניין של כמה הקהל נאמן לחברות ישראליות, לקוחות עסקיים מעניין אותם שני דברים ביטחון העובדים והמחיר".

שאלה לאבישי כהן: איך עולמות ה-AI נכנסות לעולם התעופה?

כהן: "זה להיות כמו קוסם. אני מקבל תשובות שלא חלמתי לקבל ואני מאוד מרוצה מזה. אנחנו באמדאוס ב-AI כבר שלוש וחצי שנים. זה העובד הכי טוב שמצאתי בשוק והוא מעבר לכל הציפיות שלי".

שאלה לכל משתתפי הפאנל: אם הייתם צריכים לבחור יעד חדש לתיירות הישראלית, מהו?

סירקיס: "סוצי'. אם נצליח לחזור לשם אז זה אומר שחזרנו לשגרה ומקווה שזה יקרה ב-2026. זה היה אחד מ-3 היעדים המובילים של ישראייר. בונים על טראמפ".

ברלוביץ: "הודו, לא בגלל הנופים אלא בגלל האנשים והאוכל. אני מאוד אוהב. אבל קיצור זה המפתח והמעבר מעל עומאן, זה הולך לשנות פה את המדינה מבחינת טיסות ויש לזה כל כך חשיבות שמכל עבר צריך ללחוץ על זה. אנחנו כל פעם מגישים בקשה להעיר אותם אם אפשר לעבור והתשובה שלהם בנימוס היא 'לך תחפש'".

בן נתן: "יש משהו אצל ישראלים שמושך אותם למקומות שאי אפשר להיכנס אליהם כמו אינדונזיה".

סובול: "המפתח זה ריאד - אם נטוס לשם, כל היעדים האחרים יפתחו לנו".

כהן: "דרום אפריקה".