דוח הביטוח הלאומי: יותר מרבע ממשקי הבית בישראל חיים באי ביטחון תזונתי

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

הביטוח הלאומי מפרסם את דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024, והנתונים מדגישים כי תופעת אי הביטחון התזונתי בישראל רחבת היקף ופוגעת באופן ישיר לא רק ברווחת המשפחות, אלא גם בפריון העבודה, בהוצאות הבריאות ובהון האנושי של הדור הצעיר.

לפי הדוח, שהוכן על ידי מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, 27.1% ממשקי הבית בישראל - כ-968 אלף משקי בית, ובהם כ-2.8 מיליון נפשות - חיו בשנת 2024 באי ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות. יותר ממיליון מתוכם הם ילדים. מדובר בשיפור לעומת 2023, אז עמד שיעור משקי הבית באי ביטחון תזונתי על 30.8%, אך עדיין זהו שיעור גבוה מאוד ביחס למדינות ה-OECD.

שיפור מסוים, מציאות קשה

הדוח מצביע על ירידה בשיעור האוכלוסייה החיה באי ביטחון תזונתי, אך מדגיש כי מדובר בשיפור מוגבל בלבד:

- שיעור משקי הבית באי ביטחון תזונתי ירד מ-30.8% ב-2023 ל-27.1% ב-2024.
- שיעור הנפשות החיות באי ביטחון תזונתי ירד מ-32.6% ל-28.1%.
- בקרב ילדים, השיעור אמנם ירד מ-36.0% ל-31.7%, אך עדיין מדובר בכמעט שליש מהילדים החיים במשקי בית שאינם מצליחים להבטיח תזונה מספקת ובריאה.
- בקרב בני הגיל השלישי (65+) 22.8% חיים באי ביטחון תזונתי, לעומת 25.2% בשנת 2023.

בביטוח הלאומי מעריכים כי השיפור שנרשם ב-2024 קשור, בין היתר, למלחמה במהלכה פונו מאות אלפי תושבים מהצפון ומהדרום לבתי מלון ובתי הארחה, שם קיבלו ארוחות חמות באופן סדיר, מה שהפחית באופן זמני את מצוקת המזון אצל חלק מהמשפחות.

פערים עמוקים: החברה הערבית, החרדים והפריפריה

אי הביטחון התזונתי אינו מתחלק באופן שווה בין קבוצות האוכלוסייה. לפי הדוח:

- 58% מהחברה הערבית חיים באי ביטחון תזונתי, שיעור כמעט פי שלושה מהשיעור בכלל האוכלוסייה.
- בקרב משקי הבית החרדים, 25% חיים באי ביטחון תזונתי.
- בקרב יהודים לא-חרדים השיעור נמוך יותר, אך עדיין משמעותי, 19.1% ממשקי הבית.

גם המרחב הגיאוגרפי משפיע: בירושלים שיעור משקי הבית באי ביטחון תזונתי עומד על 37%, ובצפון על 36.7%. הדוח מדגיש כי הערבים מהווים כ-38% ממשקי הבית בביטחון תזונתי נמוך וכ-42% מהחיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד - שיעורים הגבוהים משמעותית ממשקלם היחסי בקרב כלל משקי הבית בישראל.

הקשר להכנסה, וכמה זה עולה למשק

הדוח משרטט קשר חד וברור בין רמת ההכנסה לבין ביטחון תזונתי. בחמישון התחתון כמעט מחצית ממשקי הבית (47.6%) חיו באי ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בלבד בחמישון העליון.

אי ביטחון תזונתי אינו נשאר בגבולות המטבח הביתי; יש לו השלכות מאקרו-כלכליות רחבות:
- פגיעה בפריון העבודה ובהשתלבות בשוק התעסוקה של עובדים החווים חסך תזונתי.
- עלייה בהוצאות מערכת הבריאות בשל מחלות כרוניות, השמנה ותת-תזונה בקרב ילדים ובוגרים.
- העמקת התלות בקצבאות רווחה והכבדה על תקציב המדינה במאות מיליוני שקלים בשנה.
- פגיעה בהון האנושי של הדור הצעיר, עם השלכות עתידיות על הישגים לימודיים ועל פוטנציאל הצמיחה של המשק.
- בביטוח הלאומי מעריכים כי כל ירידה של נקודת אחוז אחת באי ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה, בזכות צמצום עלויות בריאות ושיפור פריון העבודה.

אי נגישות למזון בריא, תופעה נפרדת אך משיקה

מלבד אי ביטחון תזונתי, הדוח סוקר גם את אי הנגישות למזון בריא, חוסר יכולת כלכלית לממן מזון שאינו מזיק לבריאות. בשנת 2024 דיווחו 26.5% ממשקי הבית, כ=963 אלף משפחות, על אי נגישות למזון בריא.

בפילוח מגזרי, שיעור משקי הבית הסובלים מאי נגישות למזון בריא גבוה במיוחד בקרב החרדים (33%) והערבים (30.8%). בקרב האוכלוסייה היהודית, חרדית ולא-חרדית, שיעור המדווחים על אי נגישות למזון בריא גבוה מהשיעור המדווח על אי ביטחון תזונתי; בחברה הערבית המצב הפוך, שיעור האי ביטחון התזונתי גבוה יותר משיעור אי הנגישות למזון בריא.

"לא רק בעיה חברתית - סוגיה כלכלית"
ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, מזהירה כי אי ביטחון תזונתי הוא אתגר רחב הרבה מעבר לשאלת הרווחה:
"אי-ביטחון תזונתי הוא לא רק בעיה חברתית אלא סוגיה כלכלית שמחייבת התערבות מערכתית. משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן מזון בריא הן משפחות עם סיכון מוגבר לתחלואה, היעדרות מעבודה והישגים לימודיים נמוכים. מדיניות ארוכת טווח בתחום זה תתרום לא רק לרווחה החברתית אלא גם לצמיחה בת קיימא של המשק כולו”.

צביקה כהן, מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, מוסיף: "החברה הישראלית צריכה לשאוף ולפעול ביתר שאת כדי לצמצם באופן מהותי ומשמעותי את אי הביטחון התזונתי בקרב ילדים ובקרב הזקנים במדינה. חברה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה פערי שוויון שמתבטאים בעלייה בצורך לנגישות למזון בריא, ועלינו לעשות הכול כדי לשפר את המצב הקיים”.

קריאה לתוכנית לאומית ויעדים מדידים

לצד הצגת הנתונים, הביטוח הלאומי קורא לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום אי הביטחון התזונתי, שתכלול בין היתר:
- הגדלת תקציבי הסיוע הישיר למזון, כמו תווי מזון, תוך פיקוח על איכות המזון.
- הרחבת תוכניות ההזנה במערכת החינוך, במיוחד באזורים מוחלשים.
- עדכון קצבאות הקיום והביטוח הסוציאלי בהתאם לעליית יוקר המחיה.
- קביעת יעדים רב-שנתיים מדידים לצמצום הפערים החברתיים ולשיפור הביטחון התזונתי.

בדוח מודגש כי ללא השקעה ממשלתית יזומה - הן ברמת הסיוע המיידי והן ברמת המדיניות ארוכת הטווח - ישראל תמשיך לשלם מחיר כלכלי וחברתי כבד על כך שמאות אלפי משקי בית אינם יכולים להבטיח לעצמם ולילדיהם גישה קבועה למזון בריא ומספק.