"ישראל בצומת קריטית": מסר חד מבכירי הביטחון והמשק
בכנס UVID 2025 שנערך זו השנה ה-13 ונחשב לכנס הכטב"מים הגדול בישראל, הציגו בכירי מערכת הביטחון והממשלה תמונת מצב מבהילה בצפון, חזון כלכלי שאפתני לעשור הבא והישגים חסרי תקדים במערך ההגנה האווירית
עמיר רפפורט ותמיר הימן, כנס UVID 2025. צילום: גלעד קוולרצ'יק חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
אזהרות ביטחוניות, תחזיות כלכליות וחשיפות מבצעיות בכנס הכטב"מים הגדול בישראל
כנס UVID 2025, בהשתתפות בכירי התעשייה הביטחונית, נציגי ממשלה, מומחי הייטק ומשקיעים מהארץ ומהעולם, הפך השנה לבמה מרכזית להצגת אתגרי הביטחון העדכניים של ישראל לצד הפוטנציאל האסטרטגי של תעשיית הכטב"מים.
בפתח דיוני הכנס התריע תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, מפני הידרדרות ביטחונית מחודשת בצפון. לדבריו, התחמשותו מחדש של חיזבאללה נמשכת ללא הפרעה, והיעדר פעולה ישראלית בשנה האחרונה יצר פער שעתיד לדרוש הכרעה משמעותית יותר בעתיד. הימן התייחס גם להתפתחויות בזירה הסורית, לשינויים ביחסי ישראל-ארצות הברית ולמאמצי הייצוב בזירה הפלסטינית - כולם מצטיירים כתהליכים בעלי השפעה מכרעת על הביטחון הלאומי.
אלינור יעקובסון, מנהלת אשכול הגנה וסייבר במנהלת צמיחה משרד הכלכלה. צלם: גלעד קוולרצ'יקלצד האתגר הביטחוני, הוצגה בכנס תמונת מצב כלכלית המעידה על פערים בין תנאי אי הוודאות לבין המשך יציבות והובלה טכנולוגית. אלינור יעקובסון, מנהלת אשכול הגנה וסייבר במשרד הכלכלה, הציגה תוכנית ארוכת טווח שנועדה להציב את ישראל בתוך עשור כאחת מחמש יצרניות הכטב"מים הגדולות בעולם. התוכנית נשענת על השקעות ממשלתיות ופרטיות, חיזוק הייצור המקומי, בניית תשתיות רגולטוריות והרחבת פעילות הכטב"ם בפריפריה - ובפרט בירוחם.
בפן המבצעי, כנס UVID שימש זירה לחשיפת נתונים נדירים על הישגי מערך ההגנה האווירית הישראלי בשנתיים האחרונות. משה פתאל, ראש מחלקת הפיתוח במנהלת חומה, דיווח על שיעורי יירוט גבוהים במיוחד של טילים בליסטיים ואיומי כטב"ם, המסתמכים על שילוב רב שכבתי של מערכות הגנה קרקעיות ואוויריות ועל שיתוף פעולה מתמשך עם ארצות הברית.
בכך ממשיך הכנס למצב עצמו כנקודת מפגש מרכזית עבור יותר מ-20 מדינות ו-100 חברות הפועלות בתחום הכטב"ם וההגנה האווירית, עם פאנלים מקצועיים, תצוגות טכנולוגיות והכרזות על שיתופי פעולה חדשים.
משה פתאל, ראש מנהלת חומה במפאת, משרד הבטחון. צילום: גלעד קוולרצ'יקבין הדברים שנאמרו בפאנלים:
"ייתכן שאנו בדרך לסבב לחימה נוסף בגזרה הצפונית, שכן לא נראה כרגע דבר המונע את התחמשות חיזבאללה מחדש", אומר האלוף במיל' תמיר הימן. "בלבנון מעדיפים את השקר הנוכחי על פני מלחמת אזרחים, אך אנו יודעים שבעתיד נצטרך לפעול בעוצמה רבה יותר. במבט לאחור על השנה החולפת, לא פעלנו נכון. הייתה הזדמנות כאשר ארצות הברית ולבנון רצו לפרק את תשתית חיזבאללה, והארגון היה חלש, אך לא נעשה דבר. אם גם בעתיד לא נפעל, אנו עלולים לחזור לקונספציית הסבבים שתוביל לערעור החוסן ולפינוי הצפון מחדש. אם קצב ההתחמשות של האויב ימשיך להיות גבוה יותר מקצב שחיקת היכולות שלו על ידי ישראל, נצטרך לבחור בין הסתגלות למצב לבין יוזמה למבצע בלבנון".
את דבריו סיים בכך ש"ברגע שממשלת ישראל תשדר בבירור שיש נתיב למדינה פלסטינית, יורש העצר הסעודי יוכל להציג לעמו הישג משמעותי ולא להצטייר כמי שמשתף פעולה עם 'מכונת המלחמה הישראלית'. ערב הסעודית אינה דמוקרטיה, והשליט אינו מעוניין להסתכן בפעולה המנוגדת לדעת רוב האזרחים".
"עד שנת 2032 ישראל תהפוך להיות אחת מ-5 יצרניות הכטב"מים המובילות בעולם ועד 2045 היא תייצא לעולם בהיקף של טריליון דולר. זו לא מטרה. זה יעד מדיד", מעידה אלינור יעקובסון. "הכלכלה הישראלית משקפת תמונה של ניגודים, כאשר מצד אחד קיימים לחצים כבדים, סיכונים ביטחוניים ומלחמה מתמשכת, ומצד שני המשק מפגין יציבות וחדשנות שאין להן אח ורע במדינות בסדר גודל דומה. המטרה היא להגדיל את היצוא למגוון רחב של מדינות, להעלות את הפריון והתוצר, ולייצר חלוקה מאוזנת של המשאבים וההזדמנויות בין המרכז לפריפריה".
לסיום אמרה כי "לקראת שנת 2026, המיקוד עובר ליצירת מנגנוני נחיתה רכה בשווקים גלובליים, יצירת חיבורים מקומיים והבנת הרגולציה הבינלאומית... הגברת הייצור המקומי היא קריטית להפחתת התלות בספקים חיצוניים ומהווה עוגן של ביטחון לאומי וכלכלי".
"במהלך עם כלביא הייתה לנו הצלחה של יותר מ-86% אחוז ביירוטים של טילים בליסטים והפלנו למעלה מאלף כטב"מים", אמר בכנס משה פתאל. "מול האיומים של המל"טים - הייתה לנו הצלחה של למעלה 99% בזכות מערך מוטס של חיל האוויר, ושיתוף פעולה עם שותפינו האמריקאים. אנחנו לא רק מגיבים, אנחנו בונים מערך שמקדים את האיום ומייצר עליונות הגנתית. ההגנה הרב-שכבתית שלנו יודעת לתת מענה משולב לטילים בליסטיים, שיוט, רקטות וכטב"מים, ברמות דיוק ואינטגרציה חסרות תקדים".
“ישראל נמצאת בצומת קריטית היכולות קיימות, הביקוש העולמי רק גדל ועלינו לפעול לגיבוש החלטת ממשלה בנושא, אשר תגדיר כיצד תשמר מדינת ישראל את מעמדה כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הכטב"ם - עוד שנים רבות", טען אלון אונגר.








