מבקר המדינה מתריע: כשלים ביטחוניים חמורים: מהרכבת הקלה ועד מיגון מתקנים חיוניים

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום ה-2.12.26, שורה של דו״חות ביטחוניים, וקובע כי הממצאים "צריכים להדיר שינה מעיני שרי הממשלה".

הדו״חות מצביעים על ליקויים מערכתיים הנוגעים להגנת מתקנים חיוניים, היערכות הרכבת הקלה לאירוע טרור, אבטחת המידע במשרד הביטחון, ההיערכות לניהול אירוע רב־נפגעים בנמל רמון, מניעת שחיתות ביצוא ביטחוני, פיקוח על מחקרים ביולוגיים, ואף על תפקודו הפנימי של משרד הביטחון בתחום העסקת יועצים.

להלן תמונת המצב המרכזית העולה מהדו״חות:

- היערכות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן: פערי אבטחה, איוש ואי-עמידה בתקנים

- 5 שנים ללא הסכמה על תרחיש נפגעים וללא עבודת מומחים חלופית מצד משרד התחבורה

- למרות האיום המוגבר על הרכבת הקלה, משרד התחבורה לא הציג במשך חמש שנים חלופה מקצועית לתרחיש הנפגעים שקבעה רח"ל.

גם לאחר 7 באוקטובר נותרו פערי איוש חמורים במערך המאבטחים, ירידה בכשירותם ומחסור באימונים.
בנוסף: תו תקן משטרתי מחייב לתשתיות תת־קרקעיות עדיין לא הוסדר, ושילוב טכנולוגיות אבטחה מתקדמות לא קודם.

פינוי נפגעים ותקשורת בשעת חירום - ליקויים שלא תוקנו שנים

הביקורת מצביעה על מחסור בציוד קשר למד"א בתווך התת-קרקעי, היעדר תיאום בין גופי החירום והיעדר מתקן אימונים לאומי המדמה תוואי תת-קרקעי, אף שהצורך נקבע כבר ב-2016.

- מיגון המתקנים החיוניים מפני טילים ואיומים אוויריים: 0 ליקויים תוקנו

- 14 שנה אחרי הגשת הצעת חוק העורף, אין הסדרה, אין מימון, אין תוכנית

בביקורת המעקב מתברר כי מאז הדוח הקודם (2020), משרד הביטחון, צה"ל והמל"ל לא תיקנו את הליקויים המרכזיים, גם לא לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
לא בוצע מיפוי של המתקנים החיוניים, לא גובשה תוכנית עבודה למיגונם, לא נקבעו מקורות תקציביים, והדיונים הממשלתיים התעכבו חודשים ארוכים ללא הכרעה.

המל"ל לא הביא את הנושא לדיון בקבינט במשך שנים, ורק לאחר 7 באוקטובר התקיימו דיונים ראשונים, גם הם ללא הסדרה.

פיקוח לקוי על שימוש במקדמי שיווק בעסקאות יצוא ביטחוני

מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים בפיקוח על פעילות סוכנים ומתווכים בעסקאות יצוא ביטחוני:

- אין מנגנון ביקורת עיתית כנדרש

- לא קיימת בקרה על גובה עמלות

- לא הוסדרה מניעת ניגודי עניינים

- אין בקרה על תוכניות ציות למניעת שחיתות

- חלק מהעסקאות התבססו על מקדמי שיווק שנחשפו במקרה בלבד

- מדד תפיסת השחיתות בישראל ירד ל-64 נקודות בלבד (מקום 30 בעולם).

נמל התעופה רמון: פערי אבטחה, היעדר מענה רפואי, ויכולת תפקוד מוגבלת

המענה הרפואי בעיתות חירום, לא ממומן, לא מוסדר, ולא תואם הנחיות

למרות הנחיות המל"ל ומשרד הבריאות מ־2019, לא סוכם עד היום מי יתקצב את המענה הרפואי בנמל רמון.
פערים ברפואת חירום, בפיקוד ושליטה באירוע רב-נפגעים, ובאבטחת הנמל עצמו מעמידים את הציבור בסיכון ממשי.

כנמל חלופי לנתב״ג - יכולת תפקוד חלקית בלבד

שדה״ת רמון מסוגל לטפל ב-150 טיסות ביממה, רק כ-38% מקיבולת נתב"ג, ללא יכולת מלאה לטפל במטען בינלאומי.

מחקרים ביולוגיים: פיקוח חלקי, סיכונים גבוהים ואין תקנות מאז 2008

ליקויים חמורים בביטחון הביולוגי: פערים במעבדות, היעדר סקרי סיכונים והיעדר תיאום מודיעיני

מבקר המדינה מזהיר מפני סיכוני טרור ביולוגי ומציין:

22 מתוך 43 מוסדות לא הקימו ועדות פנימיות כנדרש

אין תקנות לביצוע החוק מאז 2008

אין פיקוח על פרסום מחקרים דו-שימושיים

אין רגולציה על ביולוגיה סינתטית

אין מנגנון להעברת מידע מודיעיני בין גופי הביטחון למועצה

במצב של קידמה טכנולוגית ובינה מלאכותית - מדובר באיום אסטרטגי.

אבטחת מידע במשרד הביטחון: חשיפה חמורה של מאגרים רגישים

2.84 מיליון אנשים, מידע רגיש ללא בקרה מספקת

הביקורת מצביעה על:

היעדר סקרי סיכונים ומבדקי חדירות למאגרים

מאות אלפי הרשאות שלא לצורך כולל במאגר נכי צה"ל

היעדר תיעוד, נוהל מסודר ומיפוי מלא של המאגרים

דליפות מידע שכבר התרחשו במהלך המלחמה

משרד הביטחון עלול להיקנס עד 320,000 ש"ח לכל מאגר עם כניסת תיקון 13 לחוק.

העסקת יועצים במשרד הביטחון: חריגות ענק, ללא אסטרטגיה וללא בקרה

685 יועצים (27%) הועסקו בחריגה מהכללים, חלקם מעל 10 שנים ומעל 180 שעות בחודש

הביקורת מצביעה על: היעדר אסטרטגיה כוללת להעסקת יועצים, היעדר ניהול משאבי אנוש מתכלל, 320 יועצים עם יותר מהתקשרות אחת ללא בקרה, רק 3 נשים מתוך 20 בעלי התקשרות הגבוהה ביותר, היעדר הערכת ביצועים סדורה, הוצאה של 510 מיליון ש"ח על יועצים ב־2024, היעדר בקרה פוגע בשוויון ההזדמנויות, בתחרות ובהתנהלות התקינה.

סיכום: מבקר המדינה קורא להתערבות מיידית

אנגלמן מדגיש כי הממצאים "נוגעים ישירות לביטחון אזרחי ישראל". הוא קורא לשרי הביטחון, התחבורה, הבריאות, האוצר והמערכות הרלוונטיות: לתקן מיידית את הליקויים, להסדיר חקיקה ואחריות, לקבוע תקציבים ברורים, להשלים עבודות מטה ללא דיחוי.