האוצר: ירידה גלובלית בהשקעות הזרות; ישראל שומרת על יציבות ובדרך להתאוששות

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם את הדו"ח השנתי על ההשקעות הזרות לשנת 2024, החושף תמונה של היחלשות גלובלית בהשקעות, לצד יציבות יחסית של ישראל ואף סימני התאוששות בתחילת 2025. הדו"ח סוקר את היקפי ההשקעות הנכנסות והיוצאות, שינויים רגולטוריים, הסכמי השקעות ופסקי בוררות בינלאומיים.

על פי הנתונים, זרם ההשקעות הזרות הישירות בעולם הגיע בשנת 2024 לכ-1.25 טריליון דולר, ירידה של כ-5% לעומת 2023, ומעל 19% בהשוואה ל-2022. הירידה נרשמה על רקע ריבית גבוהה, אי ודאות כלכלית והחרפת מתחים גיאופוליטיים.

מדינות ה-OECD רשמו ירידה של כ-10% ועמדו על 576 מיליארד דולר, בעוד שבמדינות ה-G20 נרשמה ירידה חדה של כ-25%. במדינות ה-G20 שאינן חברות OECD נרשמה צניחה של 71% מאז 2021 , נתון המחזק את מגמת חיפוש "מקלטי השקעה" יציבים.

השפעת המלחמה - וההתאוששות

בישראל, ההשקעות הזרות הנכנסות הסתכמו בשנת 2024 בכ-14.8 מיליארד דולר, ירידה של כ-9% לעומת 2023, בדומה לממוצע ה-OECD ומתונה משמעותית ביחס לעולם. זאת למרות השפעות המלחמה, שפגעה במיוחד בהשקעות ברבעון האחרון של 2023 וברבעון הראשון של 2024, אך בהמשך השנה נרשמה התאוששות חלקית.

הדו"ח מצביע על המשך שחיקה בהשקעות גרינפילד, כלומר השקעות של חברות זרות בהקמת פעילות חדשה בישראל. ב-2024 נרשמו רק 19 עסקאות מסוג זה, הנתון הנמוך ביותר בעשור, מה שמצביע על זהירות משקיעים בהקמת תשתיות חדשות בתקופה של אי יציבות.

מאגר העסקאות של אגף הכלכלן הראשי, המתבסס על עסקאות פומביות, מציג תמונה מורכבת יותר. עסקאות ההשקעה ב-2024 הסתכמו בכ-22.2 מיליארד דולר, ירידה של כ-33% לעומת 2023. אולם כאשר מנטרלים את עסקת הענק של אינטל מ-2023, בהיקף של כ-15 מיליארד דולר, מסתמנת עלייה של 24% בשווי העסקאות לעומת השנה הקודמת, המעידה על פעילות ערה למרות האתגרים הביטחוניים.

העסקאות הבולטות

בין העסקאות הבולטות: רכישת WalkMe על ידי SAP תמורת כ-1.5 מיליארד דולר, וכן השקעות של Energean בהיקף כולל של כ-1.9 מיליארד דולר. במשרד האוצר מציינים כי עסקאות מסוג זה תורמות לא רק להון הנכנס, אלא גם להעמקת הקשרים האסטרטגיים עם שווקים מרכזיים באירופה.

בדו"ח נרשם ריכוז גבוה בסקטור התוכנה, שהיווה כ-70% משווי העסקאות ב-2024. אחריו נמצאים מדעי החיים ואנרגיה מסורתית עם כ-10% כל אחד. אנרגיה מתחדשת, תקשורת ותחומים טכנולוגיים נוספים רשמו נתח נמוך יותר. במשרד האוצר מזהירים כי ריכוזיות כזו, למרות יתרונות ההייטק הישראלי, עלולה לייצר סיכון בעתיד.

המדינות המובילות

בחלוקת ההשקעות לפי מדינות, ארצות הברית ממשיכה להיות המשקיעה המרכזית בישראל עם 13.7 מיליארד דולר - 62% מסך ההשקעות. אחריה, בריטניה עם 3.1 מיליארד דולר, גרמניה עם 1.6 מיליארד דולר, וכן סין, שוודיה וצרפת. גם הודו וקנדה רשמו תרומה מתונה, בעוד יפן, שווייץ וסינגפור השקיעו בהיקפים נמוכים.

גם בהשקעות הישראליות בחו"ל נרשמה עלייה משמעותית: ב-2024 יצאו מהמשק הישראלי השקעות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר, עלייה של כ-30% לעומת 2023. נתון זה משקף את התרחבות פעילותן של חברות ישראליות בשווקים הגלובליים, למרות תנאי אי ודאות.

נקודת האור המרכזית בדו"ח מגיעה מראשית 2025: בחציון הראשון של השנה נרשמו השקעות זרות ישירות בישראל בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר - עלייה של 35% לעומת התקופה המקבילה ב-2024, והחציון החזק ביותר מאז 2021. עלייה זו בולטת ביחס לעולם, שבו נרשמה בתקופה זו עלייה של 15% בלבד.

במשרד האוצר סבורים כי ההסכמים החדשים להגנה על השקעות, בהם ההסכם הבילטרלי עם הודו שנחתם בספטמבר 2025, עשויים לחזק את האטרקטיביות של ישראל כיעד השקעה מרכזי. לצד זאת, ציפיות להורדות ריבית ולעלייה בהשקעות בתחומים כמו כלכלה דיגיטלית, בינה מלאכותית ומוליכים למחצה עשויות לתמוך בהמשך ההתאוששות.

באוצר מסכמים כי שילוב הנתונים הגלובליים עם ניתוח עסקאות פרטניות מאפשר להבין טוב יותר את מגמות ההשקעה המשתנות, ולגבש מדיניות שתבטיח את המשך מיצובה של ישראל כיעד מרכזי להון בינלאומי בשנים הקרובות.