״לא נפסיק לרקוד“: ספסל הנצחה קהילתי לזכר נרצחי מסיבות הנובה וה-7 באוקטובר

במרכז "אדמה טובה" הוצבה יצירה יוצאת דופן - ספסל שמספר את סיפורם של נרצחי המסיבות דרך מנדלות, גלגלי אופניים ועיגולי זיכרון שיצרו בני המשפחות.

תומר ברקאי פורסם 21.12.25 | 10:10 | עודכן 21.12.25 | 19:57

צילום פרטי, ליאורה דרור

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

במתחם "אדמה טובה" שבמושב סתריה הוצב לאחרונה ספסל הנצחה יוצא דופן, הנושא את השם "לא נפסיק לרקוד" - יצירת פסיפס קהילתית שמנציחה את נרצחי מסיבות נובה, פסיידק ומידברן, לצד קורבנות ה-7 באוקטובר.

הספסל, פרי יוזמה של האמנית ליאורה דרור, נולד מתוך כאב עמוק אך גם מתוך אמונה בכוח של יצירה קהילתית. דרור, העוסקת בפיסול ובעיקר ביצירת ספסלי פסיפס סביבתיים, הובילה את הפרויקט בשיתוף עמותת "קהילת שבט הנובה" ו"אדמה טובה" - מרחב טיפולי לנפגעי פעולות האיבה.

צילום פרטי, ליאורה דרור

הספסל עשוי מחומרים ממוחזרים, כולל צמיגים וגלגלי אופניים, ומשלב סמלים רבי משמעות: שבעה מקומות ישיבה כסמל ל-7 באוקטובר, גלגלי אופניים בגב הספסל כסמל לגלגל החיים, ודמויות רוקדות בעיצוב חזית הספסל. על המשענת מופיע המשפט "לא נפסיק לרקוד" - שהפך לסמל עבור קהילת הנובה.

35 עיגולי הנצחה, שנוצרו בידי משפחות הנרצחים, הודבקו בחלקו האחורי של הספסל - כל אחד מהם מייצג אדם, חיים שנגדעו וזיכרון שלא יישכח. בצדי הספסל שולבו לוגואים של שלוש המסיבות - נובה, פסיידק ומידברן, כמחווה לרוח החופש, האהבה והמוזיקה שליוותה את המשתתפים בהן.

לדברי דרור, הפסיפס מייצג את השלם שהתנפץ - ואת האפשרות לבנות ממנו שלם חדש דרך חיבורים אנושיים, רגישות ועשייה משותפת. לדבריה, "אין חומר שמתאר טוב יותר את מה שקרה מאשר פסיפס".

לדברי ריף פרץ, יו"ר עמותת קהילת שבט הנובה, היצירה מהווה סמל לכוח שמתגלה מתוך הכאב: "מרגש לראות כיצד יצירה הופכת למרחב של הנצחה המחבר בין כאב לתקווה, בין זיכרון לצמיחה ולהמשכיות. החזון שלנו הוא להמשיך לתמוך ולפתח יחד מתחמי ריפוי קהילתיים נוספים ברחבי הארץ, שיאפשרו נחמה, חיבור וכוח לכל מי שיגיע ויזכור."

הספסל ממוקם בלב מתחם "אדמה טובה" (רחוב החיטה 2, מושב סתריה) והוא פתוח למבקרים המעוניינים לשבת, להיזכר, ולהתחבר יחד לזיכרון הקולקטיבי.