זינוק בהשכלה האקדמית של ישראלים מאז 2008

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

רמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל ממשיכה לעלות. בשנת 2023 עמד שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בקרב בני 25-66 על 34.8%, לעומת 29.4% בשנת 2008. במקביל נרשמה ירידה חדה בשיעור חסרי ההשכלה, מ-2.4% ל-1.3%, וירידה משמעותית בשיעור בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון, מ-25.3% ל-17.5%.

על פי נתוני מרשם ההשכלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל חיו בשנת 2023 כ-4.4 מיליון תושבים בגילי 25-66. מהם 40.5% בעלי השכלה תיכונית או תעודת בגרות, 7.2% בעלי תעודה על תיכונית לא אקדמית, ויותר משליש בעלי תואר אקדמי.

בסך הכול חלה עלייה של 4.6 נקודות אחוז בשיעור בעלי השכלה על תיכונית, אקדמית ולא אקדמית יחד, מאז 2008.

הפערים המגדריים נותרו בולטים: בשנת 2023 שיעור הנשים בעלות השכלה אקדמית עמד על 40.3%, לעומת 29.1% בלבד בקרב גברים. בעוד שבקרב הגברים נרשמה מאז 2008 עלייה מתונה של 1.5 נקודות אחוז, בקרב הנשים נרשמה עלייה חדה של 9.2 נקודות אחוז. גם במספר שנות הלימוד נרשם יתרון לנשים, עם ממוצע של 13.7 שנות לימוד לעומת 13.3 בקרב גברים.

פער משמעותי בין אוכלוסיות

בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה, רמת ההשכלה של יהודים ואחרים גבוהה משמעותית מזו של הערבים. בשנת 2023 שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בקרב יהודים ואחרים עמד על 39.1%, יותר מכפול מהשיעור בקרב ערבים, שעמד על 18.8%.

עם זאת, בקרב האוכלוסייה הערבית נרשמה מגמת שיפור ברורה: שיעור בעלי ההשכלה האקדמית עלה מ-10.9% בשנת 2008, ושיעור בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון ירד מ-57.1% ל-36.9%.

גם בתוך האוכלוסייה הערבית קיימים פערים: רמת ההשכלה של ערבים נוצרים היא הגבוהה ביותר, בעוד שרמת ההשכלה של מוסלמים היא הנמוכה ביותר, בקרב נשים וגברים כאחד. בקרב נשים ערביות שיעור האקדמאיות גבוה מזה של הגברים הערבים, 23% לעומת 14.6%.

פערים בולטים נרשמו גם לפי סוג הפיקוח החינוכי. רק כ-13% מבוגרי החינוך החרדי הם בעלי השכלה אקדמית, לעומת כ-46% בקרב בוגרי החינוך הממלכתי והממלכתי דתי. מנגד, שיעור בעלי השכלה תיכונית או תעודת בגרות גבוה במיוחד בקרב בוגרי הפיקוח החרדי, ועומד על 60.9%. בתוך החינוך החרדי ניכרים פערים מגדריים חדים: 20.3% מהנשים הן בעלות השכלה אקדמית, לעומת 5.8% בלבד מהגברים.

ההשכלה - וההשפעה על השכר

נתוני הלמ״ס מצביעים גם על קשר ישיר בין השכלה להכנסה מעבודה. ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך ההכנסה הממוצעת גבוהה יותר, אך בכל רמות ההשכלה הכנסתם של גברים גבוהה מזו של נשים. הפערים אף גדלים עם העלייה ברמת ההשכלה, ובקרב בעלי תואר אקדמי עומד פער השכר הממוצע על יותר מ-11 אלף שקלים לחודש לטובת הגברים. בנוסף, נמצא כי הכנסתם של גברים גבוהה מזו של נשים גם כאשר רמת השכלתם נמוכה יותר.

מרשם ההשכלה של הלמ״ס, שעליו מבוססים הנתונים, נשען על מקורות מינהליים בישראל ובחו״ל ומכסה כ-96.3% מהאוכלוסייה בגילי 25-66. הנתונים משקפים מגמת שיפור ארוכת טווח ברמת ההשכלה בישראל, לצד פערים מתמשכים בין מגדרים, קבוצות אוכלוסייה ורקע חינוכי.