מדהים: התעופה במדינה שהצטרפה להסכמי אברהם תורמת 2.5% מהתמ״ג: 6.4 מיליארד דולר

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

דוח שפורסם על ידי ארגון התעופה הבינלאומי - יאט״א - IATA בשיתוף Oxford Economics קובע כי התחבורה האווירית תרמה בשנת 2023 לקזחסטן כ-6.4 מיליארד דולר, כ-2.5% מהתמ״ג של המדינה ותמכה בכ-191,000 משרות במשק.

המחקר מדגיש כי התרומה נובעת לא רק מפעילות ישירה של חברות תעופה ונמלי תעופה, אלא גם מהשפעות מעגליות על שרשרת האספקה והתיירות הנתמכת על ידי התעופה.

לפי הדוח, בכוח העבודה של תעשיית התעופה מועסקים כ-44.7 אלף עובדים ישירות, שיוצרים כ-2.1 מיליארד דולר של פעילות כלכלית ישירה; חברות התעופה תרמו כ-1.2 מיליארד דולר, ונמלי התעופה ושירותי ניווט כ-935.2 מיליון דולר.

תיירות הנתמכת בתעופה הוערכה כתרומה של כ-356 מיליון דולר ותומכת בכ-15,000 משרות נוספות.

הדוח מצביע גם על היקף המטען המשמעותי: כ-92,600 טון מטען אווירי טופל בנמלי התעופה הקזחיים ב-2023, נתון המבליט את התפקיד הלוגיסטי של המדינה. מבחינת תנועה נוסעים, נרשמו כ-3.1 מיליון יציאות בינלאומיות בשנת 2023, כאשר 58% מהתנועה הבינלאומית הופנתה לאירופה.

רשימת היעדים המובילים כללה מוסקבה, איסטנבול, דובאי וטשקנד.

קזחסטן. צילום: Shutterstock

בהיבט התשתיות מציין הדוח כי לקזחסטן יש 23 נמלים מסחריים, חיבור ישיר לכ-33 מדינות, פעילות של כ-36 חברות תעופה, וכ-107 נתיבים בינלאומיים חדשים שנוספו בחמש השנים האחרונות. עם זאת, בכותרות המסקנות הוא מדגיש כי הצמיחה בכמות הנתיבים והטיסות אינה מספיקה: נדרש תכנון שמטרתו לא רק נפח אלא גם יצירת ערך התאמת תדירויות, פרופיל נוסע ותמחור שיביאו לרווחיות ולתועלת מקומית.

הדוח מדגיש גם נקודות צריכה מרכזיות: אף שהמחיר הריאלי של כרטיסים בקזחסטן ירד בכ-36% בין 2011 ל-2023, אזרח מקומי נדרש בממוצע לעבוד 4.3 ימים כדי לרכוש כרטיס טיסה טיפוסי; בנוסף נמדדו כ-397 טיסות לכל 1,000 איש, מה שמצביע על נגישות אך גם על פערים שעדיין קיימים.

מסקנותיו המעשיות של הדוח קוראות למדינות ולמפעילים לנקוט במדיניות תיאום: לשלב הרחבת נתיבים עם מדיניות תיירות שמעדיפה תיירות איכותית (high-yield), להשקיע בתשתיות מטען ולפתח חבילות תיירותיות שממקסמות את הערך המקומי. כמו כן נדרשת אופטימיזציה של רשת הנתיבים כדי להפוך כיסאות ריקים בהמראות ללקוחות בעלי תרומה כלכלית.

עבור חברות תעופה ולמשק הישראלי נפתחות הזדמנויות לשיתופי פעולה תפעוליים ותעופתיים: פתיחת קווים ישירים או הסכמי codeshare/interline עם מפעילים מקזחסטן עשויה ליצור גישה לשווקי מעבר. בנוסף, עוצמת המטען מצביעה על פוטנציאל להשקעות לוגיסטיות ופתרונות e-commerce שיכולים לעניין גורמים פרטיים ישראליים.

הדוח משיב את התעופה למרכז הוויכוח הכלכלי, לא כסמל סטטוס בלבד אלא ככלי מדיניות שיכול להניע צמיחה, לתמוך בתעסוקה ולהשפיע על כיווני סחר ותיירות. השאלה הפוליטית והכלכלית הבאה היא לא רק כמה טיסות יהיו אלא איך ממירים את הקישוריות הזו לערך ממשי לכלכלה המקומית.