יותר יצואנים, פחות סחר: ערך היצוא והיבוא של ישראל ירד ב-2024  והריכוזיות גוברת

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 מצביעים על מגמה כפולה ומורכבת בסחר הסחורות של ישראל: מצד אחד, גידול חד במספר היצואנים והיבואנים; מצד שני, ירידה בערך הכולל של היצוא והיבוא והעמקה של הריכוזיות בענף.

בין השנים 2020 ל-2024 זינק מספר היצואנים ב-120.8% - מ-15,711 ל-34,695 עסקים. עם זאת, בשנת 2024 עצמה ירד ערך היצוא ב-4.9% לעומת 2023, וזאת אף שמספר היצואנים גדל ב-95.8%. גם בצד היבוא נרשמה תמונה דומה: ערך היבוא ירד ב-0.5%, בעוד שמספר היבואנים עלה ב-21.7%.

ריכוזיות גוברת בסחר

לצד הגידול במספר העסקים, נמשכת התחזקותם של השחקנים הגדולים. חמשת היצואנים הגדולים ביותר היו אחראים בשנת 2024 ל-23.2% מסך ערך היצוא - עלייה לעומת 19.8% בלבד בשנת 2020. גם ביבוא נרשמה עלייה בריכוזיות: חמשת היבואנים הגדולים ייבאו 14.3% מסך היבוא, לעומת 12.1% לפני ארבע שנים.

הפער בין מספר העסקים לבין תרומתם לערך הסחר בולט במיוחד בענפי התעשייה והחרושת. בשנת 2024, 74.1% מערך היצוא בענפים אלה בוצע על ידי יצואנים המעסיקים 250 עובדים או יותר - אף שהם מהווים רק 5% ממספר היצואנים בענפים הללו. ביבוא התמונה דומה: 67.2% מערך היבוא בענפי התעשייה והחרושת הגיע מיבואנים גדולים, המהווים 1.9% בלבד ממספר היבואנים.

סחר לפי מספר מדינות

הגידול במספר היצואנים ניכר בעיקר בקרב עסקים הפועלים מול מספר רב של מדינות. קבוצת היצואנים הסוחרת עם 10-14 מדינות הכפילה כמעט את ערך היצוא שלה מ-5.7 מיליארד דולר בשנת 2020 ל-11.6 מיליארד דולר בשנת 2024. במקביל, ערך היבוא הכולל בשנים אלו עלה ב-29.4%.

ענפי התעשייה והחרושת ממשיכים להוביל את היצוא הישראלי, עם 74.1% מסך היצוא בשנת 2024, לעומת 72.3% בשנת 2023. אחריהם בולט ענף המסחר הסיטוני והקמעוני, כולל תיקון כלי רכב. גם ביבוא, ענפי התעשייה והחרושת והמסחר הסיטוני והקמעוני מהווים את עיקר הפעילות.

תמונת עומק של הסחר

בלמ"ס מציינים כי הנתונים מבוססים על הצלבת נתוני המכס עם מרשם העסקים, ומאפשרים בחינה של הסחר הבין לאומי מנקודת מבט עסקית , לפי גודל העסק, מספר המדינות שאיתן הוא סוחר ורמת הריכוזיות. הנתונים אינם כוללים יבוא ביטחוני או סחר עם הרשות הפלסטינית.

בשורה התחתונה, שנת 2024 מדגישה את הפער בין התרחבות מעגל העסקים הפועלים בסחר לבין המשקל הכבד שממשיכים להחזיק מספר מצומצם של שחקנים גדולים , פער שעשוי להשפיע על התחרותיות, עמידות הסחר והשתלבות ישראל בשרשראות הערך הגלובליות.