אסטרונאוטית חושפת: "התגובות הקשות שקיבלתי אחרי טיסת הנשים לחלל הכניסו אותי לדיכאון"
הטיסה המפורסמת של חברת Blue Origin עם צוות נשים בלבד, בהן הזמרת קייט פרי ואשתו של בעלי החברה, ג'ף בזוס, הייתה רגע היסטורי, אך גם רגע של שפל מבחינתה של אחת המשתתפות, האסטרונאוטית אמריקאית-וייטנאמית ששיתפה בתגובות הפוגעניות שספגה ברשת: "זאת היתה מתקפה שהמוח האנושי לא התפתח להתמודד איתה"
טיסת הנשים לחלל. צילום: Blue Origin חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
“כשגייל קינג התקשרה לבדוק לשלומי אחרי הטיסה, אמרתי לה שהדיכאון שלי עשוי להימשך שנים. עוד חלום שהפך לסיוט", כך משתפת בגילוי לב אמיץ, האסטרונאוטית האמריקאית-וייטנאמית, אמנדה נגוי (Amanda Nguyen), מדענית וחוקרת בתחום ביואסטרונאוטיקה, שהתלוותה לטיסה ההיסטורית של חברת Blue Origin עם צוות נשים בלבד.
בחודש אפריל 2025 שיגרה חברת Blue Origin, שבבעלות מייסד אמאזון, ג'ף בזוס, טיסה תת-מסלולית היסטורית בשם NS-31, שכללה צוות של שש נשים בלבד. פרט לאמנדה נגוי, הצוות כלל גם את: לורן סאנצ'ז, רעייתו של בזוס; הזמרת קייטי פרי; העיתונאית והמגישה האמריקאית, גייל קינג; קירייין פלין, מפיקת קולנוע; ו-איישה בואו, מהנדסת טילים לשעבר ויזמת.
בעקבות הטיסה, אמנדה נגוי הפכה לאישה הווייטנאמית הראשונה שהגיעה לחלל (דרך טיסה זו).
ראשונה מימין האסטרונאוטית אמנדה נגוי. צילום: Blue Origin נגוי שיתפה את 900 אלף העוקבים שלה באינסטגרם בפוסט שהעלתה השבוע, כי הביקורת הציבורית והתקפות באונליין גרמו לה כאמור לדיכאון קשה אחרי האירוע. היא סיפרה כי התקפת השיימינג והטרולינג (מונח מהאינטרנט שמתאר פעולה של פרסום הודעות פוגעניות, מעליבות או מטרידות), הפכו את הישגיה המקצועיים לקשים לעיכול והובילו לתקופה של שבר רגשי. "כל מה שעליו עבדתי בתור מדענית, במחקר שלי על בריאות נשים, השנים שהתאמנתי לרגע הזה, הניסויים שניהלתי בחלל, ההיסטוריה שנכתבה כאישה הווייטנאמית הראשונה בחלל, הכל קבור תחת מפולת של Misogyny (שנאה, זלזול או דעות קדומות כלפי נשים)".
עוד כתבה בפוסט, “זאת היתה מתקפה שהמוח האנושי לא התפתח להתמודד איתה. הרגשתי כמו 'נזק לוואי', ורגע הצדק שלי נאנס. לא עזבתי את טקסס במשך שבוע, לא יכולתי לקום מהמיטה. חודש לאחר מכן, כשעובד בכיר ב-Blue Origin התקשר אלי, נאלצתי לנתק כי לא יכולתי לדבר בגלל הדמעות שלי".
יחד עם זאת, היא הביעה תודה ותובנות חיוביות: “עברו כבר 8 חודשים מאז, ואני שמחה שהערפל של האבל מתחיל להתפוגג. וייאטנם הצילה אותי. החברים שלי שביקשו לבדוק איך אני, הצילו אותי. אהבת הקהילה שלי הצילה אותי. כולכם הצלתם אותי. אני מעריכה את האנשים שלקחו זמן להאיר את המחקר שלי, האקטיביזם שלי, ואת הסיפור שלי כדי שלא ייטמן".








