זה לא נדמה לכם: הגשמים בישראל הפכו עוצמתיים הרבה יותר - ועכשיו זה מוכח

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

גם אתם חושבים שהגשמים בישראל נעשו עוצמתיים הרבה יותר? עכשיו מתברר שאתם לא טועים - וזה גם מוכח מחקרית.

מִנהלת ההיערכות לשינוי אקלים הגישה אתמול (31.12.25) לממשלת ישראל דוח ייעודי העוסק בעלייה בעוצמות הגשם בישראל. את הכנת הדוח הובילו המשרד להגנת הסביבה והשירות המטאורולוגי הישראלי, והוא הוגש על רקע אירועי הגשם החריגים שנרשמו בשבועות האחרונים.

מהדוח עולה כי אף שמספר ימי הגשם הכולל וכמות המשקעים השנתית צפויים לרדת, חלה עלייה ברורה בתדירות ובעוצמה של אירועי גשם קצרים ואינטנסיביים, בעיקר במישור החוף ובמרכז הארץ. אירועים שבעבר נחשבו נדירים והוגדרו כאירועי קיצון של אחת ל-50 או ל-100 שנה, מתרחשים כיום בתדירות גבוהה יותר.

עד כמה זה חזק?

על פי הממצאים, נרשמת עלייה של כ-26% עד 40% בעוצמות הגשם בפרקי זמן של כ-60 דקות, בהתאם לתרחיש התחזית המחמיר. מגמות אלו מגבירות את הסיכון להצפות, שיטפונות, נגר עילי ומפולות קרקע, במיוחד באזורים עירוניים צפופים ובאזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

צילום: SHUTTERSTOCK

הדוח מבוסס על ניתוחים עדכניים של השירות המטאורולוגי ונשענים על סדרות נתונים ארוכות טווח, מפות עוצמות גשם ברזולוציה גבוהה ומודלים אקלימיים עדכניים, ומדגישים כי עוצמות הגשם מהוות גורם סיכון מרכזי שיש להביא בחשבון בתכנון ובהיערכות.

אז מה עושים?

בפרק ההמלצות מדגיש הדוח כי ההתמודדות עם גשמים קצרים וחזקים מחייבת שילוב של מספר כלים ולא פתרון נקודתי.

בין ההמלצות: שמירה על שטחים פתוחים וטבעיים המסוגלים לספוג מים, תכנון עירוני מותאם הכולל שטחי חלחול והימנעות מבנייה באזורים מועדים להצפות, חיזוק ושדרוג תשתיות ניקוז והקמת מתקנים לאגירה ולהאטת זרימת מים.

לצד זאת, מודגשת חשיבות השימוש בכלים רגולטוריים וכלכליים להפחתת נגר עילי כבר בשלב התכנון, והפעלת מערכות ניטור ומידע שיתמכו בקבלת החלטות בזמן אמת.

הדוח מבחין בין היערכות בציר החירום להיערכות בציר התשתיות. בציר החירום מודגשת החשיבות בחיזוק מוכנות הרשויות וגופי החירום, המשך פיתוח מערכות התרעה מוקדמת, הגדרת נוהלי פעולה ברורים וחיזוק התיאום הבין־משרדי.

בציר התשתיות ממליץ הדוח על מעבר לתכנון ארוך טווח, הטמעת תחזיות אקלימיות עדכניות במערכות ניקוז, התאמת תשתיות קיימות לתרחישי קיצון עתידיים ושילוב פתרונות מבוססי טבע.

עוד נקבע כי יש לעדכן באופן מיידי את בסיסי הנתונים לחישובי נגר ולהאריכם עד לשנת 2024, במקום להסתמך על נתונים שנאספו עד לשנת 2014 בלבד. לדברי מחברי הדוח, רק שילוב בין היערכות חירום אפקטיבית להשקעה שיטתית בתשתיות מותאמות אקלים יאפשר לצמצם סיכונים, להפחית נזקים ולהגביר את החוסן הלאומי נוכח שינויי האקלים.