מחקר חדש של נאס"א: מטאוריטים לא הביאו את רוב המים לכדור הארץ

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מחקר חדש של נאס"א על קרקע הירח מבהיר את ההיסטוריה של פגיעות מטאוריטים בירח ואת מועד הגעת המים. הממצאים מציבים גבולות עליונים לכמות המים שמטאוריטים יכלו לספק לכדור הארץ מאוחר יותר בהיסטוריה שלו.

מחקרים קודמים הראו שמטאוריטים יכלו להיות מקור משמעותי למים בכדור הארץ, כאשר הם פגעו בכדור הארץ בשלבים המוקדמים של התפתחות מערכת השמש. במאמר שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences, החוקרים בראשות טוני גארגאנו, עמית פוסט-דוקטורט ב-NASA Johnson Space Center וב-Lunar and Planetary Institute (LPI) בהיוסטון, השתמשו בשיטה חדשה לניתוח הפסולת האבקית שמכסה את פני הירח, המכונה Regolith. הם גילו שמטאוריטים שפגעו כ-4 מיליארד שנים לפני זמננו, יכלו לספק רק חלק קטן מהמים בכדור הארץ.

עוד על פי נאס"א, הירח משמש כאוסף עתיק של ההיסטוריה של פגיעות במערכת כדור-הירח לאורך מיליארדי שנים. "בעוד שכדור הארץ עם קרומתו הדינמית ומזג האוויר מוחק עדויות כאלו, דגימות הירח שומרות עליהן. עם זאת, התיעודים אינם קלים לניתוח. שיטות מסורתיות הסתמכו על ניתוח יסודות שאוהבים מתכות. יסודות אלו יכולים להיות מעורפלים עקב פגיעות חוזרות בירח, מה שמקשה לפענח ולשחזר מה היה בתוכנו של המטאוריט המקורי".

הדגימות שנבדקו במחקר זה הגיעו מאזורים ליד קו המשווה בצד הירח הפונה לכדור הארץ, שם נחתו כל שש משימות אפולו. הסלעים והאבק שנאספו לפני יותר מ-50 שנה ממשיכים לחשוף תובנות חדשות, אך מוגבלים לחלק קטן של הירח. דגימות שיובאו במשימת Artemis הצפויה, יפתחו דלת לדור חדש של גילויים במשך עשרות שנים.

"כאן נכנסים איזוטופי חמצן משולשים, 'טביעות אצבע' מדויקות ביותר שמנצלים את העובדה שחמצן, היסוד הדומיננטי בסלעים לפי מסתם, אינו מושפע מפגיעה או כוחות חיצוניים אחרים. האיזוטופים מאפשרים הבנה ברורה יותר של הרכב המטאוריטים שפגעו במערכת כדור-הירח. מדידות האיזוטופים הראו שכ-1% מהמסה של הרגלית הכילה חומר ממטאוריטים עשירים בפחמן, שהותאמו חלקית לאדים בעת פגיעתם בירח. שימוש במאפיינים ידועים של מטאוריטים אלו אפשר לחוקרים לחשב את כמות המים שהם נשאו", כך נאס"א.

לדברי החוקר גארגאנו, "הרגלית הירחית היא אחד המקומות המעטים שבהם עדיין אפשר לפרש רשומה אינטגרטיבית בזמן של מה שפגע בשכונת כדור הארץ במשך מיליארדי שנים. טביעת האצבע של איזוטופי החמצן מאפשרת לנו לשלוף את אות הפגיעה מתוך תערובת שנמסה, התאדה ועובדה מחדש אינספור פעמים. הממצאים משפיעים על ההבנה שלנו לגבי מקורות המים בכדור הארץ ובירח. המים המצטברים במודל מהווים רק אחוז קטן ממי האוקיינוסים של כדור הארץ. משמעות הדבר היא שההשערה שמטאוריטים עשירים במים סיפקו את רוב המים בכדור הארץ, קשה לאישור".

המחבר המשותף ג'סטין סימון, מדען פלנטרי ב-NASA Johnson Astromaterials Research and Exploration Science Division הוסיף ואמר כי "הממצאים שלנו אינם אומרים שמטאוריטים לא סיפקו מים. הם אומרים שהרשומה ארוכת הטווח של הירח מקשה מאוד על ההשערה שמטאוריטים מסופקים מאוחר היו המקור העיקרי למי אוקיינוס כדור הארץ".

"הערך של הירח שהוא נותן לנו אמת מהקרקע: חומר פיזי שאפשר למדוד במעבדה ולהשתמש בו כדי לאשש מה שאנחנו מסיקים מנתוני לוויין וטלסקופים. אני לא יכול לחכות לראות מה הדגימות של ארטמיס ילמדו אותנו ואת הדור הבא על מקומנו במערכת השמש", אמר גארגאנו.