תקיפה באיראן? נושאת המטוסים אברהם לינקולן האמריקאית הגיעה לים התיכון. מה ידוע על ענקית הקרב?

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

האם התקיפה באיראן קרובה? נושאת המטוסים האמריקאית על שמו של נשיא ארה"ב ה-16 - אברהם לינקולן, הגיעה אתמול (26 בינואר 2026) למזרח התיכון, בליווי ספינות מלחמה.

מה אנחנו יודעים על נושאת המטוסים האימתנית הזו USS אברהם לינקולן (CVN-72)? נמל הבית שלה הוא בסן דייגו, קליפורניה. זוהי נושאת המטוסים החמישית מסדרת נימיץ של ארצות הברית, והיא הספינה השנייה בצי האמריקאי הנושאת את שמו של הנשיא לינקולן.

המאפיינים הטכניים שלה בלתי נתפסים: אורכה: 332.85 מטרים. רוחבה: 40.84 מטרים כאשר קצה סיפון הטיסה רחב יותר - 76.8 מטרים. משקלה: כ-100,000 טון במעמס מלא. מהירות שיוט מירבית: מעל 30 קשרים שהם כ-56 קמ"ש. כוח הנעה: שני כורים גרעיניים ו-4 מדחפים. כמות המטוסים על סיפונה: בדרך כלל מעל 65 מטוסים ומסוקים. ומספר הצוות שהיא נושאת עומד על אלפים (המספר משתנה לפי הפריסה).

צילום: shutterstock

נושאות מטוסים הן מרכז הכובד של הכוחות הימיים של ארה"ב, והן מיישמות את הנחיות ראש אגף המבצעים הימיים: מוכנות מתמדת, פעילות קדמית ולחימה. "כנושאות המלחמה הגדולות בעולם, נושאות מטוסים מסדרת נימיץ תומכות ומפעילות כלי טיס המבצעים תקיפות נגד מטרות באוויר, בים וביבשה המאיימות על חופש השייט, ומבצעות פעולות הקרנת עוצמה מתמשכות לתמיכה בכוחות ארצות הברית ובכוחות הקואליציה. נושאת המטוסים וקבוצת התקיפה שלה, עוסקות גם בפעולות ביטחון ימי, במטרה לסכל איומים על ספנות מסחרית ולמנוע שימוש בימים לטרור ולפיראטיות. בנוסף, נושאות מטוסים מספקות יכולות ייחודיות למענה לאסונות ולסיוע הומניטרי", כך מסבירים בחיל הים האמריקאי.

עוד על פי חיל הים האמריקאי, "ארצות הברית הפכה מעורבת יותר ויותר בענייני כלכלה וביטחון עם שאר העולם. כלכלת ארה״ב וביטחונה תלויים בהגנה על אינטרסים מעבר לים ובקידום שלום ויציבות עולמיים. נוכחות קדמית של קבוצות התקיפה של נושאות מטוסים וקבוצות נחיתה מאפשרת לארצות הברית להשיג זאת. קבוצת התקיפה של נושאות מטוסים פועלת במים בינלאומיים ואינה זקוקה לאישור ממדינות מארחות לנחיתה או לטיסות מעל שטחן".

"נושאות מטוסים הן שטח ריבוני אמריקאי שיכול לשוט בכל מים בינלאומיים, ורוב פני כדור הארץ הם מים. תכונה זו אינה נעלמת מעיני מקבלי ההחלטות הפוליטיים, שמשתמשים בנושאות המטוסים ככלי דיפלומטי עוצמתי, לחיזוק בריתות או למענה למשבר. כמו שאמר הנשיא לשעבר ביל קלינטון בביקור על USS Theodore Roosevelt: 'כשנשמעת ידיעה על משבר בוושינגטון, אין זה מקרה שהשאלה הראשונה שמגיעה לכולם היא: איפה נושאת המטוסים הקרובה ביותר?'".

צילום: shutterstock

קצת על ההיסטוריה של נושאת המטוסים USS Abraham Lincoln

בנייתה החלה בנובמבר 1984 בווירג'יניה ובנובמבר 1989 הוכנסה לשירות. לאחר סדרת ניסויי קבלה ותפעול ראשוניים, הספינה יצאה מנורפוק שבווירג'יניה בספטמבר 1990 וסיירה סביב דרום אמריקה לפני שהגיעה לאלאמידה, קליפורניה.

פריסת הספינה במאי 1991 הייתה במקור בתגובה לסיפוח כווית על ידי עיראק, אך הוסטה במקום זאת לתמיכה בפעולות פינוי בעקבות התפרצות הר הגעש פינטאבו באי לוזון, שבפיליפינים. מבצע Fiery Vigil היה הפינוי האזרחי הגדול ביותר בזמן שלום של חיילים ומלוויהם. הספינה הובילה ארמדה בת 23 ספינות שהעבירה כמעט 45,000 אנשים מנמל הצי בסוביק ביי לנמל סבו בפרובינציית ויסיאס. לאחר מכן, הגיעה הספינה למפרץ הערבי, שם סיפקה טייסת האוויר הנלוות (Carrier Air Wing – CVW 11) סיורי לוחמה אווירית, סיור ותמיכה במבצעים אוויריים מעל כווית ועיראק במבצע Desert Storm למשך שלושה חודשים.

ביוני 1993 פרסה לינקולן למפרץ הערבי לתמיכה ב‑Operation Southern Watch, האכיפה של "אזור אסור לטיסה" בדרום עיראק תחת הסנקציות של האו״ם. באוקטובר 1993 נשלחה לחופי סומליה לסייע בפעולות הומניטריות של האו״ם, כאשר טייסת האוויר ביצעה סיורים מעל מוגדישו במסגרת Operation Restore Hope.

באפריל 1995 פרסה שוב למפרץ הערבי לתמיכה ב‑Operation Southern Watch ו‑Vigilant Sentinel. לאחר חזרתה, יצאה מאלמידה לפוג'ט סאונד נייבל שיפיארד בברמרטון, וושינגטון, לעבור שנה שלמה של שיפוץ כולל. הספינה חזרה לאברט, וושינגטון ב‑8 בינואר 1997 ושירתה שם עד שעברה לנורפוק, וירג׳יניה, ב‑2012.

ביוני 1998 פרסה לינקולן בפעם הרביעית לתמיכה ב‑Operation Southern Watch, וביקרה בפורט ופרת' והוברט באוסטרליה. לאחר מכן השתתפה ב‑Fleet Week 1999 בסן פרנסיסקו, ביקרה בסנטה ברברה, קליפורניה, ובוויקטוריה, בריטיש קולומביה, לפני שהשתתפה בתרגיל RIMPAC 2000 מול איי הוואי.

באוגוסט 2000 יצאה הספינה עם Carrier Air Wing CVW-14 לפריסה החמישית למפרץ הערבי, ושהתה שם יותר מ‑100 ימים לתמיכה ב‑Operation Southern Watch ובפעולות חיסול ימי. בעקבות ביצועי הספינה קיבלה קבוצת התקיפה את Navy Meritorious Unit Commendation.

ביולי 2002 פרסה לינקולן למים מוכרים, אך בעולם שונה של לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001, לתמיכה ב‑Operations Enduring Freedom ו‑Southern Watch, והפריסה התארכה לתמיכה נוספת ב‑Operation Iraqi Freedom. הפריסה הסתיימה במאי 2003 עם ביקור היסטורי של הנשיא ג׳ורג׳ ו. בוש.

לאחר שיפוצים ב‑Bremerton, וושינגטון, ביקרה הספינה בוויקטוריה, בריטיש קולומביה, והייתה הראשונה בנושאות המטוסים האמריקאיות שיצאה לפריסה מוקדמת ב‑אוקטובר 2004 עם CVW-2, שמונה חודשים לפני המועד המתוכנן. לאחר סופת הצונאמי בדרום-מזרח אסיה בדצמבר, הופנתה לתמיכה במבצע Unified Assistance, והעבירה סיוע חיוני והצילה חיי אלפים. הספינה נשארה באוקיינוס השקט המערבי וביקרה בהונג קונג ובסינגפור לפני שחזרה הביתה במרץ 2005.

ביום פריסה בפברואר 2006, עם CVW-2 לאוקיינוס השקט המערבי, ביצעה הספינה אימונים ותרגילים כולל RIMPAC 2006, תרגיל משותף עם כוחות ברית ומדינות שותפות, ותרגילי חילופי פעולה עם חיל הים היפני וקוריאה הדרומית, וכן הייתה חלק מקבוצות התקיפה בתרגיל Valiant Shield. במהלך פריסה זו ביקרו אנשי הצוות בהונג קונג, סינגפור, ססבו ביפן, ולינקולן הייתה הראשונה בעגינה בצד הרציף ב-Laem Chabang, תאילנד.

לאחר ביקור בפנל הרבר, הוואי, הספינה העבירה את רוב טייסות CVW-2 לסן דייגו ב‑4 באוגוסט, וחזרה לאברט ב‑8 באוגוסט 2006. לאחר מכן נכנסה לפוג'ט סאונד נייבל שיפיארד לשיקום, שכלל שדרוגים והתקנות רבות, כולל שינוי מקיף במפרשי ההאנגאר, החלפת ארבעת המדחפים, מודרניזציה של סיפון הטיסה ושדרוג מערכות המחשב.

לאחר סיום השיפוץ בינואר 2010, חזרה הספינה לאברט והחלה אימונים והסמכות לפריסה ב‑2010, שתמכה ב‑Operation Enduring Freedom ו‑Operation Iraqi Freedom, לצד פעולות ביטחון ימי ופעולות קואליציה באזור אחריות צי 5.