ישראל בתחתית ה-OECD: אזרחי המדינה חשים שאין להם השפעה על מדיניות הממשלה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

תחושת היכולת של אזרחי ישראל להשפיע על מדיניות הממשלה נמוכה משמעותית בהשוואה לרוב מדינות ה־ OECD כך עולה מנתונים חדשים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת סקר מיומנויות הבוגרים הבין־לאומי PIAAC לשנים 2023-2022.

על פי הנתונים, 62% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 16-65 חשים כי יש להם השפעה מועטה על מדיניות הממשלה, בעוד רק 11% בלבד מדווחים על תחושת השפעה רבה.

במדד הכמותי, הנע בין 0 (אין כלל השפעה) ל־10 (השפעה רבה), קיבלה ישראל ציון ממוצע של 2.8, הממקם אותה במקום ה־23 מתוך 31 מדינות, מתחת לממוצע מדינות ה־OECD.

בלמ"ס מציינים כי: “תחושת ההשפעה על מדיניות הממשלה בישראל נמוכה מזו שברוב מדינות ה־OECD”.

לשם השוואה, המדינה שדורגה ראשונה היא שווייץ עם ציון ממוצע של 5.6, ואילו קרואטיה סוגרת את הרשימה עם ציון של 2.0.

פערים מגדריים ואתניים בולטים

הנתונים מצביעים על פער מגדרי מובהק: גברים בישראל מדווחים על תחושת השפעה גבוהה מעט מזו של נשים – 3.0 לעומת 2.7 בהתאמה. פערים אלה דומים למגמה הכללית במדינות ה־OECD, אם כי בישראל הם בולטים יותר.

עם זאת, הפער החריף ביותר נמצא בין יהודים לערבים. לפי הסקר,

“הממוצע בקרב הערבים (4.3) גבוה משמעותית מזה שבקרב היהודים (2.4)”.

עוד עולה כי כ-20% מהערבים בישראל חשים שיש להם השפעה רבה על מדיניות הממשלה, לעומת כ־9% בלבד בקרב היהודים. מנגד, כ-69% מהיהודים מדווחים על תחושת השפעה מועטה, לעומת כ־39% בלבד בקרב הערבים.

דתיות, מחוז ואשכול חברתי-כלכלי

בקרב האוכלוסייה היהודית, נמצאה תחושת השפעה גבוהה יותר בקרב דתיים ומסורתיים לעומת חילונים וחרדים. כך למשל, 13% מהדתיים ו-14% מהדתיים־מסורתיים חשים השפעה רבה, לעומת 7% בלבד מהחילונים ו-8% מהחרדים.

גם מקום המגורים משפיע: תחושת ההשפעה גבוהה יותר במחוזות הצפון, ירושלים וחיפה, ונמוכה יותר במחוזות המרכז, תל אביב והדרום. בקרב האוכלוסייה הערבית בולט במיוחד מחוז הדרום, שבו נרשמה תחושת ההשפעה הגבוהה ביותר.

ממצא חריג: השכלה ומיומנויות גבוהות , פחות השפעה

אחד הממצאים החריגים והמדאיגים ביותר בדו"ח נוגע להשכלה ולמיומנויות. בניגוד למגמה המקובלת במדינות ה־OECD, שבה ככל שרמת ההשכלה והמיומנויות עולה, כך עולה גם תחושת ההשפעה, בישראל נמצא דפוס הפוך.

לפי הלמ"ס: “ישראל היא המדינה היחידה מהמשתתפות בסקר שבה לבעלי השכלה גבוהה יש תחושת השפעה על הממשלה פחותה מזו של בעלי השכלה נמוכה”.

כך, כ-66% מבעלי ההשכלה הגבוהה בישראל מדווחים על תחושת השפעה מועטה, לעומת 57% בלבד בקרב בעלי השכלה מתחת לתיכונית. ישראל מדורגת במקום השני אחרי קרואטיה בשיעור המשכילים החשים חוסר השפעה.

גם בקרב בעלי מיומנויות גבוהות, באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי, נמצאה בישראל תחושת השפעה נמוכה יותר מזו של בעלי מיומנויות נמוכות, בפער הגדול ביותר מבין כל המדינות שנבדקו. תופעה דומה, אך מתונה יותר, נמצאה רק בפולין ובהונגריה.

סקר מיומנויות הבוגרים PIAAC נערך על ידי ארגון ה־OECD ו כולל 31 מדינות. הוא בוחן את רמת השליטה של בני 16-65 בשלוש מיומנויות יסוד קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות אדפטיבי וכן שאלות רקע, ובהן תחושת ההשפעה על מדיניות הממשלה. בישראל נערך הסקר בין ספטמבר 2022 ליולי 2023, בעברית ובערבית.

בלמ"ס מדגישים כי תחושת ההשפעה הפוליטית, או “חוללות פוליטית”, היא מרכיב מרכזי בתפקוד דמוקרטי: “אנשים שמרגישים שביכולתם להשפיע פוליטית נוטים יותר להשתתף בבחירות ובדיון הציבורי, ובכך לחזק את המוסדות הדמוקרטיים”.