880 אלף ילדים עניים: דוח העוני - תמונת עומק מטרידה של ישראל

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

העוני בישראל ממשיך להעמיק, ובעיקר בקרב ילדים. דוח העוני הרשמי של הביטוח הלאומי לשנת 2024, שפורסם היום, מציג תמונת מצב מדאיגה של החמרה מתמשכת במצבם הכלכלי של משקי בית רבים, על רקע המלחמה, יוקר המחיה והאטה בצמיחה הכלכלית.

על פי הדוח, בשנת 2024 חיו בישראל כ-2 מיליון עניים, בהם כ-880 אלף ילדים, יותר מרבע מכלל הילדים בישראל. שיעור עוני הילדים הגיע ל-28%, עלייה לעומת 27.6% בשנת 2023. בהשוואה בינלאומית, ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD בשיעור תוחלת העוני בקרב ילדים, אחרי קוסטה ריקה.

“המלחמה החריפה את הבעיה , לא יצרה אותה”

צביקה כהן, מ״מ מנכ״ל הביטוח הלאומי, מזהיר כי מדובר במגמה עמוקה ומתמשכת:
“כשמסתכלים בראייה רב שנתית העוני בישראל ‘שומר’ על יציבות. המלחמה ויוקר המחייה של השנים האחרונות החריפו את הבעיה ולא יצרו אותה. ללא השקעה ממוקדת בילדים, משפחות צעירות ושירותים חברתיים , העוני בישראל ימשיך לעבור מדור לדור”.

לדבריו, הדוח ממחיש את תפקידה הקריטי של המדינה: “הדוח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי - הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי, כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית”.

קו העוני עלה, אבל לא הדביק את יוקר המחיה

תוחלת העוני הכללית בישראל נותרה כמעט ללא שינוי. בקרב נפשות נרשמה עלייה קלה מ-20.6% ל-20.7%, ובקרב משפחות נרשמה ירידה קלה מ-20.2% ל-20.0%.

קו העוני לנפש תקנית עמד בשנת 2024 על 3,547 שקל, עלייה של 229 שקל לעומת 2023. קו העוני לזוג עמד על 7,095 שקל, ולזוג עם שלושה ילדים, 13,303 שקל.

למרות העלייה הנומינלית וההריאלית בהכנסות, הדוח מצביע על כך שהשיפור אינו מונע את ההידרדרות החברתית, במיוחד בקרב משפחות עם ילדים.

פגיעה בהון האנושי של הדור הבא

בביטוח הלאומי מזהירים כי עוני ילדים אינו רק נתון כלכלי, אלא פגיעה ארוכת טווח בחברה כולה. 28% מילדי ישראל חיים בעוני, מצב שמוביל לפגיעה בהישגים לימודיים, בבריאות וביכולת ההשתכרות העתידית.

סמנכ״לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר, מדגישה: “דוח העוני מדגיש יותר מכל את החשיבות של רשת ביטחון סוציאלית ומענה לירידה בהכנסות הציבור, בוודאי לאחר השפעות המלחמה ויוקר המחייה. הנטל הכלכלי אינו שוויוני והוא כבד יותר באוכלוסיות שממילא מצבן קשה”.

לדבריה, “ממדי העוני והאי-שוויון מהווים אתגר חברתי ממשי. השקעה בחינוך, השתלבות בתעסוקה, שכר הולם ועידוד צמיחה , תביא לצמצום פערים ולחברה מתוקנת”.

מחיר המלחמה: מילואים, פינוי ופגיעה בפרנסה

משפחות עם ילדים נפגעו באופן ישיר ממחיר המלחמה: היעדרות הורים משוק העבודה בשל מילואים, פינוי יישובים, פיטורים, פגיעה בעסקים קטנים ובעצמאים.

בביטוח הלאומי מציינים כי תשלומי העברה ומענקים מנעו החמרה דרמטית עוד יותר: ללא התערבות המדינה, תחולת העוני הייתה מזנקת ל-31.5%, ובקרב משפחות - ל-34.5%.

אי ביטחון תזונתי: יותר ממיליון ילדים

לצד נתוני העוני הרשמיים, הדוח מצביע על מצוקה רחבה אף יותר: 28.1% מהישראלים חיים באי ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות, בהם כמיליון ילדים. כ-26% מהאוכלוסייה אינם מצליחים לממן מזון בריא. עם זאת, מדובר בירידה לעומת 2023, אז עמד השיעור על 33.4%.

פערים חברתיים וגיאוגרפיים חריפים

65.1% מהעניים בישראל מגיעים מהפריפריה ומאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר משפחות ערביות וחרדיות, כמעט פי שניים מחלקן באוכלוסייה הכללית. למרות ירידה קלה בתחולת העוני במגזרים אלה, הפערים נותרו עמוקים.

גם בחלוקה גיאוגרפית נרשמים פערים חדים: במחוז ירושלים תחולת העוני במשפחות הגיעה ל-36.5%, בצפון ל-21.6% ובדרום ל-22.3%. מנגד, במחוזות תל אביב והמרכז נרשמו שיעורים נמוכים מהממוצע.

לא סוגרים את החודש, מוותרים על בריאות

הדוח חושף את עומק הקושי היומיומי: 27.8% ממשקי הבית בישראל אינם מצליחים לממן את כל ההוצאות החודשיות. 9% מוותרים על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, ו-4.7% מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים. בקרב החברה הערבית והחרדית הנתונים חמורים במיוחד, כמעט מחצית מהמשפחות הערביות וכ-29% מהמשפחות החרדיות לא מצליחות לסגור את החודש.