בניגוד לחשש: הבינה המלאכותית לא גרמה לפיטורים בהייטק ב-2025
סקר של רשות החדשנות וחברת צבירן, המייצג כ-80% מעובדי ההייטק בישראל, מצביע על חדירה עמוקה של הבינה המלאכותית לליבת פעילות החברות, אך מעלה כי בשלב זה השפעתה הישירה על גיוסים ופיטורים בענף נותרת מוגבלת, וכי עיקר השינויים בשוק העבודה נובעים משיקולי התייעלות ומצב עסקי
צילום: Shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
סקר רשות החדשנות: ה-AI כבר בליבת ההייטק - אך לא גורם לפיטורים נרחבים
בעוד השיח הציבורי והתקשורתי סביב הבינה המלאכותית מתמקד בשאלות של החלפת עובדים, פיטורים נרחבים וטלטלה דרמטית בשוק העבודה, סקר מעסיקים חדש של רשות החדשנות מצייר תמונה מורכבת, שקולה ומתונה בהרבה. על פי ממצאי הסקר, שבוצע בדצמבר 2025 על ידי חברת Zviran, הבינה המלאכותית כבר מוטמעת באופן עמוק בפעילותן של חברות ההייטק בישראל, אך בשלב זה השפעתה הישירה על היקף התעסוקה בענף נותרת מוגבלת.
הסקר כלל 263 מעסיקים, מתוכם 192 חברות הייטק, ומייצג מעסיקים של כ-80% מהעובדים בענף ההייטק בישראל. המדגם כולל חברות מקומיות ורב־לאומיות ממגוון תחומים: תוכנה, חומרה, סייבר, מוליכים למחצה, אינטרנט, גיימינג, טכנולוגיה ביטחונית, ביוטק ומדעי החיים.
פיטורים: התייעלות ומצב עסקי - לא הבינה המלאכותית
בשנת 2025, למרות חדירה מואצת של כלי AI לתהליכי העבודה, לא נרשמו פיטורים משמעותיים שנבעו ישירות מהטמעת הטכנולוגיה. בקרב החברות שביצעו פיטורים רוחביים, 75% ציינו התייעלות כסיבה המרכזית, ו־27% ציינו את מצבן העסקי. רק 13% מהחברות דיווחו כי הבינה המלאכותית הייתה אחד הגורמים לפיטורים – וברוב המקרים כסיבה נלווית ולא בלעדית.
בסך הכול, 35% מחברות ההייטק דיווחו כי פיטרו עובדים בחצי השנה האחרונה, לרוב על רקע צמצום או סגירה של צוותים ומחלקות. לשם השוואה, בשאר המשק רק כ-22% מהחברות דיווחו על פיטורים רוחביים בתקופה המקבילה.
גם במבט קדימה, הנתונים אינם מצביעים על מהפכת פיטורים. כ-15% מהמעסיקים בענף ציינו כי הם מתכננים פיטורים בחצי השנה הקרובה, אך 71% מהם הדגישו כי לבינה המלאכותית אין כל השפעה על ההחלטה, והיתר ציינו השפעה מועטה בלבד. אף חברה לא ציינה כי AI מהווה גורם משמעותי בהחלטה לפטר עובדים.
גיוסים: התאוששות זהירה, לא חזרה לשנות השיא
לאחר יותר מעשור של צמיחה מהירה במספר המועסקים בהייטק, ובמיוחד לאחר שנות השיא החריגות של 2021-2022, שוק העבודה בענף מצוי בשנים האחרונות בשלב של התמתנות וסטגנציה יחסית. חלקם של עובדי ההייטק מסך המועסקים במשק עומד בארבע השנים האחרונות סביב 11%, ללא גידול משמעותי.
עם זאת, בשנת 2025 נרשמו סימני התאוששות זהירים: 94% מחברות ההייטק במדגם דיווחו כי גייסו עובדים במהלך השנה האחרונה. שיעור הגיוס מסך המועסקים עמד על 7.9%, נתון נמוך מעט בהשוואה ליתר המשק. במקביל, כ-23% מהחברות מעריכות כי היקף הגיוסים בשנת 2026 יהיה נמוך יותר, בעיקר משיקולי התייעלות ומצב עסקי, ולא בשל הטמעת AI.
לצד ההשפעה המוגבלת על היקף התעסוקה, הסקר מצביע על חדירה עמוקה של הבינה המלאכותית לתוך תהליכי העבודה עצמם. 52% מחברות ההייטק דיווחו על הטמעה משמעותית של כלי AI בתהליכים הטכנולוגיים, שילוב עמוק במערכות, בפיתוח ובתשתיות, ולא שימוש נקודתי בלבד.
בנוסף, 43% מהחברות דיווחו על שימוש בכלי AI גם בתפקידים שאינם טכנולוגיים, כגון שיווק, מכירות, תפעול ומשאבי אנוש. עם זאת, רק 13% מהחברות ציינו הטמעה רוחבית מלאה עם אינטגרציה עמוקה למערכות הארגוניות, נתון המעיד כי התהליך עדיין נמצא בעיצומו ומתקדם בהדרגה.
שינוי בהרכב התפקידים - לא היעלמותם
אחד הממצאים הבולטים נוגע לשינוי בהרכב התפקידים בענף: 42% מחברות ההייטק דיווחו כי הן מעסיקות עובדים בתפקידים ייעודיים לתחום הבינה המלאכותית, בהם חוקרי AI, מהנדסי GenAI, מפתחי מודלים, מומחי הטמעה ומנהלי תאימות. גם בענפים שאינם הייטק נרשמה חדירה מסוימת של תפקידי AI, אך בהיקף נמוך בהרבה.
המשמעות ברורה: הביקוש לעובדים אינו נעלם, אלא משתנה, עם מעבר למיומנויות חדשות ולשילוב עמוק יותר בין טכנולוגיה, נתונים ואנשים.
משוק שמובל על ידי עובדים - לשוק שמובל על ידי מעסיקים
עוד עולה מהסקר כי בשנתיים האחרונות נרשם מעבר הדרגתי אך עקבי משוק עבודה שמובל על ידי עובדים לשוק שמובל על ידי מעסיקים. לאחר שנות השיא שהתאפיינו בביקוש חריג לעובדים ובהיקפי עזיבה מרצון גבוהים, הנתונים מצביעים על צמצום היצע המשרות החדשות, ירידה בשיעור העזיבה מרצון, והתאמות כוח אדם המתבצעות יותר באמצעות פיטורים ופחות באמצעות תחלופה טבעית.
גם העלייה המתונה בגיוסים בשנת 2025 לוותה בעלייה מקבילה בפיטורים, ולא בחזרה לשוק תחרותי על עובדים, מה שמעיד על שינוי מבני מתמשך ולא על תנודה זמנית.
“התאמה הדרגתית, לא זעזוע”
מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, מסכם: “הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין השיח הציבורי סביב הבינה המלאכותית לבין מה שקורה בפועל בשטח. ה-AI כבר מוטמע בליבת הפעילות של חברות ההייטק בישראל ומשנה אותן, אך עד כה אינו מחליף עובדים בהיקפים משמעותיים. לפחות בשלב זה, שוק העבודה עובר התאמה הדרגתית, לא זעזוע. האתגר המרכזי אינו אובדן משרות, אלא התאמת מיומנויות, הכשרת עובדים ושילוב נכון של טכנולוגיות חדשות”.
לפי ממצאי הסקר, ההייטק הישראלי נכנס לשלב בוגר ומפוכח יותר: פחות גיוסים אגרסיביים, יותר דגש על פריון, איכות והטמעה אחראית של טכנולוגיות. הבינה המלאכותית אינה נתפסת ככלי לצמצום כוח אדם, אלא כאמצעי אסטרטגי לחיזוק יכולות, שיפור האפקטיביות והגדלת הערך העסקי.







