אחרי 70 שנה נסגר "בורקס חזן" - המוסד שסירב להשתנות בשביל אף לקוח
זהו סיפור על סופה של תקופה, על ריח של בצק פילאס שנעלם מרחוב סעדיה חתוכה ביהוד, ועל זוג אחד, אתי ויהודה, שהחזיק מעמד 70 שנה בלי שלט, בלי טלפון ובלי קיצורי דרך
בורקס. צילום: f.p חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
במשך שבעה עשורים, מי שחיפש את הלב הפועם של יהוד לא היה צריך מפה או אפליקציית ניווט. כל מה שנדרש היה לעקוב אחרי השובל הריחני של גבינה מלוחה ותרד שנאפים בדייקנות, ואחרי התור הארוך שהשתרך ברחוב סעדיה חתוכה.
השבוע, ללא הודעות דרמטיות ביחסי ציבור ובשקט שאפיין אותם תמיד, נסגרו הדלתות של "בורקס חזן". הפעם, זה סופי.
המאפה שהוא הכל, חוץ מבורקס
למרות השם שהשתרש בפי הלקוחות ואפילו הופיע על סרטי הקופה, בחזן מעולם לא הכינו סתם "בורקס". המומחיות של יהודה הייתה מאפה בלקני מסורתי, עבודת יד סיזיפית של קיפולי בצק פילאס דקיק ועשיר.
התפריט בחזן היה שיעור במינימליזם קולינרי: שתי אפשרויות בלבד. מאפה גבינה או מאפהתרד. זהו. בלי תוספות מתוחכמות, בלי רטבים משונים ובלי ניסיון להתחנף לטרנדים. יהודה מילא כל מאפה עד קצה גדותיו, יצר שכבות שמתפצפצות בכל נגיסה, ומילוי לוהט שחייב את הלקוחות לגלות סבלנות דרוכה לפני הביס הראשון.
מוסד של איש ואישה ואהבה לבצק
מאז הוקם המקום בשנת 1956, הוא פעל כמעט באותה מתכונת. אתי על הניהול והקופה, יהודה על הבצק והתנור. לא היה שם שלט בחוץ, לא היו עיצובים מנקרי עיניים, ולמען האמת, גם לא היו כיסאות. מי שרצה לאכול, קנה ועמד בחוץ או לקח הביתה.
הזוג חזן לא האמין בגימיקים. לא היה להם מספר טלפון להזמנות, והמסר היה ברור: רוצים בורקס? תגיעו. בלי "לבלבל את המוח", בלי בקשות מיוחדות. המקום היה חלל של עבודה קשה, של משמרות שהתחילו לפנות בוקר ונגמרו כשהמגש האחרון התרוקן.
הסוף שהגיע בצעדים קטנים
בשנים האחרונות, ככל שהזמן נתן את אותותיו, המקום עבר למתכונת של "זכות ראשונים". המשמרות התקצרו, והביקוש רק עלה. בתקופה האחרונה פעל המקום במתכונת של פעם בשבוע בלבד - בימי שישי - כמין מסיבת פרידה מתמשכת מהשכנים והלקוחות הנאמנים שהגיעו מכל רחבי הארץ.
המחיר, שעלה לאחרונה ל-20 שקלים, עדיין הרגיש כמו מציאה עבור פיסת היסטוריה עבודת יד. אבל השבוע, גם ימי השישי האחרונים הגיעו לקצם. עם סגירת המקום, ישראל מאבדת לא רק מאפייה, אלא סמל למטבח רחוב של פעם, כזה שלא נשען על אינסטגרם, אלא על איכות של בצק ועל יושרה של אנשים שפשוט יודעים להכין דבר אחד, ולעשות אותו הכי טוב בעולם.
יהוד כבר לא תריח אותו דבר בשישי בבוקר.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
