24 שעות ברמת הגולן - אקסטרים, כנאפה וג'קוזי בגשם

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

 

לארוז לחופשת חורף בצפון של 24 שעות, זו משימה שדורשת תואר בהנדסת טקסטיל. זה מתחיל ב“קפוצ’ון אחד יספיק” ונגמר בשלוש שכבות לכל ילד, מעילים, צעיפים, גרביים רזרביים ותחושה שאנחנו יוצאים לחורף הסקנדינבי ולא לנווה אטיב. האם זה אפשרי וצלחנו את המשימה? האם הגענו ומצאנו שלג בחרמון או שהילדים התבאסו? מיד תגלו, אבל באו נתחיל בכוס קפה להתעורר ומשם נתקדם.

עגלת קפה בארכה - מעיין ברוך
לא כל יום קורים ניסים, הפעם הם קרו, הילדים נרדמו במשך שעתיים וניצלנו את ההזדמנות לנסוע בדוך ולא בסיבוב. בשנים האחרונות זה לא נחשב שיצאתם לטיול, אם לא דגמתם בדרך עגלת קפה אחת לפחות. ברק הבעלים של העגלה עזב לפני פחות משנה את המרכז ואת עבודתו כאדריכל והחליט להצפין וללכת אחרי הלב שלו. הוא דור שלישי לקונדיטורים וזה ניכר במאפים האיכותיים, בקישים ובקרמשניט המפתה שחייכה אליי מהוויטרינה. העגלה ממוקמת בחניון קייקי הגושרים. היא מצוידת במשחקים לילדים וששבש לחובבי הז'אנר כמוני. לצד כל הטוב הזה תמצאו קפה טוב, סלטים טעימים, אבל אל תוותרו על הפחמימות הטריות, הן בהחלט שוות את הקלוריות.

טרקטרוני הגולן בעין קניה
אחרי התאוששות קלה בקפה, נסענו לקצת זמן של אדרנלין משפחתי. רייזרים בשבילים רטובים, מעברי מים ונופים שנפרשו בפנינו בבת אחת. נוסעים, לא צועדים ומרגישים את הגולן מתחת לגלגלים. זכינו בזידאן, מדריך שהוא לא רק מראה את הדרך, אלא גם ליקט עבורנו אספרגוס, מנטה ועוד עשבי תיבול מהמטבח הדרוזי. בדרך עברנו בעין פית שהוא כפר סורי נטוש, שם רואים את שרידי הבית של המוכתר, מחדר השינה ועד הג'קוזי או כמו שנהגו לכנות זאת בעבר - שכשוכית. המשכנו בנסיעה ואז עברנו לצד הטנק הסורי הנטוש ומשם לאנדרטה של תל פאחר, שם ניצחנו בקרב ההרואי את הסורים ואיבדנו 34 מחיילנו הגיבורים. המשכנו לסיור רגלי קצר במנהרות הנטושות, סוף סוף הילדים התנתקו מהמסכים והשימוש היחיד בטלפון, היה לצורך תאורת הפנס בשבילי הבונקרים החשוכים. הכלים של המקום חדישים וחזקים. השעה הזו עברה לנו כל כך מהר ונשארנו עם טעם של עוד וגם קצת טעם של חובזה שליקטנו בשטח. עלות רייזר לעד 4 אנשים - 600 ש"ח.

מתחם מילס - סוויטות נופש
אחרי כל האקסטרים, המשכנו לטפס לנווה אטיב. כל ישראלי טוב יודע שביקור בחרמון עולה לא מעט כסף, זה מתחיל בלינה סמוכה, כי אף אחד לא באמת רוצה לקום בחמש בבוקר ולעמוד בפקקים. הפעם הרגשנו ששיחקנו אותה ובגדול. ממש למרגלות החרמון, חיכה לנו מתחם הנופש מילס, שמספר סיפור שהוא הרבה יותר מצימר. אילן מילס הבעלים של המתחם, היה בעבר איש חיי לילה והבעלים של בר "המכבסה" בתל אביב. חבורת לול וכל הסלבס של אותם ימים היו מגיעים לשבת אצלו. לפני מעל ל-30 שנה, אילן החליט להוריד הילוך ועזב את המרכז לטובת גידול עצי דובדבנים, מהם הוא מכין ליקר לאורחים עד היום. למשפחת מילס ישנן שמונה סוויטות משפחתיות, חלקן עם גלריה וחדר שינה נפרד, מה שמאפשר פרטיות להורים וספייס לילדים. הריהוט עבודת עץ של אילן ואין ספק שמרגישים את הנשמה ולא כקלישאה. בחוץ ישנו ג'קוזי מצוחצח וחם, זו בהחלט הייתה אטרקציה לשבת בגשם עם הילדים בתוך המים הנעימים. ישנה גם מרפסת נוף לחרמון, בסופ"ש שלנו היה אובך שהסתיר את הנוף, אך אין ספק שבימים טובים זה מחזה מרהיב ולכן זה דורש ביקור נוסף. ישנו חדר אוכל עם מטבח לטובת הבשלנים שביניכם. בחוץ ישנה מעשנה וגריל מקצועי, מאד מאובזר למי שלא מתכנן לצאת לאכול בחוץ. בזמן המלחמה המקום היה סגור - אמיר, הבן של אילן, שירת מעל 450 ימי מילואים ובינתיים אביו אירח כאן חיילים ששמרו על גבול הצפון ללא תשלום, מדובר באנשים טובים ומארחים מקסימים. עכשיו אתם בטח תוהים לעצמכם כמה כל הטוב הזה עולה לנו?
850 ש"ח ללילה זוגי ו-150 ש"ח תוספת לכל ילד. שווה בהחלט לכל כיס.

מסעדת טיבון נווה אטיב
כבר הבנתם שלא הייתה בכוונתי לבשל ויצאנו לארוחת ערב בחוץ. 4 דקות נסיעה (לפי וויז) ממתחם הלינה, הגענו למסעדת "טיבון" לערב בשרי, שמבחינתי אפשר היה לדלג על כל הבשר ולהישאר רק עם הראשונות והקינוחים. זה לא שאני לא חובבת סטייקים, אך הראשונות היו מנות גדולות ומשובחות. מטאבולה אסלית ועד מזטים ופיתות בעבודת יד. סיום הארוחה היה בהחלט מתוק, את הקינוח אכלנו באיגלו שקוף עם קמין מחמם כשבחוץ נוקש הגשם. במרכז השולחן המתינה לנו כנאפה לוהטת ואינסטגרמית במיוחד, כזו שהגבינה נמתחת ונמתחת ואז כולם עושים לסרטון הזה לייקים. מלבד לפוטוגניות, הכנאפה באמת הייתה טעימה ויש לי קילומטרז שלם באכילת קינוחים. היה גם סופלה שוקולד, אבל אין ספק שהייתי חוזרת ל"טיבון" בשביל עוד ביס כנאפה.

בוקר של הרים
קמנו לבוקר צפוני קריר, עם נוף באמת עוצר נשימה, הרגיש לנו שהצפון נמצא בשיאו. רגע לפני שעלינו לחרמון, היה חשוב לנו לרפד את הבטן באוכל טעים. הזמנו מגש ארוחת בוקר מפנק מאנה המקסימה שגם היא עזבה לאחרונה את המרכז עם בעלה והילדים ועברה לחזק את הצפון. ארוחת הבוקר שקיבלנו, לא הייתה עוד בוקר בצימר, אלא הצהרת אהבה לרמת הגולן. הוגש לנו מאפי פאטייר דרוזים חמים ממג’דל שאמס. שמונה מטבלים עם גבינות מקומיות וריבות בעבודת יד מפירות האזור. סלט ירקות טרי ומיץ תפוזים סחוט. מי שמכיר אותי, יודע שאני לא מתחילה את הבוקר בלי תה ומוזלי. אנה פינקה אותנו בחליטת תה ובצנצנת יוגורט, גרנולה תותים ענקיים, אדומים וטעימים. הכל דיבר אדמה ועונתיות. זה לא רק אוכל, זו חוויה שמצליחה להעביר את הוייב של הצפון. מיותר לציין שגם הילדים עפו על האוכל ואף אחד לא שאל “אמא אפשר חטיף?” עד לחרמון. עלות 180 ש”ח והוא מספיק לזוג.

להזמנות- 0545954512

חרמון
נכון, זה לא האלפים ונשאר מעט שלג, כזה שמצריך קצת חיפוש בעיניים וקצת נחישות הורית. אבל הילדים? לא התבאסו לשנייה. להפך. כי כשיש מספיק שלג למזחלת אחת טובה, כמה כדורי שלג אסטרטגיים ותמונה משפחתית עם אף אדום, זה כל מה שצריך כדי להרגיש חורף אמיתי. הבונוס הגדול: גם אם השלג מצטמצם, האקשן ממש לא. באתר תמצאו את הרכבל שעולה לפסגה שם מסתתר נוף משוגע ועוד קצת שלג שישמח את כולם. למטה תמצאו את מזחלות האקסטרים, סוג של רכבת הרים בין ההרים. ישנו גם את מתקן ה"סקיי ריידר", אטרקציית ריחוף בזוגות המשלבת טכנולוגיית מציאות מדומה. אין ספק שזה מגניב לכל גם לילד וגם להורה. כדאי לדעת, הכניסה לאתר ללא תשלום וכל אטרקציה נרכשת בנפרד. עלות רכבל + אטרציה 130 ש"ח לאדם.

בשורה התחתונה: גם עם שלג “על מצב חסכוני”, החרמון יודע לספק חוויה מלאה. 24 שעות בגולן הרגיש כמו קפיצה קטנה לחו"ל רק בלי להחתים דרכון. אה כן ובסוף לבשנו את כל השכבות שארזנו במזוודה.

הכותבת היתה אורחת של האתרים.

אל תפספסו

ישראייר זכתה במקום הראשון: Best Tour Operator של City of Dreams Mediterranean לשנת 2025

הכתבה הבאה במדור

ישראל במקום הראשון בעולם: "כיכר החינוך" זכתה בתחרות עיצוב התאורה הבינלאומית