הנשק הסודי של נשאי איידס: מכון ויצמן על החיידקים שמגנים על מערכת החיסון

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מחקר חדש שנערך בישראל ובאתיופיה, בהובלת חוקרים ממכון ויצמן והדסה, חושף כיצד מיקרוביום (חיידקים) מפצה באופן חלקי על הפגיעה שמסב נגיף האיידס לתאי המערכת החיסונית ברירית המעי, דבר שעשוי להוביל לכיווני טיפול חדשים.

"המחקר נערך בנסיבות קיצוניות במיוחד. אחד ממוביליו נאלץ לברוח ממולדתו שהפכה לאיזור לחימה, ובמרחק של יותר מ-2,000 קילומטר משם, נהרסה מעבדתו של ראש צוות המחקר מפגיעת טיל בליסטי. למרות כל אלה, ולאחר כמעט עשור של עבודה באתיופיה ובישראל, הגיע הפרויקט לקו הגמר עם בשורה מעודדת", כך מפרסם מכון ויצמן.

מהמחקר עולה כי אנשים החיים עם נגיף האיידס, חיידקי המעי "מושיטים יד" ומתגברים את המערכת החיסונית המצויה תחת מתקפה. גילויים אלה עשויים לאפשר לרתום את חיידקי המעי באופן ממוקד להגנה מפני זיהומים המופיעים כתוצאה מכשל חיסוני.

בראש צוות המחקר עמדו פרופ' ערן אלינב, שמעבדתו במכון ויצמן למדע הייתה בין המעבדות שנפגעו בתקיפה האיראנית על ישראל ביוני 2025, ופרופ' הילה אלינב, מומחית למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה לרפואת איידס במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה. השניים הם לא רק שותפים למחקר, אלא גם שותפים לחיים שהכירו לראשונה כסטודנטים צעירים לרפואה.

ממכון ויצמן נמסר כי בחירתם לבצע את המחקר בשתי סביבות שונות מאוד, ישראל ואתיופיה, נובעת מכך שהמיקרוביום, אותה קהילת חיידקים המאכלסת את המעיים שלנו, מושפע מגורמים רבים ובהם גנטיקה, תזונה, אורח חיים ותנאי תברואה. מציאת דפוסים דומים במיקרוביום של אוכלוסיות שונות ומרוחקות, מחזקת את ההנחה שהדפוסים שנמצאו מייצגים עקרונות ביולוגיים כלליים והם אינם בגדר תופעות מקומיות או אקראיות. אתיופיה הייתה בחירה טבעית, שכן ב-30 השנים האחרונות, פרופ' הילה אלינב וקודמה בתפקיד, פרופ' שלמה מעין, מקיימים קשרים הדוקים עם מערכת הבריאות האתיופית, במיוחד באיזור תיגראי שבצפון המדינה, המתמודד עם עוני ועם מלחמת אזרחים מתמשכת.

במסגרת קשרים אלה, פרופ' אלינב התנדבה בקליניקה בעיר מקלה, בירת האזור, וחברי צוות היחידה לרפואת איידס בהדסה ערכו מחקרים ותוכניות משותפות עם מדענים ורופאים מאתיופיה.

"גם כשהמערכת החיסונית משתקמת בכל הגוף כתוצאה מהטיפול התרופתי היעיל ב-HIV, תאי T ברירית המעי אינם משתקמים לגמרי", אמר ד"ר ג'מל עלי מאהדי, אחד ממובילי המחקר, המגיע מאזור תיגראי.

לגביו נמסר כי עם תחילת המחקר, הוא היה סטודנט לתואר שלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והצטרף למעבדה של פרופ' ערן אלינב במכון ויצמן כסטודנט אורח. מאהדי הוא אחד מחמישה מחברים ראשונים של המחקר, לצד ד"ר סטברוס בשיארדס, ד"ר מלינה היינמן, ד"ר לורנץ אדלונג וד"ר רפאל ולדס מאס. גם היה אחראי על איסוף דגימות באתיופיה בשיתוף פעולה עם הצוות הרפואי המקומי. זמן קצר אחרי שחזר למולדתו, פרצה באזור מלחמת אזרחים, והוא נאלץ להימלט לארה"ב. חרף הסכנה הממשית, הוא חזר בהמשך לאתיופיה כדי לסייע בהשלמת המחקר.

"גם כשהמערכת החיסונית משתקמת בכל הגוף כתוצאה מהטיפול התרופתי היעיל באיידס, תאי T ברירית המעי אינם משתקמים לגמרי בשל נוכחותו של הנגיף במעי. לכן, היה רלוונטי במיוחד לבחון את קשרי הגומלין בין חיידקי המעי ובין תאי המערכת החיסונית באנשים החיים עם HIV", אומרת פרופ' הילה אלינב ומוסיפה כי "לשם כך ניתח צוות המחקר את הרכב המיקרוביום בדגימות צואה שנאספו בנקודות זמן שונות לאורך כעשור מכ-70 נשאים בישראל ומספר דומה של נשאים באתיופיה.

לדברי פרופ' ערן אלינב, "ברמת המדע הבסיסי, המחקר שלנו מציג ראיות חזקות וראשוניות להשפעה הדדית בין חיידקי המעיים למערכת החיסונית בבני-אדם. למעשה חיידקי המעי מתנהגים כאן כמעין איבר חיסוני - הם גם מושפעים מהמערכת החיסונית וגם משפיעים עליה".

גם ברמה הקלינית עשויות להיות לממצאים השלכות חשובות. בניגוד לגנטיקה, את המיקרוביום ניתן לשנות באמצעות תזונה, פרוביוטיקה מותאמת, מולקולות שמופרשות על ידי חיידקים ועוד. "עדיין דרוש מחקר רב כדי לזהות באילו חיידקים ומולקולות מדובר, אך המחקר שלנו מראה שבעתיד ניתן אולי יהיה לתמוך באמצעות חיידקי המעי במערכת החיסונית של אנשים עם HIV ולהפחית בכך את חשיפתם לזיהומים מסכני חיים", אומרת פרופ' הילה אלינב.

על פי נתוני האו"ם, בשנת 2024 חיו בעולם כ-40 מיליון איש עם HIV, יותר משני-שלישים מהם ממדינות אפריקה. 77% מהנשאים מטופלים בתרופות. כ-1.3 מיליון בני אדם הצטרפו ב-2024 למעגל ההדבקה ו-630,000 נפטרו. מספר מקרי המוות וההדבקות החדשות נמצאים בירידה מתמדת מאז שנת 2010.