המים נעלמים: נחשפת הסכנה האמיתית של שינויי האקלים

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

"כמה גשם ירד?", היא שאלת מפתח בכל דיון אקלימי, אבל מחקר חדש של מכון ויצמן למדע עוסק בשאלה לא פחות חשובה: התאדות המים על צורותיה השונות.

על פי המחקר, שפורסם באחרונה ב-Nature Communications, מדעני מכון ויצמן למדע מצאו כי ירידה בכמות המשקעים מסכנת מערכות אקולוגיות מהר יותר מכפי שהיה ידוע עד כה.

"לגילוי זה יש משמעות רבה על מחזור המים בעולמנו. פירוש הדבר הוא שכל תזוזה קלה יחסית בכמות הגשמים, למשל כתוצאה משינויי אקלים, עלולה להיתרגם לשינויים לא פרופורציונאליים בכמות המים הזמינים (water yield), קרי ההפרש בין המים שנכנסים למערכת למים שמתאדים ממנה. במילים אחרות, אזורים מעוטי גשמים עשויים לאבד במהירות רבה יותר מקורות מים זמינים, בעוד אזורים גשומים עשויים להתמודד עם סיכון גובר להצפות ולשיטפונות", כך מכון ויצמן למדע.

צוות המחקר, בהובלת ד"ר איל רוטנברג, מדען סגל מקבוצתו של חתן פרס ישראל לחקר מדעי כדור הארץ, פרופ' דן יקיר, התבסס במחקר על נתונים ארוכי טווח של FLUXNET - רשת גלובלית של תחנות מדידה ממאות אתרים ברחבי העולם אשר מנטרת מאז שנות ה-90 את חילופי הפחמן (CO2), המים והאנרגיה בין המערכות האקולוגיות היבשתיות לבין האטמוספירה, וכן על תחזיות של מודלים אקלימיים.

ממצאיהם קוראים תיגר על ההנחות המקובלות בתחום ומצביעים על כך שהשינוי בכמות המים הזמינים הוא מדד משמעותי יותר מאשר כמות המשקעים עצמם, להשפעות של שינויי האקלים על מערכות אקולוגיות ומקורות מים.

"השימוש במדד זה מראה שהמערכות האקולוגיות באזורים יובשניים, כמו ישראל, רגישות יותר משחשבנו לשינויי האקלים וקרובות יותר לגבול השרידות שלהם. אזורים לחים, לעומת זאת, רגישים יותר להצפות", מדגיש פרופ' יקיר.

יותר מ-60% מהמשקעים באזורים היבשתיים של כדור הארץ חוזרים לאטמוספירה באמצעות אידוי ישיר של מים בתהליך הדיות - התאדות מים מצמחים כחלק מתהליך הפוטוסינתזה. באזורים יובשניים המספר אף עשוי להתקרב ל-100%.