“חוק לחוד, ומוסר לחוד”: העליון דחה תביעת מפונה נגד מלון הילטון

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

בית המשפט העליון קבע כי רשימת עילות ההפליה הקבועה בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים היא רשימה סגורה, וכי לא ניתן להרחיבה באמצעות פרשנות שיפוטית. בכך דחה העליון ערעור של מפונה ממלחמת חרבות ברזל נגד מלון הילטון תל אביב.

פסק הדין ניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים על ידי השופט אלכס שטיין ובהסכמת השופטים דוד מינץ ויעל וילנר.

הערעור הוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שביטל פיצוי שנפסק למפונה אשר טען כי הופלה כאשר נדרש להתפנות מהמלון, בעוד קבוצת מפונים מקורבים לעובד המלון הורשתה להישאר.

סוגיה עקרונית בפרשנות החוק

בפתח פסק הדין הגדיר השופט שטיין את השאלה המשפטית המרכזית:
"האם הרשימה המפורטת בסעיף 3(א) לחוק איסור הפליה... היא רשימה סגורה של עילות בגינן חל איסור על איפה ואיפה , או שמא מדובר ברשימה פתוחה".

לדבריו, הסוגיה טרם הוכרעה בפסיקת העליון, ובתי המשפט בערכאות השונות נתנו לה תשובות שונות לאורך השנים.

הכרעה עקרונית של העליון

בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה ולפיה רשימת העילות היא סגורה. השופט שטיין כתב: "סבורני כי רשימת העילות המנויות בסעיף 3(א) לחוק איסור הפליה היא רשימה סגורה, וכי אין בלשונו של סעיף 3(ג1) כדי להוסיף עליה".

עוד נקבע כי סעיף 3(ג1), הקובע כי "רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין", אינו מרחיב את רשימת העילות אלא רק מבהיר דרכי ביטוי של הפליה אסורה:
"ברי הוא, לטעמי, כי כל תפקידו של סעיף 3(ג1) הוא להבהיר את הדרכים שבהן הפליה, כהגדרתה בסעיף 3(א) לחוק, עשויה לבוא לידי ביטוי מעשי... ולא נועד להרחיב את רשימת העילות".

האיזון בין שוויון לחירות עסקית

העליון הדגיש כי החוק נועד לאזן בין ערך השוויון לבין חופש הפעולה של עסקים פרטיים. בפסק הדין צוין:
"חוק איסור הפליה נועד לאזן בין עיקרון השוויון... לבין חירותם הכלכלית של בעלי עסקים פרטיים הפונים לקהל הרחב".

עוד נכתב כי פרשנות מרחיבה עלולה לפגוע בחופש החוזים ובאוטונומיה העסקית:
"פרשנות מרחיבה יתר על המידה... עלולה לפגוע בחופש החוזים ובאוטונומיה העסקית של הפרט".

המקרה הקונקרטי

המבקש, מפונה מקריית שמונה, פונה עם בנו ממלון הילטון בתל אביב לאחר שנדרש לעבור למלון אחר עקב שיפוץ. לטענתו, מפונים אחרים שהיו מקורבים לעובד המלון הורשו להישאר.

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתו ופסק לו פיצוי של 25 אלף שקל. המחוזי הפך את ההחלטה, וכעת העליון אישר את עמדתו.

השופט שטיין קבע כי גם אם ההתנהלות מעוררת קושי מוסרי, אין מדובר בהפליה אסורה לפי החוק: "העדפת מקורביו של עובד המלון אינה מהווה הפליה אסורה... התנהלותה פגומה ככל שתהא מבחינה מוסרית-ערכית אינה עולה כדי הפליה אסורה לפי החוק".

בהתייחס להבחנה בין הדין לבין שיקולים מוסריים ציין המחוזי, וצוטט בפסק הדין:
"חוק לחוד, ומוסר לחוד".

סיום ההליך

בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי לא ייפסקו הוצאות:
"סוף דבר,... אציע לחבריי כי הערעור יידחה וכי לאור מכלול הנסיבות, לא נעשה צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו". השופט שטיין חזר גם על המלצת המחוזי כי המלון יוותר על השבת הכספים ששולמו למבקש בעקבות פסק הדין המקורי.