ביממה האחרונה פרסמו קטאר וכוויית הודעות חריפות במיוחד נגד איראן, בעקבות התקיפות שיוחסו לה נגד שגרירויות ארצות הברית בסעודיה ובכווית, ובכך שתי המדינות מסמנות תפנית היסטורית ביחס המפרצי כלפי טהרן.
קטאר, שבמשך שנים נתפסה כמדינה ששמרה על ערוצי דיאלוג פתוחים עם איראן ולעיתים אף שימשה גשר אזורי בין מחנות יריבים, גינתה היום (3 במרץ 2026) בחריפות את התקיפות והגדירה אותן כ“הפרה בוטה של אמנות וחוקים בינלאומיים”.
בהודעת משרד החוץ בדוחא הודגש כי מדובר בפעולה המנוגדת לנורמות הדיפלומטיות הבסיסיות ביותר, האוסרות פגיעה במשימות דיפלומטיות ומעניקות חסינות מוחלטת למתקניהן ולאנשיהן. ההודעה קבעה כי התקיפות “מערערות את יסודות המערכת הדיפלומטית הבינלאומית”.
אלא שמעבר ללשון המשפטית, מדובר באיתות פוליטי חד.
דוחא הביעה סולידריות מלאה עם סעודיה וכוויית והודיעה כי היא תומכת “בכל הצעדים שיינקטו לשמירה על ביטחונן ושלמות שטחן”. במפרץ מפרשים זאת כהתרחקות ברורה מקו הזהירות המסורתי כלפי טהרן.
במקביל, גם כוויית פרסמה הודעה חריגה בנחרצותה. משרד החוץ בכוויית סיטי גינה בחריפות את המתקפה שיוחסה לאיראן ואשר כוונה לעבר מבנה שגרירות ארצות הברית במדינה. בהודעה צוין כי מדובר בהפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ושל אמנות ז׳נבה (1949) ואמנת וינה (1961) בדבר יחסים דיפלומטיים, אמנות המעגנות את חסינותם של מבנים דיפלומטיים ואנשיהם גם בעת סכסוך מזוין.
כוויית אף הדגישה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לנקוט “בכל הצעדים והאמצעים הדרושים” לשמירה על ביטחונה, שלמות שטחה וביטחון אזרחיה והתושבים החיים בתחומה ניסוח שנתפס כאזהרה ישירה ולא שגרתית.
פגיעה בשגרירויות איננה רק אירוע ביטחוני נקודתי, אלא חציית קו אדום בזירה הבינלאומית. תקיפת נציגויות דיפלומטיות נתפסת כהפרה יסודית של כללי המשחק שעליהם נשענים היחסים בין מדינות, גם בעיתות מתיחות.
אך עוצמת התגובה הנוכחית מקבלת משמעות רחבה יותר לנוכח זהות המדינות המגנות.
קטאר וכוויית אינן סעודיה או איחוד האמירויות הן נחשבו לאורך השנים לשחקניות זהירות יותר ביחסן לטהרן, ששמרו על מרחב תמרון מדיני. כאשר גם הן מציבות כעת קו אדום ברור ופומבי נוצר רושם של התגבשות קונצנזוס מפרצי רחב יותר מול איראן.
על פי פרסומים זרים, קטאר אף תקפה היום באיראן בתגובה לשיגור רחפנים לעבר דוחא – התפתחות, אם תאומת, שמעמיקה עוד יותר את משמעות האירוע.
אם המגמה תימשך ותתורגם לשיתוף פעולה ביטחוני ומדיני הדוק יותר בין מדינות המפרץ, ייתכן שמדובר בתחילתו של פרק אזורי חדש, שבו איראן ניצבת מול חזית מפרצית אחידה וברורה יותר מאי פעם.
בצל ההסלמה, נדמה כי המסר מדוחא ומכוויית סיטי אינו משתמע לשתי פנים: כללי המשחק האזוריים אינם כשהיו והסבלנות המפרצית כלפי פגיעה בריבונות ובנורמות הבינלאומיות הולכת ומצטמצמת.
