מחקר: בצפון התרעה מיידית ועשרות שיגורים - אך הנחיות פיקוד העורף אחידות לכל הארץ

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מבצע "שאגת הארי" החל ב-28 בפברואר 2026, כאשר ישראל וארצות הברית פתחו במתקפה משולבת נגד איראן. בעקבות הערכת גורמי הביטחון כי צפויה מתקפת נגד רחבה, הכריז שר הביטחון, ישראל כץ, באותו בוקר על מצב מיוחד בעורף בכל רחבי המדינה.

ואכן, כבר באותו יום החלה מתקפת הנגד. לפי המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נורו עשרות טילים מאיראן לעבר ישראל מדרום ועד צפון הארץ. יומיים לאחר מכן, ב-2 במרס, הצטרף גם חיזבאללה ללחימה והחל בירי לעבר ישראל, בעיקר לכיוון אזור הצפון, ירי שהתרחב בהמשך.

המסמך מציג נתונים ראשוניים על היקף הירי, מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף, זמני ההתרעה ופערי המיגון באזור הצפון.

הנחיות פיקוד העורף: הקלה חלקית לאחר ימים של הגבלות

בבוקר 28.2 פרסם פיקוד העורף הנחיות מחמירות לכל רחבי הארץ. לפי ההנחיות הראשונות נאסרו התקהלויות ושירותים, הופסקו פעילויות חינוכיות והושבתה פעילות במקומות עבודה שאינם משק חיוני. ההגבלות הללו נותרו בתוקף עד 5 במרס בשעה 12:00.

ערב קודם לכן פרסם פיקוד העורף עדכון להנחיות שנכנס לתוקף באותה שעה. במסגרת העדכון הותרו התקהלויות של עד 50 אנשים, בתנאי שניתן להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. בנוסף, מקומות עבודה הורשו לפעול אם ניתן להגיע מהם למרחב מוגן.

במסמך מצוין כי מסמכי מדיניות ההתגוננות אינם כוללים הסבר לנימוקים שמאחורי ההחלטות. עם זאת, לפי אתר פיקוד העורף, ההנחיות מתעדכנות מדי יום בהתאם להערכות מצב, מספר ההתרעות, יכולת ההתמודדות של האוכלוסייה, אמצעי המיגון הזמינים וניתוח מודיעיני.

זמן התרעה קצר במיוחד בצפון

לכל יישוב בישראל נקבע זמן התגוננות, כלומר פרק הזמן שיש לתושבים להגיע למרחב מוגן מרגע הישמע האזעקה.

זמן זה נע בין כניסה מיידית למרחב מוגן ועד דקה וחצי. ברוב אזורי הארץ עומד זמן ההתרעה על דקה וחצי, אך ביישובים הסמוכים לגבולות הוא קצר במיוחד ולעיתים מיידי.

לפי המסמך, הזמן נקבע בהתאם לאיום החמור ביותר האפשרי באזור. לכן גם במקרה של ירי מאיראן, זמן ההתרעה הרשמי ביישובי גבול הצפון נשאר אפס, אף שבפועל זמן ההגעה למרחב מוגן עשוי להיות ארוך יותר.

בנוסף, כאשר הירי מגיע מטווח רחוק כמו איראן, ניתנת לעיתים התרעה מקדימה לפני האזעקה עצמה, שמאפשרת היערכות לכניסה למרחב מוגן. התרעה כזו אינה קיימת בדרך כלל בירי קצר טווח מחיזבאללה.

עשרות התרעות ביישובי הגבול

נתוני ההתרעות שנאספו בין 28.2 ל-8.3 מצביעים על ריבוי התרעות ביישובי הצפון הסמוכים לגבול לבנון. במטולה נרשמו 41 התרעות, מתוכן 38 כתוצאה מירי של חיזבאללה. בשלומי נרשמו 44 התרעות, 38 מהן מחיזבאללה. בקריית שמונה נרשמו 37 התרעות, 33 מהן מחיזבאללה.

גם בערים מרוחקות יותר נרשמו התרעות רבות, אך שם עיקר הירי הגיע מאיראן. לדוגמה, בתל אביב נרשמו 69 התרעות, מהן 64 מירי איראני. בפתח תקווה נרשמו 72 התרעות, 67 מהן מאיראן.

במסמך מציינים כי ככל שמתרחקים מגבול הצפון, שיעור הירי מחיזבאללה יורד ושיעור הירי מאיראן עולה. עוד עולה מן הנתונים כי ביישובי גבול הצפון זמן ההתרעה קצר מאוד או אפסי, ולרוב אין התרעה מקדימה לפני הירי.

במסמך עולה גם שאלה לגבי מדיניות ההתגוננות האחידה לכל הארץ. לפי מחברי המסמך, הנתונים מעלים את השאלה "האם מדיניות ההתגוננות שקבע פיקוד העורף, שאינה מבחינה בין אזורים שונים בארץ, עומדת בהלימה להיקפי הירי לאזור הצפון ולזמן ההתרעה הקצר העומד לרשות התושבים שם".

פערי המיגון: שליש מתושבי ישראל ללא הגנה תקנית

נושא נוסף שעולה במסמך הוא מצב המיגון בישראל. לפי נתוני פיקוד העורף שעובדו בדוח מבקר המדינה שפורסם בינואר 2026, לכשליש מתושבי ישראל אין מיגון תקני.

על פי הנתונים, כ-46 אחוז מהאוכלוסייה מתגוננים בממ"ד או ממ"ק, 16 אחוז במקלט פרטי משותף ו-5 אחוז בלבד במקלטים ציבוריים. כ-33 אחוז מהתושבים מוגדרים ללא מיגון תקף.

המצב מורכב במיוחד בצפון. לפי נתונים המובאים במסמך, גם באזורים הסמוכים לגבול לבנון חלק משמעותי מהאוכלוסייה אינו מחזיק בממ"ד ונדרש להסתמך על מקלטים משותפים או ציבוריים.

מחברי המסמך אורלי אלמגור לוטן וד"ר מיכל לרר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי במקרים רבים נגישות למקלטים כאלה בזמן התרעה מיידי מוגבלת מאוד.