"2026 אבודה לתיירות הנכנסת, המדינה צריכה להחליט שהיא רוצה וצריכה תיירים"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

ענף התיירות הנכנסת לישראל מתמודד בשנים האחרונות עם רצף משברים חסר תקדים: ממגפת הקורונה, דרך מלחמות אזוריות ועד המלחמה מול איראן.

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת, מתאר בראיון לפספורטניוז מציאות של מחיקת הזמנות, אובדן כוח אדם מקצועי ופגיעה קשה בתדמית ישראל בעולם. לצד הביקורת על היעדר מדיניות ממשלתית סדורה, הוא מדגיש כי הענף עדיין מחזיק בפוטנציאל גדול וכי תיירים רבים ממתינים לרגע שבו ניתן יהיה לחזור לישראל.

איך אתה רואה את התנהלות המדינה בטיפול בתיירים עם פרוץ המלחמה מול איראן?

פתאל: "למדינה אין נוהל מתכלל של כלל הגורמים הרלוונטיים לתחום התיירות בעתות משבר, בהם חברות תעופה זרות שמפסיקות לטוס באחת. מי שהפתיע אותנו לטובה מאוד, היה משרד התיירות שהפעיל מערך הסעות מקצועי ויעיל עבור התיירים למעברי הגבול היבשתיים. המארגנים לא האמינו שזה יפעל בצורה חלקה ורבים התארגנו עצמאית. כל הבקשות שלנו למשרד עם תחילת המשבר, נענו במהירות ובמקצועיות. הם ראויים לכל שבח. משרד התחבורה, שמנהל את תחום התעופה, כהרגלו הוציא הנחיות שבהתחלה התעלמו מתיירים ואחר כך הוציאו הנחיות שתוך יומיים התחלפו".

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל

בדיעבד, מה לדעתך היה צריך לעשות אחרת?

"ככלל, למדינה צריך להיות פרוטוקול רשמי שתמיד יהיה זמין לעיון לכל תייר שמתכנן לבקר בארץ ויוכל להתרשם ולדעת מראש כיצד יטפלו בו בעת חירום. הנושא של משברים בהקשר של ישראל נמצא בראש של כל תייר או תיירת שחושבים לבקר בה. אני יודע שמשרד התיירות והמנכ"ל, מיכאל יצחקוב, עובדים על נוהל כזה. זה מקובל בהרבה מאוד מדינות. המשרד מטפל בזה כפי שלא טיפלו בנושא בעבר".

האם לדעתך שנת 2026 כבר אבודה מבחינת התיירות הנכנסת לישראל?

"בעיקרון כן. המשבר הנוכחי, מצד שני, יוצר הזדמנות מכיוון שההתאוששות ממנו תהיה אחרי מלחמת איראן ולא אחרי מלחמת עזה. זה משבר שכל מרחב של המזרח התיכון שרוי בו, ויצטרך לצאת ממנו. מרבית הטילים שנורים מאיראן לא מגיעים לישראל אלא למדינות אחרות. ובעניין הזה, צרת רבים תהיה הנחמה שלנו בשלב ההתאוששות. לנו עדיין יהיה את 'הדבשת' של הדימוי השלילי של ישראל, ומצד שני לישראל יש נכסים תיירותיים שקשורים לקהלים 'מחויבים' כמו יהודים ותיירים שבאים לבקר בארץ הקודש, וישראל מהווה תת-מותג שלה. תיירות נכנסת לא מתארגנת כמו היוצאת. ארגון סיורים לישראל בימים רגילים, לוקח 4 עד 6 חודשים. עכשיו אפילו מי שרוצה ומתכנן, לא יודע מה יהיו לוחות הטיסות והמחירים בהמשך השנה".

מהי הפגיעה הגדולה ביותר שהמלחמה גורמת לעסקי התיירות הנכנסת בישראל?

"הנזק העיקרי הוא באובדן כוח אדם מקצועי ומיומן. להכשיר מארגן ומפעיל תיירות נכנסת, לוקח מספר שנים. גם אם היינו יכולים לגייס פרופסורים מהאוניברסיטה בתום המשבר, עדיין היה לוקח להם מספר שנים להיות אפקטיביים. כוח האדם הוא עמוד השדרה של הענף".

למעשה, מאז פרוץ הקורונה במרץ 2020, כבר שש שנים שבישראל כמעט ולא הייתה שנה תיירותית נורמלית. עד כמה הרצף הזה פוגע בענף?

"אצלנו בענף התיירות הנכנסת כשאומרים 'שנה שעברה' מתכוונים ל-2019. הרצף הזה פוגע ומשנה את פני הענף. העבר ומה שהיה, הפסיקו להיות נקודת ייחוס. במידה רבה אנחנו נאלץ להמציא חלקים גדולים מעצמנו מחדש גם בשיווק וגם בתפעול. אנחנו כבר כמה שנים בנסיגה בזמן שהעולם ממשיך קדימה".

מה המדינה צריכה לעשות כעת כדי לסייע לענף להתאושש?

"קודם כל להחליט שהיא רוצה וגם צריכה תיירות נכנסת. התרומה של הענף לכלכלה אינה ניתנת לערעור מבחינת המספרים והכסף שנכנס למדינה מהפעילות. המשבר הזה וההשלכות שלו על מעמדה ותדמיתה של ישראל, הופכים את התיירות הנכנסת לנכס דיפלומטי חשוב שהוא יעיל יותר מהרבה מאוד מהתקציבים שמושקעים בדיפלומטיה מסורתית או בקמפיינים של המדינה. לצערי המדינה טרם השכילה להבין את התרומה של הדיפלומטיה הציבורית הזאת ובכלל את חשיבות הענף".

בקצב שבו הדברים מתרחשים, האם אתה חושש שעוד אנשי מקצוע יעזבו את תחום התיירות הנכנסת בגלל חוסר היציבות?

"רבים מאוד עזבו כבר, מתוך כ-2,500 שהיו טרם המשבר, נשארו כ-800. חברי הלשכה מחזיקים אותם במאמץ כלכלי אדיר. מאז תחילת 2025 אין לנו תמיכה. ב-2024 השר הצליח להעביר 70 מיליון שקל לשימור כוח אדם. סכום נמוך בהרבה יותר תוכנן ל-2026, עכשיו עם פרוץ המשבר, צריך לשקול מחדש ולהגביר מאוד את התמיכה אחרת לא יישאר מהענף כמעט כלום וניהול התיירות הנכנסת לישראל יעבור לשטחי הרש"פ, ירדן ומצרים. זה תהליך שכבר קורה. למעלה מ-20% מכלכלת התיירות הנכנסת כבר מנוהלת מהרש"פ וירדן".

תיירים בזמנים טובים יותר. צילום: shutterstock

עד כמה ביטולי התיירות מאז תחילת המלחמה הם דרמטיים מבחינת המספרים?

"מאז סוף 2025 ותחילת 2026 התחלנו לראות התאוששות ברמה של כ-30% לעומת 2019, כל ההזמנות שהיו במערכות נמחקו, נשארו אולי שרידים, שוב נצטרך להתחיל מחדש. לא מדובר במשבר, מדובר במשברים. התחיל בחרבות ברזל, סבבים בלבנון, איראן סבב אחד ועוד אחד ב'עם כלביא', מרכבות גדעון, מבצעים ביהודה ושומרון ועכשיו שאגת הארי. כל אחד מאלה, יכול לפרנס משבר בפני עצמו. במידה רבה צריך להקים את הענף מחדש. לנסות לתקן את מה שהיה במטרה לחזור בהדרגתיות למצב לפני המשבר, דומה לניסיון להחזיר לכביש רכב שעבר תאונת טוטאל לוס".

אילו סוגי עסקים בענף נפגעים הכי קשה: מדריכים, מארגני קבוצות, בתי מלון או תחבורה תיירותית?

"יש מספיק משבר ונזקים לכולם, אין תחרות מי נפגע יותר. כל מי שעיקר פרנסתו מתיירות נכנסת, נפגע ברמות אנושות. זה מגוחך בעיני שמשרד האוצר יוצר מתווים לתמיכה למי שמחזור ההכנסות שלו ירד החל מ-25% בכמה שבועות של לחימה כמו ב'עם כלביא' או עכשיו ב'שאגת הארי', וענף שהירידה שלו במחזורי ההכנסות עומדת על למעלה מ-70% - צריך להילחם עבור תמיכה. אין בזה שום היגיון מקצועי או ענייני. יש בכך עוול גדול לענף וגם לטובת המדינה. אנחנו הוכחה חיה שחלוקת התקציבים במדינה אינה נעשית בצורה עניינית ומקצועית, והיא טובלת בשיקולים ואינטרסים שטובת המדינה אינה בראשם".

האם יש כבר עסקים בענף שנאלצו לסגור או להקפיא פעילות?

"יש מעטים מאוד. חברי הלשכה הם יחידת עילית בהתמודדות במשברים במשק הישראלי. בממוצע כל שלוש שנים בערך יש משבר ובתיירות הנכנסת. זה מיד מתחיל בעוצמה מקסימלית והחזרה רק היא הדרגתית. הסטטיסטיקה מראה שחזרה למספרים שלפני משברים לוקחת שנתיים".

עד כמה המלחמה פוגעת בתדמית של ישראל כיעד תיירותי בעולם?

"ישראל היא לא יעד תיירותי רגיל, והיא גם לא צריכה לנסות להתחרות באתרי תיירות קלאסיים. המכה התדמיתית היא אדירה. בפברואר השנה הייתה הפעם הראשונה שהתמיכה בישראל ירדה בארה"ב לרמות של אירופה, עם כל מה שמשמעות זה. ישראל היא מרחב של משמעות, היא מספקת חוויה של משמעות ויש לה סיפור מרתק לספר לעולם, גם חברתי וגם באתרים ההיסטוריים הרוחניים, דתיים וגם בתחום התרבות, בנוסף לחדשנות פורצת דרך ברמה בינלאומית. אלו נכסים משמעותיים מאוד. אנחנו צריכים להפסיק להתנצל או להמתין עד שיעבור 'זעם', שזאת מילה מכובסת לאנטישמיות. עד כמה המכה התדמיתית קשה, יכול להעיד כל ישראלי שנוסע לחו"ל. כשתיירים יחזרו לכאן ישראלים ישובו להיות רצויים בחו"ל".

האם אתם מרגישים שינוי בגישה של סוכני נסיעות בחו"ל כלפי ישראל?

"יש לנו עמיתים רבים בחו״ל שמחכים כבר שהמשבר יעבור והם יוכלו לחזור ולשווק את ישראל. מדובר בגורמים שהקשר שלהם לישראל לא ניתן לפירוק בגלל בעיות תדמית. ישראל מעוררת עניין חיובי או שלילי זה בהכרח גם מנוף שיווקי. תמיד אחרי משברים, התיירות והתיירים חוזרים ובדרך כלל בגל גדול יותר מזה שהיה טרם המשבר. אנחנו כרגע ממתינים לגל הזה כמו גולשי הגלים בים שהגיעו לחוף ביום עם ים חלק".

האם המדינה נמצאת בקשר שוטף עם הענף בתקופה הזאת?

"המדינה מבחינתו זה משרד התיירות. אנחנו נמצאים בקשר ומאוד מקווים שהמשבר הזה יוכל לקבל תשובה תקציבית מתבקשת לענף. משרד התיירות זה הבית שלנו במגדל של המדינה. המצב אובייקטיבית מורכב, מלחמה, העליות שלה, שנת בחירות ועוד סיבות. תיירות נכנסת היא אינטרס של המדינה בדיוק כמו שהיא אינטרס שלנו. זאת לא דעה סובייקטיבית זאת עובדה מבוססת במספרים ונתונים".

מתי לדעתך אפשר יהיה לראות התאוששות אמיתית בתיירות הנכנסת לישראל?

"תלוי מתי ואיך תגמר המלחמה הזאת, שהיא חלק מרצף מלחמות מאז אוקטובר 2023. כמו שאמרתי לחזור למה שהיה לפני המשבר, ייקח לפחות שנתיים. הערכה הזאת קיימת אפילו במסמכים של משרד האוצר. יש רבים שמעוניינים לשוב וממתינים לתום המשבר. את הפוטנציאל התיירותי של ישראל, אף משבר לא יוכל לכבות".

האם יש שווקים בעולם שמהם התיירות עשויה לחזור מהר יותר מאחרים?

"הפילוח לקהלי יעד בתיירות הנכנסת הוא לא לפי מדינות, אלה לפי סוגי קהלים והמוטיבציות שלהם בתוך המדינה והחברה שהם חיים בתוכה. קהלים שנפשם נוהה לבקר בארץ הקודש ויהודים, יהיו הראשונים לחזור ראינו את זה גם בסוף 2025 ותחילת 2026".

מה המסר שלך לסוכני נסיעות ולתיירים בעולם שמסתכלים היום על ישראל?

"במסגרת תפקידי כסגן נשיא אופט״א ויו״ר וועדת התעופה בארגון, אני בקשר עם עמיתים רבים בעולם. חלקם ממדינות שאינן אוהדות ישראל והם בעצמם אינם אוהדים אותי. אני משתתף בדיונים בפורומים בינלאומיים ומרגיש את היחס המסויג מחלק מהאנשים. בשיח סביב ישראל, יש הרבה מאוד סיסמאות ומעט מאוד עובדות. באופן אישי, אני לא מתנצל ואין פגיעה אישית שנושא 'ישראל' אינו עולה. אני לא מהסס לומר את דעתי מנקודת מבטה של ישראל בצורה ישירה. בעברית אני בדרך כלל ישיר, באנגלית אין לי את האפשרות שלא להיות ישיר. מי שדעתו שלילית על ישראל, הדברים שאני אומר ללא בדל התנצלות בטוח לא יזיק כבר. יש לי חברים רבים גם ממדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטים עם ישראל או ממדינות שממש נאבקות בישראל. הם תמיד מתקשרים ושולחים הודעות לדרוש בשלומי ושלום משפחתי".

לסיום, למרות המצב, האם אתה עדיין אופטימי לגבי עתיד התיירות הנכנסת לישראל?

"אופטימיות בתיירות נכנסת היא אבן יסוד בתוכנית העסקית של התחום, והיא אינה מבוססת רחשי לב או תקוות שאינן מבוססות. מי שעוסק בתחום יודע ובטוח שיהיו גם ימים טובים. מארגני התיירות הנכנסת אינם מהמרים אלה אנשי עסקים מוכשרים ברמה בינלאומית בניהול עסקים בשעת משבר. לראייה, מספר חברי הלשכה מאז הקורונה עלה ומאז תחילת המשבר נוכחי לא קטן. זה לא סוד שחברות גדולות מאוד נכנסו לתחום דווקא בימי המשבר".