גל הפגנות, פיגועים נגד מוסדות יהודיים וקונספירציות: כך המלחמה באיראן משפיעה בעולם
דו"ח עדכני של המשרד למאבק באנטישמיות מצביע על עלייה באירועים אנטישמיים בעולם, מאות הפגנות נגד המלחמה ושיח מקוון נרחב עם כ-767 אלף פוסטים ביום, לצד גל שמועות כוזבות שמופצות ברשת
הפגנות נגד ישראל וארה״ב בניו יורק. צילום: RAMAN SHAUNIA / Shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
עלייה באירועים אנטישמיים בעולם ושיח סוער ברשת.
דו"ח עדכני שפורסם ב-15 במרץ מציג תמונת מצב של השיח והאירועים בעולם בעקבות מבצע ״שאגת הארי״. מהדו"ח עולה כי לצד ההתפתחויות הצבאיות, נרשמה עלייה באירועים אנטישמיים ובפעילות מחאה ברחבי העולם, לצד התרחבות משמעותית של השיח ברשתות החברתיות.
שורה של אירועים אנטישמיים משמעותיים תועדו בסוף השבוע האחרון, בעיקר בארה״ב ובהולנד. במישיגן נהג משאית התנגש בבית הכנסת ובגן ילדים סמוך תוך ניסיון לבצע פיגוע. באירוע נפצע איש אבטחה אחד וכ-140 ילדים פונו מהמקום. התוקף חוסל בידי אנשי האבטחה. דובר צה״ל פרסם לפני זמן קצר כי מפקד בחיזבאללה שחוסל בשבוע שעבר בתקיפה של חיל האוויר הישראלי בלבנון הוא אחיו של המחבל שביצע את הפיגוע - דבר שעשוי היה להוות מניע למתקפה.
בהולנד אירעו שני אירועים נוספים: פיצוץ מחוץ לבית כנסת היסטורי ברוטרדם שהצית שריפה וגרם לנזק למבנה, וכן פיצוץ מטען חבלה מחוץ לבית ספר יהודי באמסטרדם, שגרם לנזק לקיר החיצוני של המבנה, ללא נפגעים.
הדו"ח מצביע גם על פעילות מחאה רחבה. על פי ההערכות זוהו כ-285 הפגנות ברחבי העולם במחאה על המלחמה באיראן, כאשר רבות מהן מתקיימות בארה״ב ולעיתים סמוך לנציגויות דיפלומטיות של ישראל וארה״ב. ההערכה היא כי מספר ההפגנות עשוי לגדול ככל שהעימות יימשך.
במקביל ללחימה נרשמה פעילות אינטנסיבית גם ברשתות החברתיות. לפי הדו״ח, היקף השיח ברשת X הגיע ב-15 במרץ לכ-767 אלף פוסטים שעסקו בתקיפות של ישראל וארה״ב באיראן. מדובר בעלייה חדה בהשוואה למתקפה על איראן ביוני 2025, אז נמדדו ביום המקביל כ-94.3 אלף פוסטים בלבד. ניתוח השיח מצביע על כך שהסנטימנט הניטרלי שלט ברוב הפוסטים, אחריו אזכורים שליליים, בעוד שהאזכורים החיוביים הופיעו בהיקף נמוך יחסית. עיקר השיח ברשת הגיע מארה״ב, לצד פעילות משמעותית גם באירופה ובמדינות המזרח התיכון.
השיח המקוון בעולם הערבי התמקד בין היתר בתמיכה באיראן ובחיזבאללה, שהוצגו לעיתים ככוחות ההתנגדות המרכזיים נגד ישראל, לצד הדגשת הפגיעה באזרחים בלבנון וביקורת על התמיכה האמריקאית בישראל. במקביל הופצו גם נרטיבים תעמולתיים וקונספירציות שונות ברשתות.
בין הנרטיבים הבולטים שנצפו ברשת: טענות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נהרג בתקיפה איראנית וכי הופעותיו לאחר מכן הן תוצר של טכנולוגיית בינה מלאכותית, טענות כי מטוס התדלוק האמריקאי שהתרסק בעיראק הופל בידי מיליציות איראניות, וכן פרסומים על מתקפות טילים היפרסוניים איראניים שפגעו לכאורה בתל אביב. בחלק מהשיח הופיעו גם ספקולציות לגבי אפשרות להסלמה רחבה יותר בעימות, כולל התייחסויות לאפשרות של שימוש בנשק גרעיני. על פי הדו"ח, חלק מהטענות מבוססות על תמונות וסרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית או על שימוש חוזר בתיעודים ישנים.
עוד עולה מהדו"ח כי הופצו גם טענות על מתקפות פיננסיות בדובאי ועל שימוש במל"טים המדמים את המל"ט האיראני שאהד כדי לבצע פעולות "דגל כוזב". לפי ההערכות, חלק מהנרטיבים הללו משמשים ללוחמה פסיכולוגית ולהשפעה על דעת הקהל בזמן העימות.
התמונה שעולה מהדו״ח ברורה. לצד הלחימה הצבאית באיראן, העימות מקרין גם לזירה הבינלאומית - במחאות ברחבי העולם, בשיח סוער ותעמולתי ברשתות החברתיות ואף בעלייה מדאיגה באירועים אנטישמיים שעשויה להחריף ככל שהמערכה תימשך.






