"אף חברת תעופה זרה לא ביקשה לחזור כרגע"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

עד עתה שבו לישראל 151,164 ישראלים. יצאו מהארץ 109,927 ישראלים. כך נאמר בתדרוך מיוחד במשרד התחבורה היום (24.3.26).

שרת התחבורה מירי רגב: "קצינות קצינים חיילות חיילים נותנים מענה לאורך כל המערכה. נציגי משרד התיירות, משרד הפנים, רח"ל ואינפורמציה לישראלים ששוהים בחו"ל ורוצים לחזור ארצה ולישראלים שרוצים לצאת ולא מקבלים לעתים מענה מחברות התעופה וממשרדים אחרים".

שילה אדלר, מפקד מפקדת אלון: "אנחנו מסייעים תחת משרד התחבורה במצב הזה. הופקו לקחים מעם כלביא. נותנים מענה 24/7 לכל מי שצריך מכל העולם. האפשרות שלנו לסייע היא בעיקר למקרים ההומניטריים ולחריגים. עד עכשיו חזרו לארץ 150 אלף ישראלים. יש סנכרון מלא, הרחבנו את המיגון בנתב"ג וממשיכים במשימה של כולנו לסייע לישראלים להגיע ליעדם".

מרכזיית פיקוד העורף. צילום: PassportNews

שרת התחבורה מירי רגב: "פגשתי את התושבים בערד, דימונה, חולון, ראשון לציון, בת ים ועוד. ראינו את ההרס הגדול. כל מי שפועל על פי הנחיות פיקוד העורף מציל את חייו". אנחנו נסיים את המערכה רק לאחר שיוסר האיום הקיומי לעבר מדינת ישראל. במקביל אנחנו פוגעים בלבנון. נמשיך לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל".

"מאז תחילת המלחמה שמרנו על שמיים פתוחים על פי המציאות הביטחונית והנחיות פיקוד העורף. ההנחיות המחמירות נכנסו לתוקף אתמול כדי לשמור על חיי האדם. בראש סדר העדיפויות שלי שלומם וביטחונם של הנוסעים. אמרנו לאורך המלחמה שנצמצם ונרחיב את ההמראות והנחיתות של המטוסים והנוסעים בהתאם למצב הביטחוני. כפי שבתחילת הדרך הרחבנו את הכמות, כך צמצמנו כעת לאור האמל"ח שנורה לישראל".

"הרבה יותר פופולרי לפתוח את השמיים. אנחנו לא עושים את זה. אנחנו שומרים על חיי אדם, ועל רציפות תעופתית לאורך כל המלחמה הזאת".

"מפת האיומים הביטחוניים כפי שהוצגה לי על ידי גורמי המקצוע ובעקבות ישיבות הקבינט החלטתי לצמצם את הכניסות והיציאות לעת עתה. זה מה שקורה בימים האחרונים. יכול להיות שמחר-מחרתיים זה ישתנה. הכל תלוי במפת האיומים, הערכת המצב הביטחונית והיכולת להתאים את האיומים למפת הכניסות והיציאות מהארץ".

"אין לי בעיה לשנות את מספר הטיסות בהתאם למצב הביטחוני. אנחנו נעשה זאת בצורה אחראית ומדודה, בצורה שתאפשר לאזרחים לשמור על חייהם".

"מעברי הגבול היבשתיים פתוחים. החרגנו דרך המל"ל את אזהרת המסע לטאבה ולעקבה רק למען המעברים שם מחכים אוטובוסים לכל מי שמגיע, בב"ש, ת"א ובחיפה. מעברי הגבול ימשיכו להיות פתוחים לאורך כל חג הפסח".

"כרגע המציאות בנתב"ג היא צמצום תנועות. יכול להיות שזה ישתנה אם הערכת המצב הביטחונית תשתנה".

באשר לתקשורת עם חברות התעופה הזרות אמרה שרת התחבורה: "אנחנו בקשר, גם אני, עם הרבה מאוד חברות. אבל בסופו של יום החברות הזרות יחזרו לטוס לכאן כשנוכל לאפשר יותר תנועות מטוסים. ברגע שהמחלמה תסתיים, הן יחזרו כמה שיותר מהר".

מנהל רשות התעופה האזרחית, שמואל זכאי: "הקשר עם הרגולטורים המרכזיים בעולם ו-IATA, EASA והחברות. אנחנו בקשר עם מנהלי הביטחון של החברות. אנחנו בקשר ישיר עם כולם. אנחנו בקשר אישי. מספר פעמים בשבוע מבצעים עדכון מסודר מול חברות התעופה, חברות ניהול הסיכונים והרגולטורים בעולם. אנחנו גם עונים לשאלות שלהם. למדנו שקצב התאוששות התעופה מהיר. ישראל היא יעד אטרקטיבי. מדינת אי. אבל מה שנותן ביטחון לחזור מהר לטוס זה כמובן גורמי המקצוע, רשות שדות התעופה ורת"א ומעל זה משרד התחבורה ושרת התחבורה ומנכ"ל המשרד. החברות צריכות לקבל ביטחון שהצעדים שנעשים כאן הם על פי הקריטריונים המקובלים בעולם התעופה לניהול סיכונים. אנחנו שולחים להם נוסחאות של התצורה שבה אנו מנהלים את הסיכונים והדבר הזה יאפשר להם להיות בשלב שיתאפשר להם לחזור, כשכל הידע הקודם אצלם. עד רגע זה לא קיבלנו בקשה מחברת תעופה זרה לטוס לישראל".

למה מוציאים מטוסים עם 50 נוסעים בלבד? ראש רשות התעופה האזרחית, שמואל זכאי, הסביר: "יש הבדל בין מטוס ממריא למטוס נוחת. כשמטוס באוויר רמת הסיכון היא אפסית. המטוס והנוסעים נמצאים ברמת סיכון שהם נמצאים בנחיתה, מוסעים אל השרוול. זמן הנסיעה קצר לעומת מטוס יוצא. ולכן, היכולת להוריד נוסעים ממטוס שנחת היא הרבה יותר מהירה ממטוס יוצא. ולכן מאפשרים יותר נוסעים במטוס יוצא".

"כשמגיעים לשדה עוברים בבידוק, בדיוטי פרי וממתינים לבורדינג. הנוסעים עולים למטוס אחד אחד וזמן העלייה למטוס ארוך יותר מזמן ההורדה שלהם. אחרי שהמטוס יוצא לדרך הוא מגיע לעמדת הנעה, מניעים את המטוס והוא מתחיל הסעה. כאן נוצר צורך ביטחוני לעכב המראות, לפעמים חצי שעה. כאן מגיעה רמת סיכון גבוהה לפרק זמן ארוך".

"יש הבדל בין ניהול טיסה עם 50 נוסעים לבין מטוס עם 200 נוסעים. ההחלטות לא מתקבלות בצורה שרירותית".

שרת התחבורה: "חברות ישראליות לא יכולות לטוס לעקבה, אין בעיה שיחכרו מטוסים ויטוסו לשם".

באשר לנמל התעופה רמון אמרה: "מתחילת המערכה רמון פועל כבסיס צבאי. הלוואי והיה לנו את רמון. היינו יכולים להפעיל אותו כנמל חלופי. כרגע יש לנו שותף על הקרקע. העברתי התייחסות מסודרת לרמטכ"ל ונאמר שאי אפשר להפעיל אותו לטיסות מסחריות".

באשר לתורים בנתב"ג אמרה השרה: "מי שמנהל את הנושא זה חברות תעופה. הבטחנו שיהיה X מקום בטיסות למען מקרים חריגים. יש רישום מסודר, שמנוהל על ידי חברות התעופה".

עוד הוסיפה השרה: "המציאות שבה חברות תעופה ישראליות מפקיעות מחירים היא לא נכונה, אין בעיה שירוויחו. עשיתי מאמצים מול השותפים שלי במדינות הסמוכות מצרים וירדן יחד עם גורמי הביטחון על מנת לאפשר טיסות ישראלים לשם במחירים זולים. המחירים של החברות הישראליות גבוהים מדי. וזו אופציה נוספת לצאת ולחזור במחירים סבירים דרך המעברים. מקווה שלא יפקיעו מחירים".

"אנחנו מדברים באופן שוטף עם חברות התעופה. אני מקווה שעם תום המלחמה הן ישובו לישראל באופן מיידי. השוק הישראלי קורץ להן. אני מקווה שיגיעו לארץ כמה שיותר מהר. בנוסף גם בסיס בסיס פעילות Wizz Air או כל חברה דומה עדיין רלוונטי. אני אעמוד על זה שיהיה בסיס ל-Wizz Air בישראל".

"חברות התעופה על פי החוק אמורות לשלם לאזרחים את השהות בחו"ל. ניסיתי להביא מתווה הוגן שלא סוכם על ידי שר האוצר, שרוצה שאחתום על תקנה שתחייב את החברות לשלם להם רק על יומיים - לא אעשה את זה. אזרח שטס לחו"ל ונתקע שם בעל כורחו לא צריך לשאת בעול כולו".

לגבי הגדלת מספר היוצאים הוסיפה השרה: "אם המציאות הביטחונית תשתנה והאמל"ח והסיכון ישתנה - נחזיר את זה. אף אחד לא רוצה לראות מטוס עולה באוויר".

בהנחה שהמלחמה מסתיימת, כמה זמן יקח לפתוח את נתב"ג מחדש? שרון קדמי, מנהל נתב"ג: "קודם כל שהשדה יחזור להיות שדה אזרחי רגיל. בהנחה שהוא חוזר להיות שדה אזרחי, הוא יכול לחזור ברגע".

מהנתונים שהוצגו עולה כי המוקד, שפועל מאז 5 במרץ, טיפל עד כה בכ-40 אלף פניות, בקצב שמוגדר במשרד כמהותי. במשרד ציינו כי המוקד מאויש באנשי מקצוע מנוסים שעברו הכשרה ייעודית, ומספק מענה גם לישראלים וגם לתיירים.

עוד נמסר כי נרשמה בעיה ייחודית בקרב חברי הקהילה האתיופית, בעיקר הדור המבוגר המתקשה להשתמש באמצעים דיגיטליים או ליצור קשר בשפה שאינה אמהרית. בעקבות זאת הוחלט על הפעלת טיסות חילוץ ייעודיות לאתיופיה. הטיסה הראשונה צפויה לצאת ביום רביעי הקרוב, וטיסה נוספת מתוכננת למוצאי שבת, באמצעות חברת ישראייר.