“מטוס באוויר בטוח יותר ממטוס על הקרקע”: מאחורי הקלעים של נתב״ג בזמן מלחמה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

במהלך סיור מיוחד שנערך אמש (ב') בנתב"ג כולל במגדל הפיקוח נחשפה תמונת מצב מורכבת וחריגה של תפעול תעופה אזרחית בזמן מלחמה - מציאות שגורמים בענף מגדירים כתקדים היסטורי בקנה מידה עולמי.

בסיור ובתדריך השתתפו שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, יו"ר רש״ת, יפתח רון-טל, מנכ"ל רש"ת שרון קדמי, סמנכ"ל המבצעים, אסי בן מיכאל, מנהל רשות התעופה האזרחית, שמואל זכאי, מנהל נתב"ג אודי ברעוז ועוד בכירים.

משה בן זקן, מירי רגב, יפתח רון-טל ושרון קדמי. צילום: רש"ת

שרת התחבורה: “חיי אדם מעל הכול”

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, פתחה את התדרוך במסר לאזרחי ישראל:

“אנחנו כבר חודש בתוך מבצע ‘שאגת הארי’. אזרחי ישראל מגלים אחריות ופועלים לפי הנחיות פיקוד העורף והן מצילות חיים”.

רגב הדגישה כי לצד הישגים ביטחוניים משמעותיים בזירות השונות, מתקיים מאמץ מורכב לשמור על שמיים פתוחים, אך תחת איזון קפדני:

“עד ערב ליל הסדר נחזיר מעל 200 אלף ישראלים ארצה, בפחות מחודש. זה מבצע מורכב מאוד - טיסות חילוץ מאיחוד האמירויות, אתיופיה, תאילנד, יפן וארה״ב”.

לדבריה, ההחלטות מתקבלות מספר פעמים ביום, בהתאם להערכת מצב ביטחונית:

“מצד אחד יש רצון לאפשר תנועה חופשית, מצד שני, חיי אדם קודמים לכל. מטוס שנפגע הוא אסון ואנחנו לא לוקחים סיכונים”.

עוד ציינה כי קיימת מגבלת תשתיות משמעותית:

- נמל התעופה רמון אינו זמין לטיסות אזרחיות בשל שימוש מבצעי
- שדה חיפה מוגבל בשל האיום מצפון
- נתב״ג פועל תחת מגבלות כבדות

שאלת PassportNews: "ברקע המצב הביטחוני, האם לא ניתן היה להיערך לשדה חלופי כמו רמון? ואם בעתיד הקרוב משרד הביטחון יאפשר את השימוש בו, האם נראה טיסות מסחריות, כולל לואו-קוסט, וכל החברות יוכלו לנחות שם?"

"לפני הכל, הלוואי והיה לנו עוד שדה תעופה חלופי זה היה מקל מאוד. בסופו של דבר, זאת מדינה קטנה ויש לנו כיום שדה בחיפה, שדה ברמון ושדה בנתב"ג. אנחנו פועלים מול אילוצים ביטחוניים לא פשוטים, וצוותי צה"ל נערכו למציאות רב-זירתית.

כשמגבלות השדה ברמון יוסרו, נוכל לתת עדיפות לחברות ישראליות: מטוסי רחב-גוף יטוסו משם מלאים, מה שיפנה מקום במתווה נתב"ג למטוסים צרי-גוף. במקביל, גם אם חברות זרות ירצו לנחות ברמון, נאפשר זאת. עם זאת, כרגע רמון אינו אופציה לטיסות מסחריות.

אין ספק ששני שדות תעופה חלופיים יעזרו מאוד. השדה בציקלג מתקדם מאוד, ואני מקווה שנוכל להתקדם למכרז. לגבי הצפון, רמת דוד וציקלג, מציאת פשרה עם חיל האוויר לקחה זמן רב, ולכן קיבלנו החלטות קונקרטיות כדי להתקדם, כי אי אפשר לחכות יותר.

גם נתב"ג, עם כל האיכות והתקציבים המושקעים, לא יוכל להכיל יותר מ-40 מיליון נוסעים. כרגע אנחנו במלחמה, שבה גם צה"ל וגם "השותף" מבצעים פעולות מוצלחות, ובמהלכה נשמרת הרציפות התחבורתית בים, באוויר וביבשה ומאפשרים לאזרחי ישראל לטוס ולחזור הביתה. זו בשורה טובה לאזרחים."

יו"ר רשות שדות התעופה, יפתח רון-טל: "הקמת רמון מלכתחילה נועדה ליצור שדה תעופה משלים בחירום וזה בדיוק מה שאנחנו רואים עכשיו. אך כרגע מדובר במערכת שלמה שפועלת בשיתוף פעולה שהוא לא רק הכי צמוד שהיה אי פעם, אלא גם הכי גדול שהתקיים.

בנסיבות הנוכחיות, מערכת הביטחון מנצלת את רמון באופן מלא כדי להיות מוכנים כמה שיותר מבחינה מקצועית למקומות שבהם תוקפים מאיראן. בעתיד נצטרך לבחון איך ניתן לאפשר שימוש אזרחי נוסף."

יפתח רון טל, יו"ר רש"ת. צילום: רש"ת

מנכ״ל רשות שדות התעופה: “השדה עובד 24/7 - תחת מלחמה”

מנכ״ל רשות שדות התעופה, שרון קדמי, חידד את הייחודיות של המצב:

“אין בעולם שדות תעופה אזרחיים שפועלים תחת מלחמה. זה תקדים היסטורי. נתב״ג עובד מסביב לשעון - כמעט בלי הפסקה”.

לדבריו, כל החלטה מתקבלת בזהירות קיצונית:
“אנחנו בוחנים כל תזוזה במספר הטיסות והנוסעים. המטרה - שהנוסעים יגיעו בשלום. אם הם גם יטוסו - הרווחנו”.

שרון קדמי, מנכ"ל רש"ת. צילום: רש"ת

סמנכ״ל המבצעים: “מטוס באוויר בטוח יותר ממטוס על הקרקע”

אסי בן מיכאל, סמנכ״ל המבצעים, הסביר את המורכבות התפעולית:

“ביום-יום אנחנו מנהלים תעופה אזרחית בלבד. כאן נכנס שותף נוסף עם פעילות מורכבת מאוד. זה נראה רגוע - אבל יש פיקים משמעותיים”.

לדבריו, העיקרון המרכזי הוא צמצום זמן השהות על הקרקע:

- נחיתה ← פריקה ← יציאה מהירה
- מינימום חשיפה לאיומים
- סנכרון מתמיד עם חיל האוויר הישראלי

“מטוס באוויר בטוח יותר ממטוס על הקרקע. לכן אנחנו פועלים במהירות, תוך שמירה מלאה על בטיחות”.

עוד הוסיף כי לאורך השנים פותחו שיטות תיאום מתקדמות:
“יש לנו הרבה ניסיון. אנחנו עובדים צמוד עם חיל האוויר ומייעלים כל הזמן את שיטות הפעולה בהתאם לאיומים המשתנים”.

אסי בן מיכאל, סמנכ"ל מבצעים. צילום: רש"ת

מנהל נתב״ג: הדריכות מתחילה כבר בבורדינג

אודי ברעוז, מנהל נתב״ג, תיאר את האתגר מרגע העלייה למטוס:

“כל עוד דלת המטוס פתוחה, במקרה של התרעה פשוט יורדים למרחב מוגן. האתגר מתחיל כשהדלת נסגרת והמטוס בתנועה”.

לדבריו:

- קצב הטיסות צומצם בכ-40%-50%
- מטוסים מנותבים לעיתים מעל הים לצמצום סיכון
- הנוסעים מרוכזים סמוך למרחבים מוגנים בטרמינל

“ברגע שיש אזעקה - המטרה היא לפנות כמה שיותר מהר את כולם למרחב מוגן”.

בסיכום הסיור ציין:
“יומיים לפני ליל הסדר היינו אמורים לראות כאן כ-80 אלף נוסעים וכ-600 טיסות. בפועל - כ-40 טיסות בלבד ואלפים בודדים של נוסעים. זו המציאות”.

אודי ברעוז. מנהל נתב"ג. צילום: רש"ת

השורה התחתונה

ניהול נתב״ג בתקופה זו הוא שילוב מורכב של ביטחון, תפעול וגמישות מבצעית - תחת תנאים שאין להם אח ורע בעולם.

למרות הכל, השדה ממשיך לפעול בזהירות, באחריות, ותוך התאמות מתמדות למציאות משתנה.

אסי בן מיכאל, סמנכ"ל מבצעים. צילום: רש"ת

מילה לסיום

לאחר שעות בנתב"ג, התחושה הייתה עגומה - טרמינלים כמעט ריקים, שקט כבד, מזכיר את הימים הקשים של הקורונה. ועדיין, לצד העצב הזה, עולה הערכה עמוקה לעובדי נמל התעופה ומעברי הגבול, שמסביב לשעון פועלים במסירות ובאחריות, כדי להבטיח שנוכל להמשיך לצאת ולהיכנס מישראל בבטחה וכדאי לזכור שגם ברגעים הקשים, יש מי ששומר עלינו.

צילום: רש"ת

צילום: רש"ת

צילום: רש"ת

צילום: רש"ת

צילום: רש״ת

צילום: רש״ת

צילום: רש״ת

י